|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

האסטרטגיה של אירן באמריקה הלטינית

עלינו להבין כי אירן ניצלה את הואקום שנוצר במדינות אמריקה הלטינית במהלך 30 השנים האחרונות על-מנת לקדם את מטרותיה. עלינו אם כן לשאול, מה יקרה בשנים הקרובות אם מגמה זו של התקרבות ביחסי החוץ של אירן ומדינות דרום אמריקה תימשך
25/04/2016  |     |   מאמרים   |   העולם הערבי   |   תגובות
אחמדניג'אד. מגיע לקובה [צילום: AP/Javier Galeano]

   רשימות קודמות
  הסכסוכים הפנימיים של המזרח התיכון
  מה מתבשל בדרום אמריקה

בתקופה האחרונה אנו עדים לחוות דעת של ממשלות שונות ושל החברה בכלל אשר מבקרות את ההסכם האחרון בין ארה"ב לאירן. העולם המודרני משבח מהלך זה כאחד ההישגים החשובים ביותר שהושגו על-ידי המדינות הנוגעות בדבר. למרות שמדינות מסוימות אינן בעד הטלת סנקציות כלכליות, ניתן להודות כי אירן הצליחה להגיע לשתי המטרות שאותן שאפה להשיג:

הראשונה הייתה הקלה על מצבה הכלכלי, והשנייה הייתה קידום של פיתוח האורניום למטרות עתידיות בתחום הגרעין.

נראה שהעולם מסתמך על 10 השנים האחרונות, שבהן אירן הצליחה להגביר את השפעתה על המפה הפוליטית במזרח התיכון, וגם בזירה הבינלאומית. באופן יותר ספציפי, אירן יצרה נתיב שהשקיעה בבנייתו 30 שנה.

המהפכה האיסלאמית באירן בשנת 1979 שהעלתה לשלטון את האייתוללה עליי חומינאי חוסייני, מסמלת נקודת מפנה בהיסטוריה האירנית. האירוע הזה, שבו הוכרזה הרפובליקה האיסלאמית החדשה, הביא לסיום שלטונה של שושלת פהלווי ושל האימפריה הפרסית, ששלטה במדינה במשך 2000 שנה. היום, אירן הצליחה באמצעות היכולת האסטרטגית שלה לאיים על שאר העולם בכוח זרועה.

את התוצאות הראשונות ראינו כמובן במזרח התיכון, ודוגמה לכך היא הקמת ארגון הטרור חיזבאללה בשנות ה-80, ארגון שהיה לווין באזור אסטרטגי שפעל בהשפעתה של אירן.

משנת 1979 ועד היום אנו עדים למגוון פעילויות שונות שנעשות על-ידי אירן על-מנת להגביר את השפעתה מעבר לגבולות המזרח התיכון. הבעיה היא שהצלחתה של אירן נובעת מכך שהקהל הבינלאומי עדיין מקשיב מבלי להתעמק בנאומים שמקורם הוא במעצמות המערביות. הדוגמה הטובה ביותר היא הנאום שנשא באו"ם עלי חוסייני חומינאי חוסייני בצרפת ב-1978. בנאום, המנהיג לא תקף את ארה"ב ולא פגע בדבריו בזכותן של הנשים בחברה. אנחנו חייבים לציין בבירור שאותו נאום נכתב על-ידי יועציו של המנהיג הרוחני אשר התחנכו במספר מדינות מערביות ולמדו איך להקסים את המערב.

המהפכה האיסלאמית באירן ידעה להפעיל מדיניות זו, שסללה את הדרך להקמת הממשלה שאנו מכירים. היום, לאחר יותר מ-30 שנה, אירן הגיעה להישג נוסף: כפי שאמרתי קודם, האפשרות העתידית של ביטול הסנקציות כלפיה ומימוש צעדיה הראשונים בהעשרת האורניום, וזאת לאחר עבודה שהיא ביצעה כדי לחזק את שדולותיה במסגרות הממשלתיות השונות בעולם המערבי. אך אירן לא הסתפקה רק בשדולות האלה, ובנקודה זו, ישראל ושאר המעצמות צריכות לשאול את עצמן מה קורה במדינות העולם השלישי? ומה המטרה של אירן שם?

