לבוא ולהאשים את החייל היורה בסעיף "הריגה", זו בעיניי התממות לשמה. הדבר האחרון שניתן ליחס לחייל במקרה הזה הינה "גרימה למותו של יצור חי במעשה או במחדל".
החייל היורה לא גרם למותו במחדל, זאת ניתן לקבוע בוודאות. גם לא במעשה, היות שמדובר בירי שמטרתו הייתה למנוע אסון.
כבר בתחילה ניסו בפרקליטות לייחס כוונת זדון-קרי רצח. שר הביטחון תמך ברעיון והוקיעו. לכן מדובר כאן או ברצח או במילוי פקודות תקני, ובוודאי שלא בהריגה ברשלנות.
החייל ירה מתוך הכרה שלמרות שהמחבל נורה ב-5-6 יריות כבר קודם, הוא עדיין היה חי וגם זז. כך שלי נראה שמדובר פה בסוג של פשרה, רק כדי לרצות את הפיקוד העליון, הרמטכ"ל ושר ביטחון.
מסוג הפשרות שמטרתן היחידה הנה לרצות את השלטון.
ועם זה, לי יש הבעיה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
