כאשר אמר שר הביטחון משה יעלון על שוברים שתיקה, "הם מפיצים סודות מבצעיים וזה עשוי להיות מעשה בגידה", הוא זכה לגינוי חריף של ח"כ
איימן עודה, שהכריז "זה מחול שדים שהוא דוגמה לשיגעון פשיסטי שמתפשט במדינה". כמובן שמסכימים לדבריו חברי מרץ, אבל לא רק הם. חברי ארגון שוברים שתיקה מצאו להם מליץ יושר בדמותו של האלוף במילואים עמירם לוין שראה ביום חמישי את הכתבה בערוץ 2, כיצד אוספים בארגון מידע מבצעי על צה"ל שאין לו ולא כלום עם המאבק לזכויות אדם. ביום שישי הוא נפגש עם ה'חברה' להעברת מידע ועריכת 'תחקיר' אישי,וכמבין עניין בעל ניסיון אץ רץ בשבת להכריז כי "הכול עלילת דם" ו"אין שום מילה אמת". טוב, כידוע פרסם עמירם לוין לפני מספר חודשים מודעה האומרת "גם אני שובר שתיקה". הוא יודע על מעשיהם, על פרנסתם המגיעה מקרנות שמממנות את ארגוני החרם העולמי על ישראל, המשלמים לשוברים שתיקה על העברת צילומים ועדויות כשהכול נועד להיות חלק ממערך ההסברה שמסייע להוביל בעולם את החרם על כול אחד מאיתנו. הוא יודע על הרצאותיהם לפני ה-BDS, על הארגונים האירופים שמתנים את תרומתם לשוברים שתיקה בכך שיאספו עבורם עדויות כנגד חיילי צה"ל, והדבר בהחלט מניח את דעתו. עוד אחד מא(ע)לופ(ב)י צה"ל שהלך למחוזות הדמדומים.
מי הם אותם חברי ארגוני שמאל? ממי להתחיל? מאנשי האקדמיה, או התיאטרון, או מוטב מבנו של ראש הממשלה לשעבר? שמות הארגונים ידועים, אבל לא אותם אנשים שמעשיהם במדינה מתוקנת היו צריכים להביא אותם זה מכבר למעצר, למאסר, ולענישה.
נתחיל ביעקב שרת הבן של
משה שרת. בחיבורו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", פורס האיש את משנתו המחייבת להביא למותה של מדינת היהודים. כי לדבריו "זו המתקראת ישראל", אינה אלא "מפלצת מזויינת מכף רגל ועד ראש". מבצע סיני היה בלשונו "קנוניה נקלה ונפשעת", אשר שירתה את יצר הכיבוש וההתפשטות. מלחמת ששת הימים הייתה קנוניה ישראלית שרקמו ראשי הצבא "חבר בריונים שואפי דמים" כמובן, מאלה לא ייחשב נאמן למחנה השלום. ואיך לא, מתקיימת השוואה אליבא דשרת בין ישראל לרייך השלישי, שהרי שמאלן במקומותינו שאינו גוזר גזרה שווה עשוי למצוא עצמו מחוץ למחנה.
פגר רקוב
פעילי ארגוני השמאל באקדמיה פעילים באופן אקטיבי נגד מדינת ישראל. איל ניר מלמד כימיה באוניברסיטת בן-גוריון, בחר לכנות את הצועדים ביום ירושלים, מי שהעזו לצעוד בבירת ארצם ובידיהם דגלי ישראל: "כנופיות בנדיטים השורצים בארץ... אני קורא לעולם לבוא לעזור לשבור לנבלות האלה את המפרקת" וכך כתב ופרסם באתרו: "את הפגר הרקוב המכנה עצמו ישראל יש להחניק, ישראל ישות שהוקמה על חורבות הקהילה הערבית. ישראל מפלצת שדבר לא יספק אותה, יש להטיל עליה חרם בינלאומי ולפרק אותה מנשק גרעיני..."
