במאמר קודם שפרסמתי באתר זה, וכותרתו: "פס"ד נפתלי: המדינה חייבת לערער", הצבעתי על קביעותיו השגויות (לדעתי) של בית הדין לעבודה, שחייב את המדינה לשלם לנפתלי פיצויים בגין הטעייתו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
עתה מסתבר שכיוונתי לדעת גדולים, והמדינה אכן ערערה. וערעורה תוקף את החלטת בית הדין לעבודה מכיוונים רבים מספור. להלן יוצגו הטיעונים העיקריים, מבלי להיכנס לדקויות משפטיות.
בחלקו הראשון של הערעור מתייחסת המדינה להחלטה לתת נפתלי פיצויים בגין הטעייתו, וכיוון שחלק זה הוא הפחות מעניין את הציבור, תסוכם עמדת המדינה במספר משפטים, כדלהלן:
לדעת המדינה בית הדין לא הסתפק בהכרעה בין טענות הצדדים, אלא התנדב להשלים את מלאכתו של התובע, העלה טענות שכלל לא נדונו במהלך המשפט, וכמובן שלמדינה לא ניתנה הזדמנות להתגונן בפניהן.
מצג שווא
כך פסק בית הדין לנפתלי פיצויים בגין הטעייתו, בשעה שנפתלי כלל לא דרש פיצויים כאלה, וכך נימק בית הדין את פסיקתו בטענה שהמדינה נהגה בחוסר תום לב, בשעה שנפתלי כלל לא העלה טענה זו.
ומוסיפה המדינה ומצביעה על חוסר תום לב כפול ומכופל של נפתלי, שבניגוד למדינה, המואשמת בחוסר תום לב בכך שלא גילתה לנפתלי כי אין לו סיכוי לקבל קביעות, הוא עצמו הציג בעת קבלתו לעבודה "מצג שווא כי הוא סיים 12 שנות לימוד, כשלא כך הוא", והמשיך "בדרך זו של אי-אמירת אמת" גם בעדותו בבית הדין.
במילים אחרות, המדינה טוענת שבית הדין נכנס לנעליו של קוזק, זועק בשמו כי נגזל, ואף פוסק לו פיצויים על כך.
חלקו השני, והמעניין יותר של הערעור דן בהחלטת בית הדין להעניק לנפתלי פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהגותה של
שרה נתניהו.
משפחת מלוכה
וכאן יש להרחיב מעט כדי להסביר לעצמנו מה בעצם תפקידו של מעון ראש הממשלה. למרות שלאנשים פשוטים היה נדמה שראש הממשלה יכול לגור בביתו, ולצאת לעבודתו כאחד האדם, מסתבר שבזמן כלשהו הוחלט שהמדינה תדאג לו ולכל בני משפחתו לבית בו הם יהיו אורחיה של המדינה בתנאים של מלון חמישה כוכבים ++, 24 שעות ביממה.
ולמרות שקצת קשה להאמין שלפולה היו מבשלות שהכינו עבור דוד בן-גוריון את ה"קוטש מוטש" שלו, ומשרתות שהגישו לו אותו, ברור שכיום יש לבני משפחת ראש הממשלה סגל שלם של משרתות ומשרתים, המתנהגים אליהם כאל בני משפחת המלוכה, דואגים לכל מחסורם, והכל על חשבוננו.
וכששרה נתניהו מזועזעת מכך ש
מני נפתלי העז לבצע: "פגיעה מינית והטרדה מינית בחדר השינה של ראש הממשלה", ניתן להבטיח לה שאיש לא היה נכנס לחדר הזה לו טרחה בעצמה לסדרו, ואולי אפילו לנקותו.
יש נשים שעושות את זה, גברת נתניהו. הידעת?
אבל מה שחשוב לענייננו הוא שכל העובדים במעון ראש הממשלה משולים לעובדים במלון, שתפקידם לשרת את האורחים במלון, שבמקרה הנוכחי הם אורחים קבועים - ראש הממשלה ובני משפחתו.
מדינה חופשית
וברור כשמש שאין אף עובד בבית מלון שיעלה בדעתו לבקש פיצויים ממעסיקו בגין התנהגותם של האורחים במלון.
ועובדי בית המלון אינם דומים לאסירים במושבת עונשין, ואם הם קצו בהתנהגותם של האורחים שעליהם לשרת, פתוחה בפניהם הדלת להתפטר מתפקידיהם. מדינה חופשית.
ולכך בדיוק, אם כי בניסוח קצת שונה, התכוונה המדינה כשכתבה בכתב הערעור: "הטלת חבות על מעסיק בגין מעשים שנעשו כלפי עובדיו על-ידי מי שאינם סרים למרותו, ואשר למעסיק אין דרך אפקטיבית להשפיע עליהם, ולהזיזם ממקומם, להניע אותם או להניא אותם - עלולה להביא לתוצאה מעוותת ובעייתית.
בדוק; בסיטואציה ממין זו, ככל שהעובד מיידע את המעסיק על מצבו ומבקש הגנה ועזרה, לא מן הנמנע כי כל מה שיהיה בידו של המעסיק לעשות הוא לאפשר לעובד לסיים את תפקידו או, ככל שהדבר אפשרי והעובד מבקש זאת - לבחון אפשרות להעביר את העובד לתפקיד אחר".
ומי שחושב אחרת, שיקום.
