בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ועדת הערר אינה חייבת להידרש בהחלטתה לכל הטענות שהועלו בפניה, כאשר ברור שהטענות הנוספות לא ישנו את התוצאה הסופית
|
[צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק (15.3.16) בעתירה נגד החלטת ועדת הערר מחוז חיפה, אשר דחתה את הערר שהגישה העותרת כנגד החלטת הוועדה המקומית חיפה, אשר דחתה את בקשת העותרת לקבלת היתר בנייה בנכס המשמש כחנות. עיקרי טענותיה של העותרת הסתכמו בטענה, כי ועדת הערר נמנעה מלהתייחס בהחלטתה לכל הטענות והמחלוקות שהועלו בערר, ובשל כך ביקשה להורות על החזרת הדיון לוועדת הערר על-מנת שזאת תשלים את החלטתה. טענותיה של העותרת בערר התייחסו לשלוש סוגיות. האחת: בניגוד לקביעת הוועדה המקומית, היתר הבנייה שביקשה העותרת אינו מהווה סטייה ניכרת מקווי הבניין, בפרט לאור העובדה, כי המרפסת שעליה מבוקשת הבנייה, נבנתה על-פי היתר הבנייה המקורי של הבניין ומצויה על גבול אפס של הבניין. השנייה: בניגוד לטענת הוועדה המקומית, היתר הבנייה המבוקש אינו סותר תוכניות שימור על-פי רשימת אתרים ולכן אין גם נפקות להמלצות הוועדה לשימור אתרים. השלישית: לא היה מקום להתנות את מתן ההיתר על-ידי הריסת הבנייה הקיימת, שעה שאין חולק, כי תכלית ההיתר המבוקש היא ביצוע לגליזציה לבנייה הבלתי-חוקית. בית המשפט אומר, כי ועדת הערר התמקדה בהחלטתה בסוגיה הראשונה, בדבר סטיית הבנייה המבוקשת מקווי הבניין. בעניין זה קבעה ועדת הערר, לאחר בדיקת התוכניות הרלוונטיות, כי הבנייה המבוקשת תהיה לכל הפחות בתחום המרווח שיש לשמור עליו נקי מבנייה, כך שככל שהיא המבוקשת תאושר, הדבר יהווה סטייה מקווי הבניין לפי התוכניות המאושרות. בית המשפט קבע, כי מקובלת עליו עמדת ועדת הערר והוועדה המקומית, לפיה ועדת הערר אינה חייבת להתייחס בהחלטותיה בעררים המוגשים לפתחה לכלל הטענות המובאות בפנייה, ודי בכך שהחלטתה תהיה מנומקת ומבוססת על נימוקים תכנוניים העומדים בגדר מתחם הסבירות, זאת, בין השאר בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון בעניין רע"פ 4594/14. שם אומנם עלתה השאלה לגבי חובת בית המשפט להתייחס לכלל הטענות העולות בפניו, אולם בית המשפט סבר, כי דבריו של בית המשפט העליון שם, כוחם יפה גם בכל הנוגע לסמכותה של ועדת הערר. על יסוד האמור קבע בית המשפט, כי אין בהעדר התייחסות של ועדת הערר לכל הטענות של העותרת כדי להצדיק את החזרת העניין לדיון בוועדה. מרגע שוועדת הערר הגיעה למסקנה, כי ממילא לא ניתן לתת לעותרת היתר בשל העובדה שהבנייה המבוקשת נמצאת בשטח המרווח, הרי שדיון בכל יתר הטענות שהעלתה - לא היה בו כדי לשנות ממסקנה זו. להפך: ככל שטענות אלו של העותרת היו נדחות, היה בכך רק לחזק את החלטת ועדת הערר. בנוסף קבע בית המשפט, כי השיקולים בגינם נדחתה בקשת העותרת הם שיקולים תכנוניים לגיטימיים העומדים במתחם הסבירות, וגם בשל כך אין מקום להתערב בהחלטה.
|
|
הכותבים הם ממשרד צבי שוב ושות', העוסק בתחום הנדל"ן.
|
|
תאריך:
|
20/03/2016
|
|
|
עודכן:
|
20/03/2016
|
|
עו"ד צבי שוב, עו"ד יפעת בן-אריה
|
|
בעקבות הרשעת רומן זדורוב ובקשת המשפט החוזר לעובדיה שלום, שב והתעורר העניין הציבורי בסוגיית הטיפול בסיכון הודאות השווא. בתוך כך הופיע כמשב רוח מרענן גילוי דעת בנושא ובו 42 חתימות של אקדמאים ומשפטנים בכירים. על-אף חשיבות גילוי הדעת, רשימה זו נועדה להציג עמדה אחרת.
|
|
|
לפני למעלה משנה הצטרפתי לבקשת החנינה שהייתה מונחת על שולחנו של נשיא המדינה. קיבלתי בתשובה מכתב אדיב ביותר ולפיו הטיפול בבקשת החנינה של משה קצב טרם נגמר - אולם כאשר יישקלו כל העובדות הצריכות לעניין תהיה בפני ראובן ריבלין גם בקשתי. מאז לא שמעתי דבר מלשכת הנשיא. אני מניח שעל שולחנו של ריבלין נערמו לא מעט פניות דומות לשלי - ושכולן זכו לאותו מענה.
|
|
|
ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק הפתיע השבוע כשלחץ את ידו של הרמטכ"ל לשעבר רא"ל(מיל) גבי אשכנזי באירוע בבית הפלמ"ח, למרות הדם הרע ביניהם וגועל הנפש של פרשת הרפז.
|
|
|
משה קצב זכאי לניכוי שליש, וכך גם אהוד אולמרט בבוא היום - משום שענישה אינה יכולה להיות מעבר למה שמתיר המחוקק, ואסור לה להיות מושפעת מדעת הקהל
|
|
|
די, אסור לצפות, ואז גם לא נתאכזב. וכשאני נתקל, לעיתים נדירות יותר ויותר, בהתנהלות יוצאת דופן, אני מחכך ידיי בהתלהבות, וכבר יוצא להודות ולהעלות על נס - מה שאמור להיות דבר שבשגרה, הפך לכל כך נדיר, שהוא מסב לי הנאה מרובה.
|
|
|
|