נפתח בחדשות הטובות: אם תלכו השבוע לים לרגל פתיחת עונת הרחצה, תוכלו בקלות רבה ו
בלחיצת כפתור אחת להתעדכן באיכות מי הים בחופים וללמוד אלו חופים טובים לרחצה ואלו מזוהמים. בעונת הרחצה, מימיו של כל חוף רחצה נדגמים לפחות פעם בשבוע וממצאי הבדיקות מתפרסמים באתר משרד הבריאות, אשר גם מפקח על התוצאות. מי הים עלולים להיות מזוהמים בחיידקים צואתיים, שמוצאים את דרכם אל הים ואל חופי הרחצה דרך מערכות הניקוז בעקבות תקלות וגלישות ביוב -
כפי שקרה לפני כחודשיים בחופי הרצליה.
אבל בעוד שאיכות מי הים מפוקחת ומפורסמת לציבור, איכות החול שעליו אנו שוכבים (או קבורים בתוכו עם הראש מבצבץ החוצה) אינה זוכה ליחס דומה. הדבר עלול להדאיג, שכן מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מראים שחול ים לעתים מזוהם בחיידקים ברמה שעלולה לגרום למחלות אפילו יותר ממי הים. דגימות שנערכו לפני כשנתיים על-ידי עמותת "צלול" הראו שבכמה חופי רחצה בישראל עלולים להימצא ריכוזים גבוהים של חיידקים צואתיים בחול. אז לפני שאתם בונים עוד ארמון בחול ואז אוכלים ארטיק יקר בלי לשטוף ידיים, יש כמה מחקרים שכדאי לכם להכיר.
ארמון חול? תחשבו שוב
בשנת 2012 פרסמה הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA)
מחקר על סיכוני התחלואה משהייה בחוף הים. החוקרים שאלו 5,000 מבקרים בחוף על אופן חשיפתם לחול בזמן שהם נמצאים בחוף הים - האם הם שוכבים על החול, חופרים בו בורות או גם "נקברים" בו. אחרי 12 יום ביררו החוקרים האם אותם נשאלים לקו בסימפטומים שונים של תחלואת מעיים, כגון בחילות, הקאות, כאבי בטן ועוד. במקביל, החוקרים דגמו את החול בחופים כדי לבדוק את ריכוז החיידקים בו.
המחקר מצא כי קיים קשר בין סוג הפעילות בחול וריכוז החיידקים בו ובין תחלואת מעיים בקרב המבקרים. כך, למשל, מצאו החוקרים שמי שחפר בור בחול או "נקבר" בו סבל משלשולים ומתחלואת קיבה ומעיים יותר ממבלים אחרים בחוף. החוקרים גם הראו שקיים קשר בין התחלואה ובין ריכוזי החיידקים שנמדדו בחול.
מחקר אחר, שנערך לפני כשנה באוניברסיטת הוואי שבארה"ב, מצא שכמה זנים חשובים של חיידקים צואתיים מתים לאט יותר ושורדים לאורך זמן רב יותר בחול מאשר במי הים. החוקרים מסבירים זאת בעובדה שגרגרי החול מהווים משטח שעליו יכולים להצטופף חיידקיים רבים ביחד, במבנים שמקנים להם עמידות בפני לחצים חיצוניים. כמו-כן, החוקרים משערים כי הבדלי החשיפה לחמצן בין הסביבה המימית לחולית, מאפשרים לחיידקים לשרוד טוב יותר מחוץ למים.
המחקר מעורר את החשש כי דווקא בחול הים, יותר ממי הים, חשיפה לחיידקים צואתיים עלולה להיות גורם משמעותי לתחלואה. בעקבות הממצאים, החוקרים קוראים לבחינת איכות החול, כחלק מהערכות בריאות הציבור הנעשות לחופי הרחצה.
החיידק יברח לך
אף שחופי הרחצה בישראל נדגמים באופן תכוף וקבוע, ולמרות הפיקוח ההדוק על איכות מי הים, נראה שהחול נופל בין הכסאות. לפני כשנתיים דגמה עמותת
'צלול' את החול במספר חופי רחצה בסמוך לפתח של צינורות ניקוז, ומצאה כי ריכוז החיידקים הצואתיים בחלקם מדאיג, ועלול אף להיות גורם לתחלואה. אומנם דגימות אלו נעשו מחוץ לעונת הרחצה ובסמוך לפתחי הניקוז, אך לצד המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, התוצאות מעלות את השאלה האם אנו מקדישים תשומת לב ראויה לסכנות הבריאותיות שנמצאות תחת כפות רגלינו היחפות.
"הסימפטומים הבריאותיים שנצפו במחקר היו מתונים ולא צריכים להניא אנשים מלבלות וליהנות מהחוף". כך אמר ד"ר טימותי וויד, אחד החוקרים הראשיים במחקר של הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה. ד"ר וויד ראה לנכון להרגיע את הנופשים בחוף, אך הוסיף ש"כדאי שהמבלים בחוף ישקלו לשטוף את ידיהם או להשתמש בחומר חיטוי לידיים, לאחר משחקים בחול או שהות במים". בעמותת "צלול" ממליצים להימנע מלדרוך בשלוליות שנוצרו בחול ליד פתחי צינורות הניקוז, במיוחד אם יש רקע של מערכת חיסונית חלשה או פצעים ברגליים; לא לתת לילדים ולתינוקות לשחק בחול הרטוב ממי הניקוז; ובטח שלא להכניס חול לפה. לתשומת לב הרוחצים.
