חג המעשים הטובים כמדי שנה חגגו לאחרונה בישראל ובעולם בקול תרועה רמה את יום המעשים הטובים, מבית היוצר של
שרי אריסון, יו"ר
בנק הפועלים.
בעם ישראל, כמיטב המסורת היהודית - ובעיקר במגזר הדתי והחרדי, האָמוּן על עזרה לזולת - הרחק מזרקורי התקשורת, פועלים בכל יום עשרות ארגוני חסד עם אלפי מתנדבים למען הציבור הרחב. הם מגישים עזרה כלכלית, רפואית, ביתית ונפשית לכל דורש, ללא הבדל דת, מוצא, מין וגזע. הידועים ביניהם הם
יד שרה, עזר מציון, חסדי נעמי, זכרון מנחם ועוד רבים וטובים. אצלם כל יום הוא חג המעשים הטובים בסתר, ולא כתרגיל שנתי ביחסי ציבור.
ד"ר זוהר ומיסטר בהלול זוהר בהלול מנסה זה שנים, כאיש תקשורת בכלל וכעיתונאי ספורט בפרט, להצטייר כערבי מתון, המתנגד לאלימות, וכאזרח ישראלי לכל דבר. בזכות עמדותיו אלה התקבל כחבר כנסת במפלגת
המחנה הציוני.
והנה בבת אחת לאחרונה, על-רקע גלי הטרור הפוקדים את ישראל, נחשף פרצופו הפלשתיני האמיתי של בהלול, כאשר סירב בעקשנות להכיר בטרור של הפלשתינים שיורים בחיילי צה"ל, ובכך העמיד במבוכה רבה את מפלגתו.
במה בהלול שונה אפוא מהרשימה הערבית המשותפת, ומאיימן עודה העומד בראשה, שהלכו במופגן לנחם את משפחות המחבלים, וסירבו להכיר בחמאס ובחיזבאללה כטרוריסטים? האין הוא "אותה גברת בשינוי אדרת מפלגתית"?
דוקטור זוהר ומיסטר בהלול כבר אמרנו?
ה'עניים' החדשים מי אמר שעם ישראל עני? לפחות 1.1 מיליון ישראלים שיטוסו לפסח לחו"ל - גידול של 14% לעומת אשתקד - מוכיחים אחרת. לא רק שאפשר לגמור את החודש, אלא שעוד נשאר להם מספיק כסף בכיס כדי להוציא עשרות ואף מאות אלפי שקלים לחופשה בחוץ לארץ. ואם ריקי מחדרה (זוכרים? תשאלו את
יאיר לפיד) טסה פעמיים בשנה, לפחות הם עושים זאת ובגדול בחג.
ועוד לא דיברנו על הרכב הצמוד (ואפילו שניים) שיש כמעט בכל בית אב בישראל, על בתי הקפה (ולא רק הקופיקס) והבילויים המלאים מפה אל פה, ואיך לא, על הטלפונים החכמים שישראל היא שיאנית הצריכה שלהם בעולם. אז בואו נפסיק להתבכיין, נודה על האמת ונראה את חצי הכוס המלאה. חברת השפע כבר כאן.
לפיד כמשל בצד הכריזמה וכושרו הרטורי גייס טראמפ בקמפיין הבחירות את היופי של אשתו מנלה, הדוגמנית לשעבר, כפנים היפות של המפלגה הרפובליקנית. האין היא משמשת דוגמה מייצגת של תעמולת הבחירות בישראל? ויאיר לפיד כמשל.
במקום לעבוד בכנסת המפרנסת אותו, האיש חֲסַר הניסיון הפוליטי, מנצל את כהונתו הפרלמנטרית לצורך תעמולת בחירות מאסיבית ברחבי הארץ, כשהוא מגייס היטב, כאיש תקשורת ותיק, את כישוריו העיתונאיים והרטוריים למטרה זו. ובישראל, כמו בתפוח הגדול, מתברר שהציבור הולך שבי אחר יפי הבלורית והתואר ואבק כוכבים.
הסלבס מוֹכר. עוּבדה פני הידוען התבררו כנכס אלקטורלי חסר תקדים, שהיקנו לנסיך 19 מנדטים כבר בקדנציה הראשונה, ובסקרים הפעם הוא גורף 20 מנדטים, כשהוא צוחק כל הדרך בדרכו לרשת את כיסא ראש הממשלה ללא כל כישורים מתאימים.
אין ספק זו תהיה בכייה לדור, שתוצאותיה מי ישורֵן. ראו הוזהרתם!
מפעל חיים אין ספק ש
דורון אלמוג ראוי לפרס ישראל על תרומה חברתית. הוא לקח את המקרה הפרטי שלו, בנו האוטיסט ערן המנוח, כאתגר וכמנוף כדי לעזור לרבים אחרים שנמצאים במצב דומה.
אלוף במילואים אלמוג, שהוא דומני חלוץ הקמת הכפר הטיפולי לאוטיסטים ומוגבלים - ובעקבותיו קמו כפרים נוספים כגון בנתניה - הוכיח את עצמו שהוא גם אלוף בחדשנוּת, ביצירתיות וברעיונות מקוריים בלתי פוסקים שהוא תורם למען המוגבלים, שהפכו למפעל חייו.
אלמוג מוכיח שאיש אינו חסין מפני לידת חריגים במשפחתו, גם אם הוא במעמד חברתי גבוה, וכי התופעה חוצה את כל המגזרים בחברה. הוא משמש מודל לאחרים להתמודדות נחושה ובלתי מתפשרת ללא כל רתיעה עם המוּגבלות בפרט - שאותה ניתן להפוך ליכולת - ועם קשיים בכלל, וכי אין להתייאש אפוא גם ממקרים קשים ביותר. אלמוג צודק בתפיסתו השיקומית של שילוב חריגים בחברה הנורמטיבית, כבר מהגיל הרך, ואשר מיושמת גם במוסדות חינוך שונים.
דומה שלא פחות משהחברה תורמת לחריגים, הם תורמים לקהילה לא רק בפעילוּת התנדבותית וביצירה אומנותית, אלא בעיקר בניפוץ מיתוסים ודיעות קדומות לגביהם, הגורמים לרתיעה בלתי מוצדקת של רבים באוכלוסייה מפניהם. ואכן כמה סמלי הדבר שהתבשרנו לאחרונה שהמוגבלים יעברו מהוסטלים למגורים בקהילה. כל הכבוד!
פסוקו הקמפיין של לפיד: צריך פֵיס בחיים
שבה למסך: עינייך יונית
יעלון סְמוֹלָן?
החייל הנחקר: מיצְרי טירון?
במצ"ח נחושה
ירה ובוכה?
בה-לול: ביצת סרחון?
אבק זוהֵר?
האח הגדול: השגחה נסתרת
פרס ישראל לאלוף: הדורון של אלמוג
התנועה האיסלאמית: הפֶּלֶג (הצפוני) והמפלגה
בקטנה ממשלת בג"צ?
בוז'י - האישה שאיתו: מִיכל התהילה?
יד ימינו שמעון: בטט(ה) לוהטת?
יהלום בעד יעלון
טלפוניה: גולן פרייאר?
ענבל אור: יו"ר וּבוכה?
משטרה בודקת: אור סי.טי
תורת האור?
ליצמן הוא איש הליצ'י שלי
עמיר פרץ - משָרת העם או האגומניה?
מן המיצר: מדינה בטיראנוּת?
הנשמה - האוצר שלי
