מחיר מים אחיד לחקלאות

החקלאים עוברים מאז הקמת המדינה מהפך שלם בחשיבותם ובמעמדם. מכובשי הארץ ברגליהם ובזעת אפם, מחלוצים כובשי השממה וקובעי הגבולות הם הפכו לשק החבטות של המדינה. בעבר לא היה ספק בחשיבותם למדינה, והם נתנו למדינה, הם קנו אדמה בכסף והעבירו אותה במתנה לקרן הקיימת, וברבות הימים למנהל מקרקעי ישראל.

אלא שדבר זה לא נלקח בחשבון בזמן שהקשת הדמוקרטית המזרחית עתרה לבג"ץ, ותבעה "צדק חלוקתי", והבג"ץ, בראשות אהרן ברק קיבל זאת והפך את החקלאים לשודדי קרקעות המדינה.

מאז רק גזרות מוטלות על החקלאים, רפורמות מפה עד הודעה חדשה, שכולן מטרה אחת להן, אם כי לא במוצהר - פגיעה בחקלאים הפעילים והעברת הנושא לשוק הפתוח. כבר בשיעור הראשון בכלכלה לומדים כי חקלאות אינה בת תחרות, והיא בנויה על תכנון וסבסוד של המדינה. בזכות זאת בשנים הראשונות הוקם המכון למחקר וולקני, החקלאות שגשגה והפכה להיות שם דבר בכל העולם.

מקורות מים טבעיים

הבסיס הראשוני לקיום חקלאות אינטנסיבית הם המים והאדמה. כאשר מחיר המים גבוה, אין זכות קיום לחקלאות. בתחילת הדרך חפרו הישובים בארות מים ומחיר המים היה זול. אולם בהמשך המליחו מקורות המים, התעשיה נהייתה גם היא צרכן מים, אוכלוסית המדינה גדלה לתפארת, וכמה שנות בצורת הביאו למחסור במים.

המדינה שלא הזדרזה בימים כתיקונם, פעלה בהיסטריה ופנתה לקבלנים פרטיים להתפיל מים, אולם כשפועלים בהיסטריה מתקשרים בעבותות, כמו הבטחת מחיר וכמות, וכתוצאה מכך מחיר המים התייקר מאוד והמדינה התחייבה לקלוט את כל המים המותפלים.

אולם גם פעולות חיוביות נעשו כגון מים מושבים שהגיעו לרמת טהור גבוהה במיוחד וכ-80-90% מהמים של הביוב מושבים כמים מטוהרים. דא עקא כי מים אלו אינם מאושרים לשימוש באזור המרכז בו יש מקורות מים טבעיים, ומכאן חקלאות המרכז אינה יכולה להשתמש בהם, וזאת פרט לבעיות אחרות.

ההפרש בין מים מושבים למים שפירים הוא כשקל לקוב, או גבוה ב-166% ממחיר המים המושבים.

בהספקת החשמל המצב דומה מבחינת עלויות אם מסתכלים על אזורים שונים בארץ, או על הספקת חשמל לישובים קטנים לעומת גדולים. למרות זאת החליטה המדינה על מחיר אחיד לחשמל בכל הארץ. הגיע הזמן כי גם בחקלאות יהיה מחיר קוב אחיד לחקלאות בכל חלקי הארץ. הדבר יביא לחידוש הריאות הירוקות במרכז ולסיכויי יצוא הרבה יותר טובים, רק לצורך הדוגמה, דונם אבוקדו צורך 1,000 קוב לשנה דהיינו הפרש של 1,000 שקל לדונם, על 100 דונם המשמעות היא 100,000 שקל שזה הפרש עצום.