המהפכה העוברת על החברה הישראלית, בתחום השוויון המגדרי, אם בפסיקות בג"ץ, אם בשינויי חקיקה ואם בכל דרך, אופן וצורה אחרת
שעד לאחרונה נהנה ממנה בעיקר ציבור הנשים שקופחו אל מול ציבור הגברים הופך להיות שוויון מגדרי שקוף. כתוצאה מכך מחילים בתי-המשפט ובעקבותיהם צועדת, בהיסוס קל, אך הולכת ומתקדמת היא, בבטחה גם החקיקה כל זאת בלא להיות לתת הדעת, כמו-גם להעניק עדיפות כל שהיא, לזהות המגדרית של מי מבני המגדר המקופח, כתוצאה מהחלת עיקרון השוויון עליו.
פריצת דרך חדשה, בשטח בתולי והיולי זה של ההעדפה המתקנת, במתן הסיוע המשפטי שמעניקה המדינה, בתביעות מזונות ומשמורת, חלה לאחרונה, עם שינוי תקנות שהתקין, לצורך כך, משרד המשפטים
כאשר הפעם פועלת ההעדפה המתקנת, בתחום זה, המתבסס על החלת עקרונות השוויון לטובתו של מגזר הגברים, דווקא.
בעקבות הגשת עתירה לבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בידי אב הורה לילד שטען כי תקנות הסיוע המשפטי שהתקין משרד המשפטים, לפיהן פועלות הלשכות לסיוע משפטי, בכל הקשור למתן והענקת סיוע משפטי להורים, בהגשת תביעות מזונות ומשמורת, הינן מפלות לרעה, הורים-גברים, מהמגדר הזכרי, לעומת הורים-נשים, מהמגדר הנשי, תוך פגיעה בעקרון השוויון, שבג"ץ הכיר בו כזכות על, המגיעה לדרגה של זכות יסוד מן הדרגה הראשונה, הורה בג"ץ למשרד המשפטים לשנות הקריטריונים, להענקת סיוע להורים, בעלי יכולות השתכרות נמוכה וחסרי רכוש וגם/או בעלי רכוש דל ביותר, המבקשים להסתייע בלשכה לסיוע משפטי, לצורך הגשת תביעות, בענייני מזונות וגם/או לצורך הגשת תביעות, בענייני משמורת, לבתי-המשפט לענייני משפחה, ברחבי
הארץ.
מדי שנה בשנה, נזקקים לשירותי האגף לסיוע משפטי קרוב ל-75 אלף נזקקים, כאשר מדובר בכ-220 אלף הליכים משפטיים וכמחצית מהבקשות לסיוע משפטי, הינן בתחומי ובענייני, מזונות וגירושין, כפי שמדווחת היום כתבת הארץ, לי ירון. כתוצאה מפסיקתו של בג"ץ, החליטו באגף לסיוע משפטי, במשרד המשפטים, לשנות הקריטריונים, ביחס להורים
ללא הבדל מגדרי ומיני, בין גברים לנשים שכן באגף זה הבינו כפי שהביע דעתו מנהל האגף, עו"ד
גלעד סממה, לפיה קיימת אפליה מסוימת, כלפי ציבור הגברים. עוד אמר מנהל האגף לסיוע משפטי, במשרד המשפטים, כי "אם בסוף השנה נראה שהייתה פה פגיעה בנשים, אני הראשון שיילחם לשנות את זה". יצוין ויודגש עוד, כי באגף לסיוע משפטי, גובשו קריטריונים לסיוע משפטי, בתחומי הגשת תביעות מזונות ומשמורת, במקרים חריגים, אשר אמורים לקבל תוקף וגושפנקא משפטית, בקרוב.
כיום, לפי הקריטריונים שגיבש האגף לסיוע משפטי, במשרד המשפטים - אין צורך שהילד יגור יחד עם ההורה, כתנאי לקבלת סיוע של האגף לסיוע משפטי, לצורך הגשת תביעות משמורת וגם/או לצורך הגשת תביעות מזונות, לבתי-המשפט לענייני משפחה, ברחבי הארץ. בעבר היה הקריטריון לצורך קבלת סיוע כלכלי ומשפטי, מהאגף לסיוע משפטי - שנהג וחייב, לצורך כך, מגוריו של הילד הקטין, יחד עם ההורה. בדרך כלל, גרים הילדים הקטנים עם אמותיהן, כך שביטול קריטריון המגורים, כתנאי ובסיס לקבלת סיוע כלכלי ומשפטי, מהאגף לסיוע משפטי, פוגע
בצורה משמעותית בהורה שהינו, בן המגדר הנשי, קרי, באימהות.
