המלך סעודיה סלמאן בן עבד אלעזיז קיים השבוע שני ביקורים חשובים במצרים ובטורקיה במסגרת מאמציו לנסות ולחלץ את ארצו מהמצוקה שבו היא נתונה, כמנהיגת העולם הסוני, מול המאמץ של אירן השיעית להגביר את השפעתה ולהשתלט על מוקדי הכוח במזרח התיכון.
לאחר שנה בתפקידו נראה שמלך סעודיה נמצא בתהליך של התפכחות ומנסה לארגן מחדש את המחנה הסוני באמצעות הכנסתה של מצרים לברית החדשה שהוא מקים.
סעודיה שקעה במהלך השנה האחרונה במדמנה של המלחמה בתימן ללא יכולת להכריע צבאית את המורדים החות'ים ואת נאמני הנשיא המודח עלי עבדאללה צאלח ועכשיו היא מנסה לצמצם הפסדים ולסיים את המלחמה בהסדר מדיני עם המורדים החות'ים.
סעודיה גם שקועה בבוץ של מלחמת האזרחים בסוריה, היא הוציאה סכומי עתק כדי לתמוך בארגוני המורדים המתונים נגד הנשיא
בשאר אסד אך הם נכשלו מבחינה צבאית בניסיונותיהם להפיל את משטרו של הנשיא הסורי.
היוזמה החדשה של סעודיה נועדה לגייס בשלב הראשון את מצרים, שהינה מדינה חשובה בעולם הסוני, באופן ברור לצדה, באמצעות בונוסים כלכליים חשובים ובשלב השני להביא להפשרת היחסים בין מצרים לטורקיה או אפילו לפיוס ביניהן כדי ליצור מחנה סוני גדול שיבלום את התפשטותה והתחזקותה של אירן. השלב הראשון ביוזמה הסעודית החדשה הצליח בעיקר בגלל שנשיא מצרים א-סיסי ראה בכך הזדמנות טובה למצרים לצאת ממצוקתה כלכלית.
ביקורו של המלך הסעודי סלמאן בן עבד אלעזיז במצרים הינו ביקור היסטורי מבחינת הסעודים ומקורות בבית המלוכה הסעודי טוענים כי הוא חשוב יותר מביקורו של המלך פייצל במצרים ופגישתו עם נשיאה דאז, גמאל עבד אלנאצר ב-1969.
סעודיה תעביר למצרים במסגרת ההסכמים השונים שנחתמו במהלך ביקורו של המלך סלמאן, סכום עתק של 16 מיליארד דולר והנשיא א-סיסי ייצטרך בתמורה ליישר קו עם סעודיה בכל הקשור למלחמה בתימן, מלחמת האזרחים בסוריה והקואליציה בראשות סעודיה למלחמה בטרור.
עמדת "האחים המוסלמים" האופוזיציה המצרית, בעיקר תנועת "האחים המוסלמים", נכשלה בניסיונותיה להשחיר את הנשיא א-סיסי ולקלקל את יחסי מצרים עם סעודיה.
עכשיו מנסה המלך הסעודי לקדם את השלב השני ביוזמתו ולפייס בין נשיא טורקיה
ארדואן לבין נשיא מצרים א-סיסי, הנשיא ארדואן רואה עצמו כאחד המנהיגים המובילים של תנועת "האחים המוסלמים" העולמית והוא העניק מקלט מדיני בארצו למנהיגי התנועה שנמלטו ממצרים בעקבות עלייתו של הנשיא א-סיסי לשלטון.
המלך סלמאן, שינה מאז עלייתו לשלטון את יחסו לתנועת "האחים המוסלמים" ולחמאס, בניגוד לקודמו שראה בהן תנועות טרור, הוא קירב אותן מחדש לבית המלוכה הסעודי ופעל אצל נשיא מצרים כדי שירכך את יחסו אליהן, המטרה שעמדה מול עיניו הייתה לשלב אותן בברית הסונית נגד אירן.
באופן פרדוכסלי, היחס החיובי של המלך סלמאן לתנועת "האחים המוסלמים" לא מנע ממנה לנסות ולשבש את ביקורו במצרים, היא פרסמה הודעות שבהן תקפה את ביקורו שבהן נאמר כי אין בו שום תועלת למצרים.
"האחים המוסלמים" יצאו בקמפיין ענק ברשתות החברתיות שבו האשימו את השלטון המצרי במכירת העושר הטבעי והנדל"ן של מצרים תמורת כסף וסיוע כלכלי בדרך למזרח תיכון חדש בסגנון מערבי בהנהגת ארה"ב שבו לישראל יהיו הכוח וההשפעה הגדולים ביותר באזור ולא למצרים. למרות שהברית החדשה בין מצרים לסעודיה עשוייה להועיל לתנועת "האחים המוסלמים" היא העדיפה לתקוף אותה דבר שמעיד על חוסר נכונותה להתפייס עם שלטון א-סיסי ורצונה להילחם בו עד חורמה.
השאלה אם יצליח המלך סלמאן במטרתו לפייס בין מצרים לטורקיה או לפחות לשמור על "הפסקת אש" ביחסים ביניהן כדי לחזק את הברית הסונית נשארת בשלב הזה פתוחה, נצטרך להמתין ולראות.
ההיבט הישראלי ישראל קראה נכון את המפה, גם מבחינתה כמו סעודיה הסכנה הגדולה ביותר, שעלולה להיהפך לסכנה קיומית, הינה הסכנה האירנית. לכן היא שתפה פעולה עם היוזמה הסעודית החדשה ולא הערימה עליה קשיים, מצרים עדכנה את ישראל מראש על כוונותיה והיא הסכימה למהלך המצרי של העברת השליטה באיים טיראן וסנפיר לסעודיה ולפתיחת הנספח הצבאי של הסכם השלום בין ישראל למצרים.
ישראל גם לא התנגדה לבניית הגשר היבשתי בין סעודיה למצרים בתנאי שהוא לא ישבש את חופש השיט של ספינותיה בים האדום והמעבר במיצרי טיראן וסנפיר, סעודיה התחייבה בפני מצרים ובפני ארצות הברית לקיים את ההתחייבויות בנספח הצבאי של הסכם השלום עם ישראל ולשמור על חופש השיט באזור.
למעשה, ההסכם על הקמת הגשר היבשתי בין מצרים לסעודיה חשף את דבר הקמתו של ציר חדש לשיתוף פעולה בין ישראל, מצרים וסעודיה וטפח מהיחסים ם האסטרטגיים החשאיים בין ישראל לסעודיה. ארצות הברית שותפה לכל ההסכמות האלה והיא בעצם גם מי שתערוב להצלחתן מבחינתה של ישראל.
הברית החדשה בין מצרים לסעודיה היא התפתחות אזורית חשובה שישראל שותפה לה, היא תוצאה ישירה של השינויים באזור בעקבות תופעת "האביב הערבי", התחזקותה של אירן וחתימתה על הסכם הגרעין. היא מוכיחה ששיתוף פעולה אזורית בין ישראל למדינות ערב לצורך אינטרסים משותפים הוא אפשרי.
אסור לשכוח שיוזמת השלום הערבית היא במקורה יוזמת שלום סעודית והמלך סלמאן שמוכיח כעת את רצינות כוונותיו לנסות ולייצב את המצב במזרח התיכון יכול בהחלט לתרום גם בקידום הערוץ הישראלי- פלשתיני.
