היום ביקרתי בקיבוץ דביר. שוב למדתי איך חיו כאן פעם. כולם. הוותיקים כמו העולים. בכפר כמו בעיר. כן כך חיו פעם. לא לפני שנים רבות. מדובר בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. דלות, חוסר כל, מזון בצמצום, מגורים באוהלים, בגדים משותפים, מקלחת אחת לכל החברים גלויה לעין כל, שני שירותי שדה והמון התלהבות ואהבת המדינה.
