כשעל פיגומי הבניין משתולל לו המוות וגובה מחיר דמים יקר של פועלי בניין, נתונה תודתי למסמך, שחיברו ראש מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה, גב' ורדה אדוארדס, ומנהלת אגף נכויות במנהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, גב' רבקה פריאור ופורסם בסוף השבוע האחרון.
מהמסמך ניתן ללמוד שמכל 100,000 מועסקים, הממוצע באיחוד האירופי הוא 5.8 הרוגים בתאונות עבודה. בישראל משום מה המספר הוא כפול, ואף יותר מכפול - 13.2 הרוגים.
שיעור גבוה של ההרוגים בתאונות העבודה בישראל הוא בעיקר בענף הבנייה. רק בשבוע האחרון התוודענו לשתי תאונות עבודה, שהסתיימו במותם של שני פועלי בניין. מהדוח ניתן ללמוד שרק מעט יותר מאחוז אחד מהתשלומים שמעביר הביטוח הלאומי מוקדש למניעת תאונות עבודה. תקציב מעיד על סדר עדיפויות אמיתי של הגורמים האחראיים ובראש ובראשונה שרי הכלכלה ההולכים ובאים.
הדוח חושף גם נזק כבד שנגרם למדינה בגין פיצויי נפגעי תאונות עבודה. בשש השנים האחרונות שולמו למעלה מ-24 מיליארד שקלים לנפגעי תאונות עבודה. רק בשנת 2015 שולמו יותר מ-4.5 מיליארד שקלים לנפגעים בתאונות עבודה, כשלמעלה מ-60% נפגעו בענף הבניין.
שני מיליון ימי עבודה
ישראל חייבת להתנער מהיותה שיאנית, המחלקת את התואר המפוקפק עם פורטוגל, במספר ההרוגים השנתי. המספר של 400 פועלי בניין שמצאו את מותם על פיגומי הבניין צריך לחייב את משרד הכלכלה למעשים. מצער, שמסדר היום של התקשורת הישראלית מוסר מיד הדיון על הממצא המחריד בדוח שבשנת 2015 נפצעו 50.000 עובדים בתאונות עבודה, כששני שלישים מהפצועים הם עובדים בענף הבניין. לפי ממצאי הדוח "אובדן ימי העבודה כתוצאה מתאונות הללו נאמד בשני מיליון ימי עבודה, ואובדן הפיריון למשק נאמד במיליארדים נוספים.
במסמך מתפרסמים לראשונה גם נתונים קשים על המערכת הנצלנית של קבלני בניין. הדוח קובע, כי למעלה מ-50% של העובדים, שנפגעו בתאונות הקטלניות, הם פועלי בניין שעבדו במסגרות קבלניות. המצב מחמיר יותר כשיש בשטח קבלני משנה של הקבלן הראשי ועוד קבלן משנה של קבלן משנה. הנפגעים בתאונות העבודה במקרים אלו מוצאים עצמם מול התנערות מוחלטת של חברות הקבלן מכל אחריות לנפגעים שנפצעו ונהרגו. חברות הקבלן אחראיות לביצוע העבודה באתר הבנייה, אך שרשור העבודה באמצעות
אוקיינוס של קבלני משנה מוצא את הפצוע או משפחת ההרוג בפני דלתות נעולות.
אני מברך על הדוח, אך מלווה אותי החשש שנישאר עם דוח ונמשיך להישאר עם אזלת יד של רשויות האכיפה. רשויות שהיו משותקות לחלוטין בימי שלושת שרי הכלכלה האחרונים: שר הכלכלה
נפתלי בנט, שר הכלכלה
אריה דרעי והאין שר, שמכהן כיום במשרד הכלכלה לאחר שאריה גרעי התמנה לשר הפנים.