אין זה מפתיע לגלות כי אירן מקדמת נוכחות דיפלומטית במדינות האלה ואף נוחלת שם הצלחה, השפעתה שם היא מעבר להיבט התרבותי או הפוליטי. מה יקרה אם אירן תפתח במדינות אלה בסיס לעתיד יותר עוין? במהלך 30 השנים האחרונות, אירן התמקדה במדינות אמריקה הלטינית על-מנת לבנות תוכנית אסטרטגית פוליטית.

מהן ההשלכות של המדיניות האירנית כלפי אמריקה הלטינית?

אירן נמצאת כיום במספר סכסוכים פנימיים וכמובן בינלאומיים. מהלך זה עלול להקנות לה בעתיד מעמד משופר כתוצאה מהסכם עם ארה"ב. אירן תוכל בכך להראות לתומכיה לאן ניתן להגיע בעזרת עבודה מסודרת וארוכת שנים, תוך ניצול העובדה כי העולם מתעלם מהשפעותיה במדינות העולם השלישי ובאמריקה הלטינית.

המנהל של "המרכז לחברה חופשית וביטחון", יוסף הומיר, מגדיר זאת כך: האסטרטגיה של אירן מתבססת על לוחמה א-סימטרית, כלומר יצירת השפעה או כיבוש ללא שימוש בכוח צבאי. מדובר על לחימה מול אויב באמצעות השפעה על דעת הקהל וקבלת לגיטימציה פוליטית ובכך היא יוצרת לעצמה יתרון. זו הייתה האסטרטגיה שהופעלה במשך שנים רבות במאבקה של אירן נגד ישראל ונגד ארה"ב בזירה הבינלאומית. מחד-גיסא, יש לזכור כי אירן משתמשת בקבוצות טרור ככלי אלים יותר להגשמת היעדים שלה. בתוך אמריקה הלטינית, אירן הגיעה כבר להישגים הראשונים שלה, אחד מהם הוא יצירת שדולות בפרלמנטים של המדינות השונות אשר עשויות להוות בסיס לחיזוק בריתות דיפלומטיות, ומאידך-גיסא, נוצר בסיס לפעולות חשאיות יותר עם מטרות נפשעות יותר. משמעות הדבר היא שאנו עומדים בפני סכנה עתידית של ריבוי פיגועי טרור בתמיכת סוכנים מקומיים באמריקה הלטינית.

הבעיה העיקרית שנובעת מכך היא שמדיניות החוץ של ישראל וארצות הברית השאירו את אמריקה הלטינית בעדיפות האחרונה. מדיניות חוץ זו לא הבינה שבדרך זו נוצר ואקום שהתמלא על-ידי אירן. זאת גם בעקבות חוסר התייחסות או חוסר התעניינות של המעצמות בפיקוח על ההתפתחויות באזור ותוך זלזול בכוח הפוליטי שמדינות כמו אירן עשויות להיות בעתיד. אירן מנצלת את ההזדהות האוטומטית של רוב מדינות אמריקה הלטינית עם מדינות העולם השלישי שנמצאות תחת התקפה וסנקציות של המעצמות. חלק מהמדינות רוצות לצאת נגד ארה"ב אבל בוחרות בדרך הקלה של התקרבות לאירן. הן רק שוכחות שאירן לא באה לקדם שלום עולמי.

חיזבאללה בעמדות מפתח

כולנו מכירים את ההשפעה האירנית בארגוני הטרור אשר ביצעו את הפיגועים בבניין הקהילה היהודית שבבואנוס איירס (AMIA) ובשגרירות ישראל שם. אולם זוהי רק דוגמה אחת למה שקורה כיום. עובדה ידועה היא שעלייתו לשלטון של הוגו צ'אבז בוונצואלה חיזקה את הקשרים של אירן עם יתר המדינות בדרום אמריקה ובקריביים, ובעצם באמצעות מדיניותו של צ'אבז קשר זה התחיל להתפרסם בעולם.

