בן דרור ימיני הוא אחד העיתונאים והפובליציסטים ההגונים, עם המינון הגבוה ביותר של יושרה אינטלקטואלית. הוא לא חוסך את שבטו, לא מן הימין ולא מן השמאל. הוא מבהיר כל השנים את עמדתו, כי סיפוח מזדחל של יהודה ושומרון יוביל למדינה דו לאומית, שתהפוך עד מהרה למדינה ערבית. שזהו סוף החזון הציוני.
השמאל תורם למלקחה,לשיטת ימיני, בכך שהוא חובט במדינה כולה במקום בימין לבדו;
לשיטתו, זה כבר לא רק השמאל הקיצוני, נוסח
זאב שטרנהל, שמילל, בלא כל סימוכין, ובניגוד גמור למציאות בשטח, כי מדינת ישראל "פאשיסטית";
האופנה הסמול-רדיקלית הזו פשתה למרכז, וכיום גם
יצחק הרצוג (בוז'י),
אהוד ברק (הסמן הימני של השמאל), וכוכב הריאליטי החדש של העבודה,
אראל מרגלית, אינם מהססים לדקלם את הסיסמה הפשטנית שמאל-רדיקלית הזו בראש חוצות. ימיני כותב:
"עם יריבים כאלה, נתניהו יכול להיות רגוע. הוא לא צריך תעמולת בחירות.........כאשר מאשימים אותו בפאשיזם ובשריפת משפחות- זה רק עניין של זמן עד שיאשימו אותו בשימוש בדם ילדים פלשתינים לאפיית מצות, ובין הרטוריקה האנטישמית הזאת לבין נתניהו, נתניהו עדיף. זה לא שמרגלית אנטישמי. הוא רק משל עצוב לתהומות ההזויים שאליהם נגרר חלק מהשמאל הציוני. זו התבהמות במלוא עליבותה".
זה לא שאין פאשיזם, טוען ימיני. יש, בקטנה. כמו חזון ה"הפרד וילד" מבית מדרשו של
בצלאל סמוטריץ', "תג מחיר", ועוד התבטאויות שטנה. אך לשיטת ימיני, יש להלחם בתופעות האלו, ולא לכנות בצורה ילדותית ומכלילה את כ-ל המדינה "פאשיסטית".
התבהמות זו של השמאל, לשיטתו, אינה חזרה להטפות בנוסח נביאי ישראל, אלא, כפשוטה, "סולידריות עם האויב". כשמפלגת העבודה, למעט אולי ח"כ
איציק שמולי ודומיו, מאמצים רטוריקה של שמאל קיצוני, הם מרחיקים את בוחרי המרכז השפוי, מנציחים את שלטון הימין ומקדמים מדינה דו לאומית שתהפוך בבוא היום למדינה ערבית.