הצורך בהתמחות דווקנית של שופטים <br>

מעשה של שגרה הוא, עניין שביומיום, כי הוועדה לבחירת שופטים - לאחר שקיימה כלל השלבים הפרוצדוראליים הנדרשים - ממנה שופטים ושופטות, המתחילים לאחר שהושבעו אצל הנשיא בכהונתם השיפוטית. אחד הדברים שכמעט אין נותנים עליהם הדעת לאחר שהושבעו השופטים והשופטות החדשים ושובצו לעבודתם השיפוטית, בתחום זה וגם/או אחר בשטחי המשפט השונים - הוא הצורך בהתאמה מקצועית ובהתמחות דווקנית של שופטים ושופטות, בתחומים בהם עתידים הם לשבת על כס השיפוט ולדון, יום אחר יום, בנושאים, בתחומים ובעניינים, בהם לא עסקו הם - מעולם - עד כה, בעבודתם השוטפת, כעורכי-דין.

בעוד שבתחומים, דוגמת תחומי המשפחה והמיסים - בהם משתדלת מערכת המשפט, כמו-גם הנהלת בתי-המשפט למנות שופטים ושופטים, בעלי רקע וניסיון מובהק בתחומים דווקנים ופרטניים אלה, הרי לא כך הוא המצב - בכל הכבוד הראוי בשאר תחומי המשפט האזרחי, להבדילו מתחום המשפט הפלילי.

בעוד שמי שלא עסקו מעולם בתחום המשפט הפלילי, כעורכי-דין וכעורכות-דין מן השורה בין כעורכי ועורכות-דין פרטיים ובין כעורכות ועורכי-דין, שעבדו במקצועם ובשטח מומחיותם זה, מטעמה של המדינה ורשויותיה, לא יוצבו, כלל וכלל, (למעט חריגים בעלי ידע וניסיון בשני תחומים אלה, במקביל) לא לכהן כשופטים בתחום הפלילי, הרי בתחומי המשפט האזרחי, יכולים עורכי ועורכות-דין, שלא עסקו, כלל וכלל, למשל, בתחום הבנקאות, למצוא עצמם עוסקים, מעשה של יום יום ושעה שעה, במתן הכרעות שיפוטיות, בדרך של הוצאת החלטות ופסקי-דין, בתחום זה, דבר של הרגל ונוהג קבוע, שיצאו תחת ידיהם, בתחום זה.

ההנחה העומדת בבסיס הצבתם של עורכות ועורכי-דין, שעסקו בתחום האזרחי, לשפוט ולהוציא תחת ידם הכרעות שיפוטיות ופסקי-דין, באותו תחום משפטי, בו לא התמחו הם, בעבר, באופן דווקני ופרטני, הינה כי מי שיש להם ידע בסיסי, בתחום המשפט האזרחי, "יסתדרו" עם הזמן בתחום החדש שהוקצה להם ובינתיים "יתגלחו הם על זקנם של לקוחותיהם". הגישה הרווחת הינה כי שופטות ושופטים אלה, "יתגלחו, בינתיים" עד שירכשו ידע של ממש בתחום חדש זה שזומן להם כלומר "על בשרם" של המתדיינים, הנזקקים לשירותיהם המשפטיים השוטפים, כשופטים ושופטות, בתחום משפטי-אזרחי זה או אחר.

חייבת האמת להיכתב, כי "שיטה" זה, בתחומים שאינם מחייבים ידע משפטי דווקני, פרטני ושאינם מחייבים, במיוחד ידע בסיסי, לפני ולפנים" דוגמת תחומים הדורשים ומזקיקים ידע בסיסי שכזה, כמו תחומי המיסים, המשפחה, ההנפקות ותחומים דומים ומשיקים לכך יכולים שופטים ושופטים "להסתדר", על שילמדו הם לפני ולפנים תחומים חדשים אלה, היטב וכראוי.

