|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

חברים, רק אל תאיימו

בחמש-עשרה השנים האחרונות השמאל עשה כברת דרך מעשית ארוכה מאוד לעבר יצירת מצע אידיאולוגי ומעשי למלחמת אזרחים, לשם החזרתו לעמדת בכורה חברתית-פוליטית במדינה
02/05/2016  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תגובות
המהפיכה הבאה[צילום: גילי יערי/פלאש 90]

מפעם לפעם מזדמן לי לקרוא דברים שכותבים אנשים במחנה הפוליטי שאינני נמנה על חבריו או אוהדיו. פעמים נראים הדברים מנותקים מהמציאות ופעמים קוראים עליה תיגר. אין ספק, השמאל עדיין איננו מבין מה קרה לו ומה קורה. הוא עדיין חי בבועת האליטיזם המניעה רבים בתוכו לחשוב, שהשחיקות והחריקות המתרבות במעמדו ובעוצמתו הציבורית והפוליטית בישראל, הן תקלות שצריך לתקן ואפשר לתקן במעט מאמץ נוסף. מעטים מזהים תזוזה טקטונית ושינויים בלתי-הפיכים. המשלימים, בולעים רוק ומפנימים צורך להתפשר, ואלה שאינם מוכנים להתפשר, פורשים לברלין או לוס-אנג'לס, או קוראים להערך ל"מהפיכה הבאה".

מקור שמספק חומר לא אכזב בנושאים אלה הוא האתר "עבודה שחורה". אינני קורא את כל המאמרים באתר העוסקים במחלוקות העקרוניות והיישומיות שבין הימין לשמאל בישראל, ואפילו לא את רובם - זה מעל לכוחי; אבל אני קורא מפעם לפעם אחדים מהם. זו אינה "דגימה מדעית", אבל אני מוצא אותה מספקת לקבלת תמונה על הלך הרוח השלוט בקרב "אנשי שלומנו". כמעט כל מאמר שקראתי בשנה האחרונה, הוא בגדר "התעלות שלילית" על קודמיו. המאמר האחרון שקראתי רק לאחרונה, נכתב על-ידי נטע חוצן1, ואני מוצא בו קפיצת-מדרגה לעבר הנכונות ל"הכרזת מלחמת-אזרחים בישראל" בין הימין לשמאל, אם "הימין לא יקח את עצמו בידיים". הפעם החלטתי להגיב.

התחושה הראשונית אצלי למקרא המאמר, בין השורות ובתוך השורות, היא של עולם מדומיין, של דמוקרטים שאינם יודעים מהי דמוקרטיה, שאינם מכבדים דמוקרטיה אלא אם היא משרתת את רצונם, ואינם מוכנים להשלים עם החלטות נורמטיביות שאינן עולות בקנה אחד עם ההשקפות והתובנות שלהם. היתרון הגדול והחשוב ביותר של דמוקרטיה, הוא בכך שהיא מציעה דרך לא אלימה לקבלת החלטות במסגרת קהילה, שחבריה אינם תעתיק מדויק זה של רעהו. אם מוותרים על דרך זו, הגלישה לאלימות בלתי-נמנעת למעשה.

מלחמת אזרחים

כאשר קראתי בעבר דברים של קיצונים במחנה השמאל, ויש כאלה למכביר - מהם שלא השלימו עם מהפך 1977, או עם החלטות על פיתוח ההתישבות באיו"ש, עם היציאה למלחמת לבנון הראשונה, עם הצורך להעסיק עובדי קבלן כדרך להתחמק מעולה של ההסתדרות הכללית, עם מדיניות ההפרטות ועוד, ועוד - וקראו למאבק נגד "השתלטות" הימין, או "גניבת המדינה" על-ידי הימין, לא השתמעה מכך קריאה לעשות מעשה. היה ברור, לי לפחות, שזהו ביטוי של קטרזיס, המכוון לפריקת נטל התיסכולים של אומריו. כך היה גם כאשר גורמים בשמאל דיברו על "התנגדות בכוח" להחלטות שלטוניות חוקיות2. לא קל לעבור ממעמד רב-שנים של "אליטה כרונית", לנסיגה בשלבים למעמד של "עמך"; כן, סתם עמך.

