בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בני הזוג נתניהו תובעים את עיתונאי ידיעות אחרונות, יגאל סרנה, וסרנה לא נשאר חייב ● בטור האחרון שלו הוא מכנה את ראש הממשלה "ראש הממשלה ואשתו", או בקיצור "רמא"שתו"
|
סרנה. מזלו שכאן לא רוסיה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המלחמה בין בני הזוג נתניהו לבין עיתונאי וכתב ידיעות אחרונות, הסלימה. זה התחיל ביציאה, שהייתה או לא הייתה, של ביבי, ממכונית, באישון לילה, לקול דרישתה התובענית, שהייתה או לא הייתה, של שרה נתניהו, ובעקבותיהם נחיל מאבטחים, מכותר בארבע מכוניות שרד, של שיירת האבטחה של נתניהו. זה עבר דרך הגהוג בפייסבוק של סרנה, על-כך שרודפים שמאלנים ואשכנזים ואת "שוברים שתיקה". אבל אף אחד לא שם לב למה שמתרחש ב(אוטוטו) מעון ראש ה ממשלה ואשתו, ונכון להיום - בית הפאר בקיסריה. סרנה טוען שגם אם ביבי עומד בראש המדינה, שרה עומדת בראש הביבי, ומושכת לו ולמינויים שלו בחוטים, כך הוא טוען בכתב ההגנה במסגרת התביעה שהוגשה כנגדו בידי בני הזוג נתניהו. סרנה טוען כי הוא נרדף בידי בני הזוג נתניהו, כי הוא, רחמנא ליצלן, מעז לבקר אותם. אם הייתי פולניה, הייתי אומרת שיגיד תודה, כי ברוסיה זה היה אחרת, ולא היו מרוששים אותו בתביעת דיבה, ואפילו היה לו כסף למצבה יפה. אבל אני לא פולניה (רומניה, אוסטרית ורוסית, אם זה באמת מעניין מישהו). סרנה טוען כי לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית, ראש ממשלה יתעסק בזוטות של רדיפת עיתונאים בתביעות Slapp קטנוניות, בזמן שהוא אמור להיות עסוק עד מעל הראש (שיש אומרים, סגול), כי הוא מחזיק חמישה תיקים. ב"עין השביעית" מספרים כי <B>סרנה מחזיק בנשק יום הדין כנגד נתניהו, והגם שתביעות דיבה כנגד עיתונאים הם כלי רדיפה, במידה מסוימת, מה שסרנה מחזיק הוא סוג של נשק יום הדין שיוצר מאזן אימה. וכשקוראים את הטור של סרנה, שבמסגרתו הוא מכנה את ראש הממשלה, נתניהו, רמא"שתו (ראש הממשלה ואשתו), בכל שורה שנייה או שלישית, קשה להזכר באמת במה שנכתב בטור, וכל מה שאנו זוכרים זה את ההתנצחות המשפטית בין סרנה לבין רמא"שתו.
|
תאריך:
|
20/05/16
|
|
|
עודכן:
|
20/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שוחר-שלום
|
20/05/16 20:49
|
|
2
|
|
פסקואלו
|
20/05/16 21:58
|
|
3
|
|
לכותבת - מי את ?
|
21/05/16 00:05
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
21/05/16 04:25
|
|
5
|
|
עיתונאי קטן
|
21/05/16 06:27
|
|
|
|
isr
|
21/05/16 06:40
|
|
|
|
לעתונאי הקטן
|
21/05/16 06:45
|
|
כניסתו של ליברמן אל תוככי משרד הביטחון שבקריה היא סוג של שוק והלם עבור כל עיתונאי שמאלני מצוי, אותם עיתונאים אשר שבוע לפני כן תקפו את הרצוג על ה"סמרטוטיות" שלו. סימה קדמון, בטור מצוין ומדויק להפליא ב ידיעות אחרונות, מנסה להתחקות אחר התרחישים שהובילו ל'תאונה' הזו.
|
|
|
נחמיה שטרסלר, השמאלן המתון, הריאלי והשפוי, שהוא בכלל ימין כלכלי ושמאל פוליטי, לא סבור, כמו אלוף בן, שפרשת החייל היורה אלאור אזריה, שנתפסה בעדשת המצלמה של "בצלם", היוותה משק כנפי הפרפר אשר הוביל לסופת הטורונדו הליברמנית. שטרסלר סבור שיצר ההשרדות הפוליטי של נתניהו, בכל מחיר, הוביל אותו אל נקבת גמל השלמה התורנית שלו, ליברמן, אשר לאחר שתזווג אותו פוליטית (בלשון סגי נהור), גם תטרוף אותו ואת כל הקלפים, אם יתחשמק לה (ליברמן וחבר מרעיו, חברי סיעתו, הם בלתי צפויים, ועלולים לשבור את הכלים בכל רגע, לפי שטרסלר).
|
|
|
אני חייבת לפתוח את סקירת הטור של בן דרור ימיני, שהוא הפובליציסט המועדף עלי, כזה שמשלב שמאל ציוני שפוי עם הסברה ומאבק באנטישמיות הבינ"ל וב BDS, ברגע קטן של נחת. בשבוע האחרון העלתי ללא הרף, אולי ארבע פעמים, סטאטוסים לעמוד הפייסבוק שלי, המצדיקים את המהלך של ניסיון כניסת יצחק הרצוג ל ממשלה, בשם הפרגמטיזם, ובשם הבחירה בין הרע לרע במיעוטו. כמובן שחטפתי מכל הכיוונים, 500 ומשהו חברי הפייסבוק שלי כינו את בוז'י "סמרטוט", וגלגלו עיניים לשמיים על-כך שהוא הולך להצטרף לממשלה כדי למתן ולעצור, ולו במעט, סחף ימני לאומני שכמותו טרם נראה כאן.
|
|
|
אביגדור ליברמן, לשיטת עמוס הראל, הינו פירומן לא קטן, אשר עלול להצית את המזרח התיכון, ואשר, לשיטתו של הראל, אין אבסורד אבסורדאי יותר מאשר להציבו בעמדה הרגישה של קודקוד הפירמידה של משרד הביטחון.
|
|
|
המוטו של אלכוהוליסטים אנונימיים, הוא, שבכדי להתחיל גמילה מאלכוהול, על האלכוהוליסט להגיע אל "שפל המדרגה"; הוא צריך למצוא את עצמו בביבים המצחינים, נגרר משם על-ידי שוטר לתא המעצר, כשבדרך שליח מוסר לו את מסמכי תביעת הגירושין מאשתו. זו השקפת מאמר המערכת של הארץ על התהליך שהשמאל צריך להתחיל, כלומר: הוא צריך להגיע לשפל, בכדי להפסיק "רק ללחוש תפילה" ולהתחיל ("בצעקה גדולה") לשיר "שיר לשלום".
|
|
|
|