נתונים שפרסם הבוקר (יום ב', 28.3.16) משרד האוצר, מאפשרים, לראשונה, להפריך אגדות שנקשרו סביב אותם "משקיעים ברכישת דירות". רובם ככולם אינם מיליונרים, הם קונים דירות עממיות, ומשכירים אותן בדרך כלל לחסרי דיור. ברבעון השני של 2015 קנו יותר דירות להשקעה, ברבעון השלישי פחות, ברבעון הרביעי חזרו וקנו יותר. בסך-הכל, קנו קצת פחות מאשר בשנים קודמות.

ניתוח נתוני האוצר (כמה דירות נרכשו להשקעה בתקופה מסוימת, ומהו מס הרכישה ששולם) מגלה את העובדות הבאות: המחיר הממוצע שבו נרכשה דירה להשקעה נע בין 1.15 מיליון ל-1.42 מיליון שקל. כמו בכל ממוצע, יש חריגים לשני הקצוות. יש כמה דירות יקרות מאוד, שקנו במיליוני שקלים, ויש דירות זולות מאוד.

המשמעות היא, שהמשקיע הממוצע קונה דירות עממיות. רוב הדירות הן באזורי הביקוש העיקריים, בתל אביב, במרכז ובירושלים. 15% מהדירות להשקעה נקנו בחיפה, 13% בבאר שבע, כ-11% ברחובות. מדובר במחוזות ולא בערים, וחלק מהדירות נקנו ביישובים סמוכים לעיר שצוינה.

מה עושים המשקיעים בדירות העממיות שקנו? הנחת העבודה היא, שרובם הגדול משכירים אותן, כדי שתהיה להם כבר מעכשיו הכנסה. לא קונים דירה כדי שתעמוד ריקה, ורק תצבור הוצאות, עם סיכוי (לא בטוח) לרווח הון בעתיד. השוכרים הם זוגות צעירים, וכל מי שאין ידו משגת כרגע לקנות דירה. מכיוון שמדובר בדירות עממיות, שכר הדירה, ברוב המקרים, סביר, הכל יחסי. הדירות הללו מגדילות את היצע הדירות להשכרה, ממתנות את התייקרות שכר הדירה ואולי אף שומרות על יציבותו.

מפסידים במחיר למשתכן, מרוויחים בדירות

המרוויחה הגדולה היא רשות המיסים. באוקטובר-נובמבר גבתה מהמשקיעים 650 מיליון שקל כמס רכישה, לאחר שהמס על רוכשי דירה שנייה זינק בסוף יוני במאות אחוזים. בקצב שנתי, מדובר על הכנסה רבתי של 2.6 מיליארד שקל. עם קצת ציניות אפשר לומר, שמה שהאוצר מפסיד במחיר למשתכן (רמ"י מוכרת מגרשים בזול, ואין לה מה להעביר לאוצר), הוא חוזר ומרוויח במס על דירות להשקעה.

אז מי מרוויח מהסידור החדש? רשות המיסים ושוכרי הדירות. מי מפסיד? המשקיעים, המשלמים מס מוגדל. למי זה לא משנה? לציבור הרחב של רוכשי דירות. כי שוק זה, כך נראה מהנתונים, לא הושפע עד עתה מהתנודות במספר המשקיעים, והדירות ממשיכות להתייקר.