בחמש-עשרה השנים האחרונות השמאל עשה כברת דרך מעשית ארוכה מאוד לעבר יצירת מצע אידיאולוגי ומעשי למלחמת אזרחים, לשם החזרתו לעמדת בכורה חברתית-פוליטית במדינה, וממשיך בכך גם עתה. מתישבי יש"ע היו האתגר האידיאולוגי והמעשי הנמרץ ביותר לדרכו המדינית של השמאל לאחר שניתפס לזרם הפוסט-מודרני שלימים הפך גם לפוסט-ציוני. על כך זכו המתישבים החדשים שלנו ל"מסע צלב" מן המכוערים שידענו בהיסטוריה החדשה3; משהו ברוח הסיזון של פעם. המאמר של נטע חוצן הוא צעד נוסף באותו כיוון. השמאל הלך כברת-דרך מסוכנת לעבר הפיכתו לגיס-חמישי במדינה, על-ידי כך שזנח את דרך ההכרעות הדמוקרטיות במוסדות המדינה, והחליף אותה בשלטון הרחוב, בסנקציות מסוגים שונים שאני רואה בהן מעשי אלימות, בהחרמות, בנזיפות חסרות יסוד עובדתי, בנסיונות להעלים את המחלוקות האידיאולוגיות בין שני הזרמים וליחס לימין דימויים דמוניים, כחלק ממסע שיימינג והשמצות שלוחות רסן. בהחלפת הדמוקרטיה הנורמלית בשלטון של אליטות רדיקליות באקדמיה, במערכת המשפטית ובתקשורת מגויסת, ביקש השמאל לעצור ולבטל את ההכרעות הדמוקרטיות ואת רצון העם. לעזרתו גייס מחוץ לישראל ארגונים בינלאומיים שאינם בשום דרך חלק מהמהלך הדמוקרטי הפנימי התקין של קבלת החלטות לאומיות, ולא נרתע משותפות לדבר עבירה עם גורמים אנטי-ישראלים ואנטישמיים ועם גורמים ממלכתיים ממדינות שמדיניותן, בלשון המעטה, אינה ידידותית לישראל. בקידוש הנרטיב הפלשתיני להכעיס, חצה כל גבול מתקבל על הדעת, וגרם לנו נזק חמור בזירה היהודית בחו"ל והבינלאומית בכלל.

אולם, ככל שהעמיק השמאל בדרך החתחתים בה בחר ללכת, דחף את הימין לכמה וכמה צעדים - חלקם בולטים ואחרים בולטים פחות - לביסוס העובדה שהוא כיום רוב בארץ, שהוא עומד בראש ממשלה שנבחרה בכללי משחק דמוקרטיים וכי הוא מתכוון לתת לכך ביטוי מעשי בחיי יום-יום; כמעט מעשה בילעם קלאסי. זאת ועוד, בכל מקום שהמשחק הדמוקרטי משוחק באופן לא הוגן, או בכללים שאינם עולים בקנה אחד עם ההחלטות הדמוקרטיות של העם בישראל, הימין נרתם ופועל לתיקון המצב באמצעות הכלים וההליכים הדמוקרטיים העומדים לרשותו. הימין למד לא להתרשם מדי ולא להיבהל מסיסמאות סרק על פשיזם מדומיין תחת כל עץ רענן, אפרטהייד מפוברק או שימוש לרעה בחוקי זכויות האדם, במטרה לסרס את יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים.

גורמים עוינים

מאידך-גיסא, הימין מפגר עדיין בנקיטת צעדי-מניעה אפקטיביים נגד מהלכי השמאל, שרובם ממומן על-ידי גורמים עוינים לממשלה הנבחרת, אבל החל להתפכח לאחרונה גם בכך ולתקן ליקויים אלה. כשישלים את בניית עמוד השדרה החדש שלו, יהיו לשמאל, כנראה, סיבות נוספות להתלונן, משום שהוא לעולם אינו מתבונן במראה כאשר הוא מבקר אחרים.