בהתאם לקריטריונים הקודמים, היה זכאי כל הורה לקבל סיוע משפטי,
תוך שנבחן מצבו הכלכלי של הילד הקטין, שתמיד היה זכאי לסיוע, שכן לילד קטין אין כל הכנסות או רכוש. כיום, החל מחודש נובמבר 2015 ואילך, זכאי הורה
בין אם מדובר אם ובין אם מדובר באב לקבל סיוע משפטי וכלכלי מהאגף לסיוע משפטי, אך ורק בתנאי שהכנסתו של הורה זה נמוכה מסכום של -.6,480 שקלים, המהווה 67% מהשכר הממוצע החודשי, כמו-גם שערך רכושו הקיים, הינו נמוך מסכום כולל 29,000 שקלים, המהווה שווה ערך לשלוש משכורות ממוצעות.
בעקבות העומס שהטיל השינוי על ארגוני הנשים נערך אתמול (יום ב', 28.3.16) דיון דחוף בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. בעקבותיו שלחה יו"ר הוועדה, ח"כ
עאידה תומא סלימאן, מכתב לשרת המשפטים
איילת שקד בבקשה להקפיא את המדיניות החדשה.
מן הראוי להדגיש ולציין, כי לפני כשלושה חודשים, התקינה הרבנות הראשית לישראל תקנה חדשה, הקובעת, כי אימהות גרושות, שהינן בעלות אמצעים כלכליים, משלהן, תשלמנה גם הן מזונות, כך שחובת תשלום המזונות, לא תחול אך ורק על האבות. אם עד כה הוטלה חובת המזונות, בבתי-הדין הרבניים, ברחבי הארץ, בתיקי גירושין, אך ורק על האבות, הרי בעקבות החלטתה של מועצת הרבנות הראשית לאמץ החלטתו של נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב האשכנזי הראשי לישראל,
דוד לאו, לפיה שעה שנפסקים מזונות ילדים, מכוח תקנת הרבנות הראשית, חייבים הדיינים להתחשב,
הן ביכולת הכלכלית של האבות והן ביכולת הכלכלית של האימהות. להסרת כל ספיק ספיקא, נדגיש ונציין, כי מדובר בתקנה, המחייבת בתי הדין הרבניים האזוריים בלבד ואין לה כל תחולה, בבתי-המשפט לענייני משפחה.
השינויים החדשים ורוח הקדמה, הנלווית כדבר שבשגרה אל פסיקת בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כל אימת שנדרש הוא, לענייני מעמד אישי, תוך הפעלת עקרון השוויון, בין שני המגדרים, קרי, הורים ממין זכר והורים ממין נקבה, פועלים כמפורט לעיל בשנים האחרונות, לא רק ולא בהכרח, לטובת האימהות, דווקא. מתברר ומסתבר, כי גם בית-הדין הרבני וליתר דיוק, מועצת הרבנות הראשית, הקובעת ומתקינה כללי הדיון, בבית-הדין הרבני, בכפוף לאישורו של השר לענייני דתות, אף היא נוטה בבירור לתיקון מעמדם המופלה לרעה של ציבור הגברים, בכל הקשור לתביעות בענייני גירושין וכל הנגזר והנובע מכך.
"שוויון" אינה מילת קסם ומגדר הדורש ומקדש מילה זו ודורש זכויותיו, בשם ה"שוויון", מוטב ידע, כי פתח הוא תיבת פנדורה,
שכן השוויון פועל, לשני הכיוונים וכדי למנוע אפליה, ייתכן מצב דברים, שגם הוא יידרש להכניס ידו לכיסו ולממן הוצאות, שבעבר היה הוא פטור מהשתתפות בהם. שוויון אינו נחלת המין הנשי דווקא, אלא הוא שייך לכל המגדרים, בלא הבדל של גזע, צבע, דת ומין, כנזכר - בנוסח זה וגם/או אחר - במגילת העצמאות שלנו.
