"הבל מטורף הוא 'טוהר הנשק', נשק אינו טהור כך או כך. נשק הורג אנשים, אויבים. מי שחושב אחרת לא צריך ללחום כלל בשום מצב. בסופו של דבר, כאשר כל הפתרונות המגוחכים ייכשלו, כאשר אחוז הערבים יגיע לשליש, כולכם תהיו כהנא" (הרב מאיר כהנא, מייסד תנועת כ"ך ומנהיג ימין קיצוני שנרצח).
החייל שדרך את הנשק וירה במחבל המנוטרל בתל-רומייידה שבפאתי חברון, מעשה שנעשה ללא שום פקודה המורה לו על כך, ללא שום ממצא וודאי המסכן את הסביבה באירוע החבלני שקדם לו, מסביר בצורה נחרצת וברורה, את הלך הרוח הכללי שהשתנה עם השנים בחברה הישראלית.
המושגים 'רוח צה"ל ו-'טוהר הנשק' שאומצו לחיקה הצבאי של מדינת ישראל, משמשים, בין היתר, גם לצרכי הקוד האתי והמשמעת הערכית של המפקדים והחיילים כאחד.
הדיון הציבורי בנושא 'רוח צה"ל', לא פעם חלק גם בעבר על מקרים בהם היה ספק רב אם ליטול בצורה חד-משמעית חיי מחבלים או לא, זאת עקב שיטת הלוחמה הדרושה לטיפול בטרור.
בגורמי הביטחון של מדינת ישראל ובצה"ל בפרט, הבינו שעקב המצבים המורכבים שנכללים בין היתר כתוצאה מהחיכוך הצבאי שקיים בשליטה הביטחונית על השטחים שמעבר לקו הירוק, ישנו צורך להתאים את הקוד האתי למציאות הקיימת שנוגעת ללחימה בטרור הפלשתיני. לכן, בשנת 2004, הקימו בצה"ל פורום קצינים ואנשי מקצוע מיוחדים בראשותו של הפרופ' אסא כשר, אשר ניסחו בצורה מפורטת את 'הקוד האתי של רוח צה"ל ללוחמה בטרור'.
הקוד אשר התבסס בערכו על מורשת ישראל, דרכי המוסר ביהדות, עקרונות הדמוקרטיה וכללי המשפט הבינלאומי, ענה ועונה באופן מעשי על חלקן של הבעיות שנובעות מהתאמתו של הקוד האתי למציאות מורכבת. מציאות המצריכה לחימה צבאית בעצימות נמוכה כנגד גורמי טרור, אשר נמצאים בתוך אוכלוסייה מיושבת.
כחלק מהערכים הנלמדים בקוד האתי, מצויים בצורה פשוטה ומובנת שני ערכים המורים, לפיהם: אסור לתקוף את מי שנכנע (מחבל השרוע על הקרקע ומתבוסס בדמו במשך דקות לא מעטות, נחשב מנוטרל וכנוע); ושימוש בכוח חייב להיות מידתי ופופורציונלי (דריכת הנשק וירי במחבל מנוטרל וככל הנראה חסר הכרה, אינה מידתית ואינה פורפורציונלית). אלו רק שניים, מתוך אחד-עשר הערכים המצויים בקוד האתי ונוספים, לערכים הקשורים ל-'רוח צה"ל' .
כאשר בוחנים על-פי הקוד האתי את התנהלותו של החייל שירה בקור רוח במחבל, עולים שלושה דברים עיקריים:
- החייל פעל על-פי שיקול דעתו, ושלא בהתאם לתפקידו בשרשרת החיל.
- החייל לא פעל בצורה המתאימה לסיטואציה, ועבר לפחות על שני ערכים מהותיים בקוד האתי של רוח צה"ל.
- החייל ירה בנשקו לא על-פי הפקודות המורות על ירי, בעת שנשקפת סכנת חיים מיידית לו או לסובבים אותו.
המון אנשים היום במדינת ישראל, מסתכלים ובוחנים נושאים מדיניים/צבאיים ובכלל פוליטיים מהותיים בצורה אימפולסיבית חסרת מחשבה מעמיקה. לתוך הוואקום שנוצר כתוצאה ישירה מכך, נכנסים אידיאולוגיות קיצוניות מושרשות מהעבר. אחת האידיאולגיות, היא התרבות של תנועת "כך" לשעבר.
בתנועת "כך", שהייתה תנועת ימין קיצונית ישראלית והוקמה על-ידי הרב מאיר כהנא, הביעו עמדה מוצהרת וידועה שבה ארץ ישראל שייכת אך ורק ליהודים באשר הם.
במצע התנועה נמצא שאלו שאינם יהודים, צריכים לחיות בה בכפוף לתנאי היהודים בלבד, הערבים אזרחי מדינת ישראל על-פי משנת תנועת "כך", יוגבלו לתושבות ארעית בלבד, וגם זאת על-פי שיקולים ביטחוניים. או לחלופין - יועברו למדינות ערביות בטרנספר שבמסגרתו יינתן פיצוי על רכושם, וגם כאן על חשבון הגזל שביצעו מדינות ערב מידי יהודים בארץ ישראל.