ההיסטוריה הלא ארוכה שלנו בעידן החדש, מלמדת שמאז מלחמת לבנון הראשונה, עת נפרד השמאל מהקונצנזוס הציוני הלאומי, שנתן למדינה את מירב חוסנה הלאומי והלגיטמציה הבינלאומית והפנימית הרחבה, למיצוי יכולותיה וזכויותיה, הוא ממשיך בדרך הקלוקלת והנלוזה הזו. עתה הוא טועם מפירות הבאושים שיצאו מבית-מדרשו. אך מבלי להיות חלק מצמרת ההנהגה הלאומית; הדבר קשה ומתסכל. חלק מחברי מפלגת העבודה כבר הפנימו זאת. בשמאל הקיצוני עדיין מנופפים בגדלים האדומים וחיים בלה-לה לנד, אבל גם הם או רובם ירדו לשורש העניין בסופו של דבר. אם לא יעשו זאת בכוחות עצמם, יעזרו להם בכך הידידים באירופה ובמזרח-התיכון. מי שלא למד את השיעור של שואת אירופה, ייאלץ לחזור על הקורס - בעניין זה נפלאות דרכי ההיסטוריה.

האינטרסים החיוניים של נתניהו והרצוג מובילים אותם לעבר ברית-פוליטית. לנתניהו חסרים 5 - 6 מנדטים בטוחים לייצוב ממשלה בראשותו, ואם לא יזהר, יאבד עוד 8 - 10 מנדטים מאלו שיש לו כיום. הרצוג, אם לא יתחיל להשתתף בעשייה הלאומית, עשוי להחזיר את מפלגת העבודה ל"גודלה הטבעי" (כ-15 מנדטים), כשיריבו העיקרי במרכז-שמאל, לפיד, מזנב בו בעיקביות. מי שפוחד מברית מאולצת זו - טועה, ומי שסבור שהיא תוליד את "שרון" הבא - טועה ג"כ. אולם, מי שמבין שבכוחה לבסס את השלטון בישראל על שני הזרמים העיקריים בציבור היהודי הציוני בישראל, צריך להיות רגוע גם אם דרוך. למהלך כזה תפקיד חשוב בקניית זמן פוליטי: א. בהצגת התפתחות פוליטית פנימית בפני ידידם ויריבים בזירה הבינלאומית, שתניע אותם מהרפתקאות. ב. עד אשר תתבררנה תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב; החלפת השלטון שם תביא לשינויים דרמטיים, והשארות השלטון בידי הדמוקרטים, תביא לתיקונים שאינם מעוטי-ערך - כך או כך יושפעו הדברים מההתפתחויות בתוך ישראל.

ביטוי עכשווי

מי שרוצה לחיות בסניף של אירופה הסוציאליסטית המתאסלמת ומתאבדת - שילך לשם (ברלין, לונדון, פריס או שלוקהולם; היינו-הך).

הימין בישראל איננו מה שהשמאל מיחס לו. הוא איננו תנועת ז'בוטינסקי של תחילת המאה ה-20, כשם שהשמאל איננו מפא"י, אחדות העבודה או השומר הצעיר של אותם ימים. במערכת השינויים האידיאולוגיים והפוליטיים שעברו על העולם ועלינו - הסתגלות פרושה מידה של שינוי והתאמה. כולם עברו שינוי, ומי שלא עמד בכך - נשר. הימין, גם כיום, הוא שילוב של ליברליזם (אבל לא ניאו-ליברליזם ופוסט-מודרניזם) כלכלי-חברתי ומדיניות לאומית מוחצנת וחזקה; שניהם יחד הם ביטוי עכשווי לציונות מגשימה במיטבה.

אם צריך לחזור ולהאבק על הבנת דברים אלה ועל יישומם - נאבק. אין בעיה; רק אל תאיימו.

הערות

1. [קישור] ("הימין החדש: אחרי חיסול הימין הישן – מתפנים לחיסול השמאל").

2. להלן מספר דוגמאות: [קישור]%

91%D7%9B%D7%95%D7%97+%D7%9C%D7%A1%D7%9B%D7%9C+%D7%90%D7%AA+%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F

3. כבר בימי האינתיפאדה השנייה ועוד לפני כן, נמצא, לא פעם, בסקרים חברתיים, שהשמאל שונא את מתישבי יש"ע יותר משהוא שונא ערבים-מפגעים. ראה, למשל: "השמאלנים שונאים את המתנחליםיותר מהערבים", מאיר סויסה, מעריב, 11.12.2005, עמ' 11.