ענת בילצקי שכיהנה בתפקיד יו"ר בצלם היא פרופ' בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. את הגותה מרבה להציג בכתב ובעל פה בראיונות בחו"ל. היא רואה בארגונה כלי רב חשיבות בהבאת "מותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית והקמה תחתיה של מדינה רב-לאומית, אל המדינה החדשה ישובו מיליוני פליטים פלשתינים על צאצאיהם ויבנו מדינה על עקרונות של צדק וחרות". במאמר שפרסמה ב-2008 בחסות אוניברסיטת MIT בבוסטון התייחסה לתרחיש בלהות אם יסכים יו"ר הרשות הפלשתינית ליסודה של מדינה פלשתינית בשטחי יהודה ושומרון. לכך היא מתנגדת בתוקף ורואה במדינה פלשתינית עצמאית רק בחלק משטחי פלשתין ולא בכל שטח פלשתינית ההיסטורית, סכנה להמשך קיומו של משטר האפרטהייד הציוני. היא מעידה על עצמה שהיא נאבקת בכל כוחה למחיקתה של ישראל, ו"ישראל היא כמו הנאצים וחיי הפלשתינים הם כאלה שאינני מהססת לכנותם מחנות ריכוז. בבוא העת עם שובם של כל הפליטים הפלשתינים לארצם והפיכת הישראלים למיעוט בקרב הרוב הערבי במדינה האחת שבין הים לנהר, יצליחו סוף-סוף היהודים למחות מעצמם את הכתם המוסרי הקרוי ישראל..."
המורצ הסופי
אורן יפתחאל ירש את מקומה של בילצקי בהנהלת בצל"ם הוא תאום סיאמי שלה. האיש מרצה לגאוגרפיה פוליטית ותכנון אורבני באוניברסיטת בן-גוריון. בימי
עופרת יצוקה פרסם קול קורא: "אנו קוראים למעורבות בינלאומית מיידית להפסקת ההרג של בני אדם, והישות הציונית היא הרשע בהתגלמותו ועוד, ועוד.
הבאתי אך מעט דוגמאות מעולמם הרוחני של אלה, העוסקים ללא לאות בדוחות "חוקרים" בשטח, בהתאם להשקפת עולמם, מתרגמים לאנגלית, ועורכים כמו באסכולת ז'דנוב-גבלס, הבא השוואות חסרות שחר, התעלם לחלוטין מן הנסיבות ההיסטוריות, הטל את מלוא האשם על צד אחד והנה ההוכחה שאותה נפרסם בכול העולם - אסון קיומה של הישות הציונית. המוצר הסופי נשלח לארגונים אנטישמים ברחבי תבל דוגמת אמנסטי אינטרנשיונל, הצלב האדום, הוועדה לזכויות אדם של האו"ם ועוד, כדי להפיח רוח ביודופוביה המובנית בציוויליזציה המערבית. אפילו גולדסטון עצמו נבהל לנוכח ה"ממצאים" שהעבירו אליו ביודעו שאין בהם אמת, ונסוג מחלק ניכר מהם.
מעורערים בנפשם, חסרי כושר אבחון הרואים שמש באמצע הלילה, היוכל טיפול פסיכיאטרי המיועד להחזיר לבן אדם את כושר השפיות, את האבחון בין טוב לרע, לעזור להם? להסיר את המחלה הקשה? קשה להאמין, אבל אתה גם מתקשה לכעוס עליהם, אנשים כל כך חולים, שירדו לגמרי מהפסים עם מנגנון כזה של הרס עצמי, זקוקים לטיפול כל כך מעמיק, שנדמה שכל המערכות חייבות לשבת על המדוכה ולטכס עצה לגביהם. קודם הם, אחר כך מה עושים עם עוד 'צרות צרורות' דוגמת תאי דאעש שכבר נמצאים באופן שקט במדינה.ומחכים להתחיל לפעול.
לממשלה יש הרבה עבודה.