תנועת "כך" שהגיעה לכנסת בשנת 1984, אך כבר לאחר קדנציה אחת ולאחר שהוכנסו ואושרו על-ידי בית המשפט העליון התיקונים לחוק יסוד הבחירות לכנסת, תיקונים שלמעשה מונעים התמודדות של רשימות המעודדות במצען הסתה לאלימות וגזענות, נפסלה מלהתמודד על קדנציה נוספת ובכלל.
בשנת 1994, הוכרזה תנועת "כך" על-ידי ממשלת רבין כארגון טרור. כמו-כן, היא הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, קנדה ו
האיחוד האירופי.
עם השנים, וגם לאחר רציחתו בניו-יורק של מאיר כהנא בשנת 1990 על-ידי מחבל ערבי, התנועה נהגה לקיים עשרות אם לא מאות של עצרות וכנסים ברחבי הארץ, ובכך צברה לא מעט תומכים.
בסקרים שונים לאורך ההיסטוריה, התברר שתנועת "כך" על גילוגוליה השונים ("כהנא חי", "חזית הרעיון", "חזית יהודית לאומית", "עוצמה לישראל", "עוצמה יהודית" ), זכתה ואף עדיין זוכה לפופולריות לא מעטה בציבור הימני לאומי או לאומני ובעיקר בקרב בני נוער יהודים מהמגזר הדתי, בני עדות המזרח, ובפרט חלק לא מבוטל מאוהדי מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים.
יורשי הנהגתו של מאיר כהנא, שימשו ומשמשים עד היום מקור לביצוע בפועל והשראת אלימות על בסיס פעולות נקם יהודיות בערבים: ברוך גולדשטיין שרצח בשנת 1994, 29 מתפללים ערבים במערת המכפלה שבחברון, היה מחברי התנועה;
ברוך מרזל ששמו נקשר לאחרונה, עם חלוקת פיצות עבור כל חיסול של מחבל לחיילים, הוא ממייסדי תנועת "כך" ולאחר רציחתו של כהנא, עמד בראשה; בנצי גופשטיין, מייסד וראש ארגון 'להב"ה' היה מתלמידי הרב מאיר כהנא ופעיל הדוק של תנועת "כך";
איתמר בן גביר, כיום עו"ד והיה עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ לשעבר מיכאל בן-ארי (עוד חבר מתנועת "כך" לשעבר שנבחר לכנסת ה-18, מטעם "חזית יהודית" במסגרת "האיחוד הלאומי") היה זה שקצת לפני רצח רבין, החזיק את סמל מכוניתו של ראש הממשלה המנוח, ואמר מול המצלמה - "הגענו לרכב, נגיע גם לרבין".
ישנם עוד פעילים לא מעטים, שיכולים לאכלס רשימה לא קצרה של גורמים מסיתים ואלימים מצד יהודים בחברה הישראלית. אומנם עדיין ממדי האלימות ותרבות הרצח, אינם ברי השוואה באוכלוסייה היהודית לעומת האוכלוסייה הפלשתינית, אך עם זאת ככל שעוברים השנים מתקבלות בציבור היהודי-ישראלי, יותר ויותר הנחות המצדדות בדעות שרובן באות לידי ביטוי במצע תנועת "כך", ובתרבות התודעה שניסה להתוות הרב מאיר כהנא בדעת הקהל היהודי.
כאמור תמיכה במדיניות של פעולות נקם אלימות כנגד ערבים וזרים במדינת ישראל, היא חלק אינטגרלי מהאידיאולוגיה המרכזית של כהנא ותנועת "כך".
מדוגמאות של הסתה באינטרנט והפצת אידיאולוגיית "כך", ישנן גם לא מעט תמונות ומלל הכוללים אמרות המובילות לשנאה וגזענות כלפי ערבים באופן כללי. כחלק ממעורבותו הפוליטית, הזמר יואב אליאסי המכונה בשם הבמה שלו - "הצל", מפעיל דף ימני קיצוני ברשת הפייסבוק שמעודדות תומכים ואוהדים בקרב הגורמים לדוגמאות הסתה ואלימות אלו.
ממש לא במקרה, זכה וזוכה החייל שירה במחבל המנוטרל לתמיכה רחבה וגורפת מצד לא מעט בציבור היהודי-ישראלי בכלל, ובפרט על-ידי מובילי דיעה, ארגונים ואוהדים שהוזכרו לעיל.
אלימות הקשורה למאפיינים אידיאולוגיים ופוליטיים בד"כ מתאפיינת ב"רוח גבית", אווירה לא ברורה שעלולה לקבל פרשנות לגיטימית על-ידי גורם מוסת ורווי באידיאולוגיה קיצונית.
כאשר קיימת בפועל אלימות, הסתה ודרכי פעולה כמו של החייל בחברון, המעודדים פגיעה באופן ישיר בדמותה של מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית ומוסרית של העם היהודי, יש צורך לחזק את הגורמים הפועלים לשיפוט, מניעה ומיגור תופעות חמורות שכאלו.