אבל הרומן בין אירן למדינות אמריקה הלטינית החל עוד לפני עלייתו לשלטון של הוגו צ'אבז, בצורה איטית ושקטה בתחילת שנות ה-80, והמדינה האשמה בכך היא קובה.

קובה הייתה המדינה הראשונה שהכירה ברפובליקה האיסלאמית של אירן בשנת 1982. באותה תקופה פידל קסטרו (שליט קובה מ-1959) ואחיו ראול קסטרו היו בקשר קרוב עם משטר האייתולות באירן. מערכת יחסים זו נועדה לייעץ לאירן לגבי דרכים שונות להגברת השפעתה במדינות הלטיניות. אולם עם עלייתו של צ'אבז החליטו להראות בפומבי את היחסים שנוצרו לאחר שנים של עבודה משותפת.

עם זאת, הקשר הרציני שחייבים לשים אליו לב גם כיום הוא בין טהרן והוואנה (עיר הבירה של קובה). קובה קיבלה ידע והכשרה בשירות המודיעין ואסטרטגיה בתחום הצבאי מהסובייטים, ולכן היא חשובה לאירן על-מנת להשיג את היעד הבא שלה בתחום יחסי החוץ בדרום אמריקה.

ממנה הסנקציות הכלכליות

הסכנה היא לא רק באמריקה הלטינית וביחסיה עם אירן. עלינו להבין כי אירן ניצלה את הואקום שנוצר במדינות אמריקה הלטינית במהלך 30 השנים האחרונות על-מנת לקדם את מטרותיה. עלינו אם כן לשאול, מה יקרה בשנים הקרובות אם מגמה זו של התקרבות ביחסי החוץ של אירן ומדינות דרום אמריקה תימשך, אילו עוד הישגים יצליחו האירנים לממש.

מדינות המערב טומנות את ראשן בחול ומתעלמות מאיום זה החל משנת .1979 הן בחרו לצאת נגד אירן באופן פומבי רק כאשר מדינה מערבית נפגעה מאירועי טרור.

כעת על ישראל להגביר את רמת התעניינותה במדינות אמריקה הלטינית, לא רק בהיבט העסקי (שם כבר השכילה לרקום קשרים מוצלחים), אלא גם בהיבט הפוליטי.

הסכנה טמונה בהתפתחות תאי חיזבאללה אשר היו "רדומים" בקובה ובמדינות נוספות באזור.

חשוב לציין, כי ארגון חיזבאללה הוקם בלבנון כנקודה אסטרטגית ושם נחל הצלחה (גם אם מוגבלת) בתקיפת ישראל במהלך שנות ה-80, ואף במלחמת לבנון השנייה בעזרת התמיכה של אירן.

בהמשך לכך, אני סבור כי על מדינת ישראל להיות מעורבת יותר במערכת היחסים בין אירן ומדינות אמריקה הלטינית. מדינות אלו מהוות כוח אסטרטגי ומדיני לא מבוטל כאמור, ולא ניתן להתעלם מהכוח הרב שניתן לקבל מתמיכת מדינות אלו.

די בהתבוננות על מיקומה האסטרטגי של אמריקה הלטינית – במדידת המרחק בין הוואנה למיאמי, ובין מקסיקו לטקסס – על-מנת להבין את חשיבותו הרבה של אזור זה.

