בקרוב חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות?

לאט-לאט, אבל בצעד עקבי גם בטוח מתחילה נציבות הביקורת על הפרקליטות לקבל הגיבוי לה נזקקה ונזקקת היא זמן רב, קרי, עיגונה של נציבות חוק זה בחוק שחוקק בכנסת ולא הסדר בלתי ראוי, בכל הכבוד הראוי בין היועץ המשפטי, לשעבר, יהודה וינשטיין, לשרת המשפטים, לשעבר, ציפי לבני במסגרתו הוגדרו, לאו הוגדרו סמכויותיה או, ליתר דיוק - הוגדרו את סמכויותיה של נציבות ביקורת זה ובאיזה עניינים לא תוכל לפעול כגוף ביקורת בלתי תלוי והחופשי מלחצים אלה או אחרים של גופים אינטרסנטים אלה או אחרים.

סוף-סוף עולה לדיון בכנסת הצעת חוק נציבות ביקורת על מערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות, התשע"ו - 2015 ביוזמתה של ח"כ ציפי לבנה ממפלגת "המחנה הציוני". שאו סביב עיניכם, ראו הנה באו הם כולם, נקבצו סביב ואפילו לבג"ץ הגישו אחד-עשר מהם, המסתתרים תחת האותיות הראשונות של שמם הפרטי ושם משפחתם. למי הכוונה שואלים אתם? האם זה לא ברור? שואלים אנו.

אחד-עשר פרקליטים ופרקליטות, בשירות המדינה שאין להם וגם/או אפילו אין אומץ, לחלק מהם, לחשוף שמם - הפרטי והמשפחתי שלהם ברבים, מבקשים למנוע פרסום דוח נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס, הילה גרסטל, מנימוקים שפורטו בעתירה לבג"ץ שהגישו הם, לצורך כך. ומי יגן על נציבת הביקורת על הפרקליטות וישמיע עמדתה באופן צלול, ברור, נחרץ וחד-משמעי - שואלים אתם, די בצדק, שכן הפרקליטים בפרקליטות המדינה, במחלקת בג"צים, הם הם חלק בלתי נפרד מפרקליטי המדינה, הנתונים לביקורתה השוטפת של נציבת תלונות זו, ממש - ממש כמות אחד-עשר חבריהם שעתרו לבג"ץ, כדי למנוע פרסום דוח הנציבה עליהם ועל חבריהם/חברותיהם. אתם מבלבלים משהו? לא פלא, גם אנחנו מבולבלים - ומאוד!

נעזוב, לרגע קל, מלחמות היהודים ביהודים של אנשי הפרקליטות בנציבת התלונות ובשיטות התמוהות זו בלשון המעטה בלבד שנקטו הם, עד כה במלחמתם נגדה, שסופן נכון לרגע זה הבג"ץ שהוגש לבית המשפט העליון, לפני ימים ספורים ונתמקד בהצעת החוק המונחת לפתחה של הכנסת, תוך תקוה שסוף-סוף יעוגן מעמד נציבת הביקורת על מערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות - ממש כמו שמעמד נציב התלונות על שופטים מעוגן בחוק.

הצעת החוק קובעת, כי מטרותיו של החוק הינן: הקמת מנגנון ביקורת ייעודי, לשיפור פעולתם של הגופים המבוקרים ובירור תלונות כלפיהם, תוך שמירת עצמאותם בהפעלת שיקול דעת מקצועי באופן עצמאי וללא מורא; חיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. רשימת הגופים המבוקרים מוגדרת, בהצעת חוק זו, בלשון חד-משמעית, כדלהלן: היועץ המשפטי לממשלה; פרקליטות המדינה; התביעה המשטרתית; מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לפי סעיף 4 לחוק תיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958; מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לפי סעיף 12(א)(1)(ב) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982; כל עובדי הגופים האמורים וכן מי שהיה עובד בגוף מבוקר עד שלוש שנים לפני תחילת הביקורת. הליך משפטי מוגדר כ" הליך המתנהל בערכאה דיונית בבתי משפט או בבתי דין".

הצעת החוק קובעת, כי הנציבות היא יחידה ייעודית עצמאית במשרד המשפטים, שתפעל לבדיקה יזומה ושיטתית של התנהלות הגופים המבוקרים בהתאם למטרות החוק. סמכויות הנציבות מוגדרות כקיום בדיקה מערכתית יזומה ושיטתית של התנהלות הגופים המבוקרים, שהינה ביקורת מערכתית וכן קיום ביקורת פרטנית, שעה הוגשה תלונה לנציבות על-ידי מתלונן והנציב ראה שיש מקום לבררה; השר או היועץ המשפטי לממשלה פנו בבקשה בהתייחס לאירוע מסוים וכן אם נודע לנציב על אירוע אשר יש צורך לדעתו למצות את הבירור בעניין.

בצד הסמכויות המוקנות בחוק לנציבות קובע החוק, כי לא תתברר תלונה ולא תתקיים ביקורת, אלא אך ורק במקרים המנויים להלן: התלונה מתייחסת להחלטות מדיניות של היועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כראש התביעה הכללית; התלונה היא בעניין הניתן לערעור או ערר על-פי דין; התלונה עוסקת בעניין שלגביו מתקיימת באותה עת חקירת משטרה; התלונה על פניה, היא קנטרנית או טורדנית או עוסקת בזוטי דברים; תלונה אנונימית ותלונה שנושאה בורר בעבר, או שמתברר במקביל להגשת התלונה לנציבות על-ידי גוף ביקורת אחר.
באשר לדוחות הביקורת של הנציב נקבע בחוק, כי הנציב יסכם בכתב הביקורות המערכתיות בדוחות שבהם יפרט:

מימצאי הביקורת; המלצות לתיקון הליקויים; נקודות לשיפור או פעולות בולטות לטובה ונקודות לשיפור או פעולות בולטות לטובה. במקרים פרטניים רשאי הנציב להמליץ על הליכים נוספים במסגרת מנגנוני החקירה והמשמעת.

החוק קובע, כי לתפקיד הנציב יתמנה, מי שמתקיימים בו מלוא תנאים אלה: א. הוא כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון כמשמעו בסעיף 2 לחוק בתי המשפט. ב. הוא בעל הכרות משמעותית עם הגורמים המבוקרים ג.הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציב.

החוק קובע הקמתה של ועדת איתור של בעלי תפקידים מוגדרים, לצורך מינוי הנציב שחבריה יהיו: א.שופטנ בית המשפט העליון, שישמש כיו"ר וועדת האיתור. ב. נציב שירות המדינה. ג. המנהל הכללי של משרד המשפטים. ד. איש אקדמיה בכיר בתחום המשפט, שימנה היועץ המשפטי לממשלה. ה. נציג ציבור בעל ידע והיכרות בתחום הביקורת והבקרה, שימנה נציב שירות המדינה.