בהיות שיטת המשפט הנוהגת בישראל, שיטת המשפט האדברסרי ואין נוהגת במחוזותינו, שיטת המשפט האינקוויזיטורי, הרי מרבית העבודה המשפטית נעשית בידי עורכי ועורכות-הדין, המופיעים בפני השופטים והשופטות בישראל. במצב דברים זה ובתחומי משפט-אזרחי אלה למעט, כאמור וכנזכר, בתחומים הדורשים ידע בסיסי ומעמיק, המצריך לימוד וניסיון של שנים הרבה יכול ציבור השופטים והשופטים ללמוד תחומים אלה, שאין הם בקיאים בו, גם מתוך שיגם ושיחם השוטף והיומיומי של עורכי ועורכות-הדין, המופיעים בפניהם ומתוך התנהלותם המשפטית. כך לומד ציבור השופטים והשופטות, זה עתה מונו לתפקידם, התחום בו שופטים הם, בפועל ולמעשה "מהשטח", כל זאת, בלא שיסגירו הם, כלפי חוץ, חוסר ניסיונם ולעתים גם, חוסר ניסיון בסיסי ביותר בתחומים בהם אמורים הם לשפוט ולחרוץ דין.

זכור לי עדיין מקרה, מלפני שנים רבו שעה שטרם חוקק חוק בית המשפט למשפחה וטרם הוקמו בתי-משפחה למשפחה כך שענייני משפחה, כולל ענייני מזונות קטין ובת-זוג, הסדרי ראייה, החזקת קטינים ועוד, נדונו בבתי-המשפט המחוזיים. אחד מהשופטים המחוזיים החדשים - שזה עתה נכנס לתפקידו, לאחר שבחייו הקודמים עבד כעורך-דין פרטי בתחומי הרשלנות הרפואית בלבד, הוצב לעבוד במחלקה לענייני משפחה, בבית המשפט המחוזי. משפנה הוא לנשיא בית המשפט המחוזי, הממונה עליו, במסגרת עבודתו השוטפת, והלין בפניו, כי אינו מבין דבר וחצי דבר בענייני משפחה, נענה הוא, כי עם זמן ילמד הוא תחום זה. אותו עורך-דין שלא רצה לעשות שקר בנפשו פרש - כמחצית השנה לאחר מינוי לתפקיד שופט - ממשרתו השיפוטית.

מעניין לציין, כי יחד עם אותו עורך-דין מונו עורכי ועורכות-דין, שופטות ושופטים ששובצו בתחומים בהם לא היה להם/להן כל ידע בסיסי . הם "למדו הנושא", שבו עסקו ופסקו הם, תוך כדי עבודתם השיפוטית. חלקם אף הצליחו, בצורה משמעותית, בתפקידם השיפוטי והם מונו להיות שופטי ושופטות בית המשפט העליון.

נראה כי בתקופתנו אנו, בהם המקצועות השונים - ובכלל זה מקצוע עריכת-הדין והשפיטה עוברים תהליך מואץ של התמקצעות יתר, מן הראוי הוא כי כל שופט ושופטת, המוצבים לשפוט בתחום דווקני, זה וגם/או אחר, יעברו השתלמות דווקנית ופרטנית, באותו תחום, בו אמורים הם להיות מוצבים כשופטים ושופטות, טרם יתחילו הם בעבודתם השיפוטית. אין כל ספק כי חודש שלם של השתלמות ממצה - אך ורק באותו תחום פרטני ודווקני בו אמור אותו ציבור שופטים ושופטים לעסוק בו יכול להשיג מטרתו ולהביא ציבור השופטות והשופטים להתמחות בתחומים ובנושאים, בהם אמורים הם לעסוק בעבודתם השיפוטית השוטפת. בכך יתרום הדבר לעליית מדרגתה המקצועית של מערכת המשפט, בכלל של ציבור השופטות והשופטים, בפרט ובמיוחד - באימון שירכוש הציבור הרחב למערכת המשפט, בכלל ולציבור השופטות והשופטים, בפרט.