תאריך:  25/04/2016   |   עודכן:  25/04/2016
גסטון סיידמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האסטרטגיה של אירן באמריקה הלטינית
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מקס הזועם
25/04/16 17:22
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
יש במקומותינו לא מעט כותבים, דוברים, פרשנים ואנליסטים, שמסריהם בנושאי השעה משקפים התעלמות מוחלטת מן העובדות, שימוש במציאות מדומיינת או בחשיבה מונחית אמוציות. הציבור הישראלי היהודי, נחלק בשאלות הבסיסיות של הפוליטיקה שלנו לשלוש קבוצות: א. "המאמינים הקנאים" - גוש השמאל ומספר אוהדים שלו במרכז; ב. הגוש הלאומי - הימין וקבוצת תומכים לא מבוטלת במרכז; ג. הרוב - אוהד ימין חלש עד בינוני ודוחה שמאל בינוני עד חלש. רוב ההכרעות הפוליטיות של שני העשורים האחרונים, נקבעו על-ידי תזוזות בקבוצה ג'.
24/04/2016  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
כפי שנאמר כבר במאמרים קודמים, אחד הנושאים המדוברים ביותר השנה זה הוא ללא ספק ההסכם שנחתם בין אירן וארה"ב. מהרגע שנחתם עד היום ראינו כותרות שונות המסבירות את עמדת מדינות המערב, אבל כמו תמיד פספסנו לבדוק את עמדת המדינות הערביות בנושא. אם המדינות המערביות מתעלמות מדעותיהן של מספר מדינות מסוימות במזרח התיכון קשה לי לאמין שיוכלו להבין מה הרקע הפוליטי, חברתי ודיפלומטי שמתנהל באותו אזור של העולם ובאיזה דרכים הוא משתמש כדי להתמודד עם התוצאות העתידיות שיוביל ההסכם האחרון בין המדינות הנוגעות בדבר.
24/04/2016  |  גסטון סיידמן  |   מאמרים
הלחצים שהפעילו הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים על ממשלת ירדן שלא להתקין מצלמות ברחבת המסגדים בהר-הבית בירושלים נשאו פרי וירדן הודיעה כי היא חזרה בה מכוונתה זו.
20/04/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
המצוי בדברי ימי העולם ישתאה וישתומם מהעושר התרבותי, מהשירה, מהסגנון המסתלסל ומהפיוט שהיו מקור גאווה לתרבות הערבית. היא הייתה השראה להוגי דעות, לפילוסופים, לפייטנים ולאנשי מעוף ודמיון. בשונה מהזמר האירופי, הנגינה הערבית מבוססת על אקורדים שונים שבשונה מהאירופי הקצבי מבוססת על מקאמים (בסורית מע'אם עם קו"ף גרונית) . כלי הנגינה, העוד, הקנון והדארבוקה ודומיהן ממוצא פרסי וערבי גם השפיעו על פיתוח כלי נגינה אחרים ויותר משוכללים. על-מנת לטעום מעט מהאוצר הבלום הזה אפשר להאזין לתפלות בסגנון "ספרדי-ירושלמי" שחלק מהם מזכיר לחנים של מוחמד עבד-אל-וואהב, עבד-אל חאלים חאפז ויותר מאוחר אום כולת'ום ופאריד אל-אטרש.
19/04/2016  |  מרדכי צבי  |   מאמרים
ערב החתימה על "הסכם אוסלו", התריע ראש העיר בית לחם, אליאס פריג', בפני ראש הממשלה רבין: "אם לא תספח את בית לחם לירושלים הגדולה, תדון את העיר להיות שופעת-כנסיות אך דלת-נוצרים." לפני אוסלו, אמר ראש העיר בית ג'אלא, פראע אל-עראג', לבעל הטור המפורסם, וויליאם ספאייר: "התחזקות אש"פ תאיץ את בריחת הנוצרים לאמריקה הלטינית." עם סיום מלחמת 1967, הזהיר ראש העיר בית ג'אלא, אליאס בנדאק, את שר הביטחון דיין: "אי-סיפוח בית ג'אלא לירושלים הגדולה יפגע אנושות באופי הנוצרי של בית ג'אלא."
18/04/2016  |  יורם אטינגר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il