בכסותה של תמיכה במשפחת החייל היורה בחברון, ותוך ניצול ציני של כאבה המובן, גורמים פוליטיים המזוהים עם מחרחרי הדמוקרטיה ושונאי יהודים בעלי דעות אחרות משלהם, ערכו עוד מופע לאומני, רווי מסרים אנטי-דמוקרטיים ברורים, כאשר המטרה הגדולה היא שינוי המדיניות של ממשלת ישראל, כנסת ישראל ומערכת המשפט, והנחלתה של המדיניות הלאומנית-פונדמנטליסטית שלהם. התמיכה בחייל היורה ומשפחתו אינה אלא אמתלה, זרז, להסרת המכשולים העומדים בפני אותם גורמים לאומניים, בתמיכה ממשית ופומבית של שרים וח"כים, בכדי לשנות את המצב הקים. העצרת היא עוד פרק בסדרת הניסיונות לחיסול בית המשפט העליון, פגיעה ממשית ברמטכ"ל ובשר הביטחון משום מדיניותם בשטחים, קעקוע הנורמות הדמוקרטיות, ועליהום נגד אמנים ואנשי תרבות אחרים. ישנה כאן משנה סדורה, תורת שלבים ברורה, והעצרת היא עוד מדרגה בדרך להגעה אל הפסגה. אוי לנו על איזו פסגה מדובר!
דוד ד'אור, אחד הזמרים המוערכים בישראל, ובצדק רב, התאושש, התעורר מחלום הבלהות, וביטל את השתתפותו בעצרת כאשר הבין את המניע העיקרי: "סה"כ רציתי להביע אמפתיה למשפחת החייל, זו לא אמירה נגד הרמטכ״ל או נגד הצבא חלילה, אני מאמין במערכת המשפטית שלנו, אני לא אדם פוליטי והניסיון לשייך אותי לזרם כזה או אחר אינו רלוונטי, הבעתי תמיכה אנושית במשפחה שנמצאת במצוקה, לא ידעתי שמדובר באירוע עם אוריינטציה פוליטית". ברור שהמדובר באירוע פוליטי לעילא ולעילא. טוב שד'אור ביטל את השתתפותו גם אם הטיעונים שלו אינם מחזיקים מים כי הרי גם לד'אור היה צריך להיות ברור שכל השתתפות באירוע שיש בו סממן של אצבע מאשימה נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון בלתי ראוי בעליל. ההסברים של הזמר ממש ילדותיים אך במקום שבו מותר הכל, אין תימה להתנהגות הזמר. לעומת ד'אור, כמה זמרים שאין לי כל מושג מהם ומה עשייתם, להוציא אייל גולן שגם אם אתה רוצה להימנע מלשמוע אותו, אתה נאנס לעשות זאת באירועים מסוימים, הם כן יופיעו בעצרת. אז גם הוא ביטל את הופעתו כי הבין שלעשות סיבוב על כלל הציבור בלתי אפשרי. זכותם המלאה. זכותנו להביע שאט נפש על עצם השתתפותם.
אירוע קיקיוני
הח"כ
עפר שלח ביטא היטב את יחסו כלפי העצרת ומארגניו: "פוליטיקאים מופקרים מתייצבים בבית הדין או מגייסים אנשים לכיכרות כדי לקרוא תיגר על כך שמפקדים עושים את מה שתפקידם מחייב", הוסיף שלח. "לא אכפת להם שצה"ל יתפורר ושקול ההמון יגבר על קול המפקדים. עכשיו מגייסים למטרה המגונה הזו זמרים ובדרנים. שייהרס צה"ל, מה אכפת להם". והרי הלאומנים הללו, אינם מפספסים שום הזדמנות כדי להתהדר בתמיכתם בצה"ל, במפקדיו וחייליו, כל אימת שהם מבצעים מה טוב ללאומנים הצבועים הללו. לא רשויות החוק בישראל יקבעו האם החייל היורה פעל כשורה או לאו אלא אייל גולן. לא הרמטכ"ל יקבע את הוראות הפתיחה באש אלא סאבלימינל (יסלח לי ריבון העולמים אם יש למושג במי מדובר). לא שר הביטחון ינחה את צה"ל מה לעשות ואיך לפעול, בהתאם לסמכות שקיבל מטעם השלטונות הנבחרים של ישראל, אלא מושיק עפיה, עוד אמן שיופיע בעצרת (גם הוא אינו מוכר לי כלל).
אין לבוא בטענות למשפחת החייל. זכותה להילחם עבור בנה ואפילו לארגן עצרת תמיכה בו. תמוהה העובדה שאנשים פוליטיים מזוהים, הם התנדבו לקחת חלק. אוי לאותם הפוליטיקאים שנטלו חלק באירוע הקיקיוני.
הטענה שהחייל פעל בתוך מציאות מטורפת, נכונה מאוד. זו הבעיה המרכזית, המציאות של חודשים רבים מאוד של פיגועים, רצח יהודים ללא כל סיבה, חיכוך בלתי נסבל בין חיילים לאוכלוסייה אזרחית עוינת, ומדיניות ממשלתית של שב ואל תעשה מלבד מענה צבאי. ואין מענה צבאי בלבד אלא במוחם הקודח של מיני לאומנים הזויים. את זאת אומרים כל גורמי הביטחון בריש גלי וללא מורא בפורומים השונים. הבעיה היא שאין מי שישמע להם כי אוזני מרבית השרים אטומות, עיניהם מופנות אל הציבור הרחב בכדי לרצותו, וכל מעשיהם מעשי איוולת הם. כך הגענו למצב בו הרמטכ"ל הפך לאויב העם, שר הביטחון מאוים עד כדי סכנה לפגיעה בו, פצ"ר מואשם כפועל מתוך שיקולים זרים על-מנת לרצות את אדוניו. זו מציאות הזויה. ועדיין לא הגענו אל התחתית. במאמרים אחרים טענתי שאנו צועדים את תהום הנשייה של דיקטטורה, פשיזם וז'דנוביזם. כמובן שהותקפתי על כך, כי הרי הצבת מראה אל מול פני המציאות אינה נוחה לבריות. העצרת היא, כאמור, עוד פסיעה אל עבר הפיכתה של ישראל ליותר לאומנית, יותר קיצונית, נגד שלטון החוק ונגד נציגיו הלגיטימיים.