תאריך:  02/05/2016   |   עודכן:  02/05/2016
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חברים, רק אל תאיימו
תגובות  [ 14 ] מוצגות   [ 14 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ארי כספי
2/05/16 14:48
 
רפי לאופרט
3/05/16 18:43
2
אלטע קאקער
2/05/16 17:01
 
רפי לאופרט
3/05/16 18:51
3
באום
2/05/16 22:22
 
דברים כהלכה
3/05/16 11:08
 
רפי לאופרט
3/05/16 19:05
4
יוסי אבידור
3/05/16 10:13
 
רפי לאופרט
3/05/16 19:15
5
שפרירית
4/05/16 17:50
6
שפרירית
4/05/16 17:58
7
שפרירית
4/05/16 18:06
8
שפרירית
4/05/16 18:16
 
רפי לאופרט
5/05/16 15:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לעכביש יש מקבילים רבים בין בני האנוש. החוטים הדקים שהוא מפריש וטווה אותם לרשת כדי לצוד את טרפו, היא ממש מלאכת מחשבת. עמותות וקרנות השמאל הן ממש שיקוף של העכביש. הן עובדות בחריצות, טוות את הרשת, ולוכדות. לעמותות ולקרנות שמות שונים: שלום עכשיו, בצלם, יש גבול, תעיוש ועוד, אלא שבסופו של דבר הם היינו הך ומצליחים להשפיע, ועוד איך. אפילו עם החייל אלאור אזריה הכול התחיל עם המצלמות של בצל"ם, עם הפחד של הרמטכ"ל מפניהם. שמה של העמותה לא ממש משנה שהרי כולן הן אותה גברת עם משנה אחת - לשווק לציבור את סחורת הדמוניזציה של מדינת היהודים בכוונה להביא לקיצה של ישראל. הם עושות זאת גם באופן גלוי ומוצהר וגם כמסקנה העולה מתיאורה של ישראל כישות ציו-נאצית. הם משרתות את התעמולה הערבית ביודעין, ולרובם של החברים בעמותות עבר קומוניסטי והווה טרוצקיסטי או סוציאליסטי-פרוגרסיבי - ביטוי יותר אופנתי היום, לאחר שהקומוניזם, הערצת סטלין והערצת ארץ הפרולטרים, שוב אינם תקינים היום.
02/05/2016  |  אסתר שניאורסון גרי  |   מאמרים
אירוע סיכול הפח"ע בתל רומיידה ממחיש את הפסוק "סוף מעשה במחשבה תחילה" שנכון לכל מי שהיה ויש לו יד ורגל בקבלת החלטות קשורות.ההשפעה של הפרט על התוצאה והמציאות שמתהווה לתוצאה עלולה להיות מרחיקת לכת.
02/05/2016  |  אלכס נחומסון  |   מאמרים
לפני כמה ימים נפגש נשיא טורקיה רג'ב טייפ ארדואן עם ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס כדי לעדכן אותו בהתקדמות המשא-ומתן בין טורקיה לישראל על נרמול היחסים ביניהן.
02/05/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
החקלאים עוברים מאז הקמת המדינה מהפך שלם בחשיבותם ובמעמדם. מכובשי הארץ ברגליהם ובזעת אפם, מחלוצים כובשי השממה וקובעי הגבולות הם הפכו לשק החבטות של המדינה. בעבר לא היה ספק בחשיבותם למדינה, והם נתנו למדינה, הם קנו אדמה בכסף והעבירו אותה במתנה לקרן הקיימת, וברבות הימים למנהל מקרקעי ישראל.
02/05/2016  |  שמעון זיו  |   מאמרים
ברשתות הוא מוצג בגאווה ומשווק כמוצר בריא, אשר ככל שנרבה שלהשתמש בו הרי זה משובח ...האומנם?!
02/05/2016  |  יובל לובנשטיין  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il