דרישת יו"ר
מפלגת "
הבית היהודי,
נפתלי בנט, למנות מזכיר צבאי לקבינט הביטחוני, הפועל באופן שוטף במסגרת פעילות ה
ממשלה, הינה כה נכונה ומוצדקת, עד כי נתניהו, נכשל - פעם אחר פעם - בניסיונו לדחות דרישה מוצדקת זו, לסלקה מסדר היום הציבורי ולהציג מציעה הצעה זו, כאדם הזוי ובעל גחמות, חסרות בסיס. כולנו מצויים עדיין תחת איפול התנהלותה השוטפת והיומיומית של הממשלה, בתקופת מבצע צוק איתן. עם זאת, לא ניתן לשכוח ועל אחת לא ניתן להשכיח התנהגות והתנהלות צה"ל והשב"כ, כפי שעולים דברים מתמלילים שפרסם, משרד
מבקר המדינה.
בתאריך 3.7.2014 התכנס הקבינט הביטחוני וצה"ל טען בפניו, כי חמאס אינו מתכוון להפעיל המנהרות. בנט דיבר על תרחיש של פיגוע המוני, מתוך המנהרות, נתניהו טען שתקיפת המנהרות מהאוויר, תקשה על חשיפה וסיכול ואילו יעלון קבע, כי כוחות יישאבו פנימה. לכן, עדיף לנסות ולהגיע לרגיעה.
בשלב זה מגובשת תוכנית "הגנה קדמית" בפיקוד דרום להגנה וטיפול במנהרות. תוכנית זו מוצגת לרמטכ"ל ולשר הביטחון שאינם מעבירים אותה לקבינט הביטחוני, המתכנס יומיים לאחר מכן בתאריך 7.7.2014. באותה ישיבה, מציע בנט לכלול הטיפול במנהרות כחלק מיעדי המבצע. נתניהו ויעלון מתנגדים. בנט וליברמן מציעים כניסה קרקעית של כוחות צה"ל לעזה. ראש השב"כ משיב שצה"ל החליט בשלב זה שלא להיכנס קרקעית לרצועת עזה. בתאריך 10.7.2014 מגיע לקבינט הביטחוני, אלוף פיקוד דרום ואז לראשונה מוצגת לקבינט הביטחוני, תוכנית פעולה סדורה.
באותה ישיבה מכנה בנט, הרמטכ"ל,
בני גנץ, בכינוי
"סוס עצל". לטענתו דרגי השטח מבקשים לבצע כניסה קרקעית לרצועת עזה, אולם הדבר נמנע בהוראות פיקוד הצבא.רק בתאריך 17.7.2014, החל שלב הכניסה הקרקעית, לרצועת עזה. המבצע נמשך 50 ימים וגבה מחיר דמים של 67 חיילים הרוגים וגבה חייהם של 5 אזרחים, שנהרגו במהלך המבצע.
למרות שבישיבות הקבינט הביטחוני השתתפו ראש המל"ל דאז, יוסי כהן וראש השב"כ דאז,
יורם כהן, הרי
בלט חסרונו של מזכיר צבאי לקבינט זה, שירכז החומר ויעבירו בצורה סדורה ובלתי מוטה, בכל הכבוד הראוי לחברי קבינט זה, כל זאת, למען יקבלו הם, החלטות ראויות ונכונות, שעה שמדובר בחיי חיילים המצויים בשטח. בכל הכבוד הראוי להצעת הפשרה שהצליח לגבש אתמול שר הבריאות,
יעקב ליצמן, לפיה עד לקבלת מסקנות ועדת עמידרור, בדבר שיפור עבודת הקבינט הביטחוני, יעדכן ראש המל"ל או סגנו, חברי הקבינט הביטחוני
דבר שיאפשר הסרת התנגדות סיעת "הבית היהודי" להשבעת ח"כ אביגדור ליברמן, בפני הכנסת, כשר הביטחון הבא של מדינת-ישראל וקבלת אמון הכנסת, למינוי זה, הרי לא היה כל צורך מלכתחילה בלוליינות מילולית זו, שעה שהדברים חצובים בסלע ובוערים, באש תמידית, במסגרת חוק הדן בכך, מפורשות.
חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח - 2008, שהתקבל בכנסת,
כחוק מחייב - עוד בתאריך 29 לחודש יולי 2008 קובע, כי לממשלה יהיה מטה לביטחון לאומי שיפעל במשרד ראש הממשלה בירושלים. מטה זה ישמש גם מטה לראש הממשלה ולממשלה, בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל ויועל, כמו-גם יונחה, בידי ראש הממשלה.
תפקידיו של המטה לביטחון לאומי נקבעו בחוק זה והוגדרו -בין היתר - כדלהלן: לרכז עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל כל ועדת שרים אחרת, בענייני החוץ והביטחון; להכין דיוני הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה הקודמת, להציג החלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן על-ידי הגופים הנוגעים בדבר, ההבדלים בין החלופות ומשמעותם, כפי שנבחנו על ידיו וכן המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת כפי שנבחנו הם, על ידיו והמלצתו לחלופה הנבחרת; להכין ולהגיש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, אחת לשנה לפחות, הערכה שנתית ורב-שנתית של המצב המדיני-ביטחוני, וכן להכין הערכות מצב, לגבי עניינים המשיקים להן, לרבות חוות דעת וניתוח בתחומי המודיעין השונים, לפי הצורך ובאישור ראש הממשלה; הערכות מצב כאמור וכן הערכות מטעם הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם, צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון, משרד החוץ והמשרד לביטחון הפנים, יוגשו לראש הממשלה ויידונו בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, לפחות אחת לשנה, באופן שתואר, קודם לכן. כמו-גם לבחון מיזמים ביטחוניים בעלי חשיבות בתחום המדיני-ביטחוני ולהציג עמדתו לפני הממשלה, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או כל גוף אחר שיחליט עליו ראש הממשלה, גיבוש חלופות, בראיה כוללת, אלא אם הורה ראש הממשלה אחרת.
ראש המטה רשאי לקיים דיונים אליהם יוזמנו נציגי צה"ל, משטרת ישראל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, בדרג שיחליט ראש המטה; המוזמנים חייבים להתייצב, אלא אם שוכנע ראש המטה, שהדבר אינו אפשרי. החוק קובע, כי ראש המטה יוזמן, דרך קבע, לכל ישיבת הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בענייני החוץ והביטחון; כן יוזמן הוא, דרך קבע, לכל דיון של ועדת השירותים החשאיים.
הנה, כי כן, חוק הקובע דרכי פעילות והתנהלות המטה לביטחון לאומי -
שבמסגרתו ניתן לקבוע ולהסדיר דרכי פעילות המזכיר הצבאי לקבינט הביטחוני - קיים בארסנל החוקים, קרוב ל-8 שנים. הבעיה הינה, ככל הנראה, שראש-ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, רוצה לשמור הכוח והמידע אצלו, קרוב ככל האפשר לחזהו. התנהלות הימים האחרון מהווה - מעבר לניצחון פוליטי מקומי, לשר החינוך, נפתלי בנט
ניצחון לעיקרון השקיפות והפיקוח על עבודת הצבא, השב"כ ושאר זרועות הביטחון והמודיעין. כך יימנע בעתיד, מצב דברים, לפיו אבק הקרב והמלחמה לא יכסה על דיווחי אמת, בזמן אמת, מהשטח, כפי - שככל הנראה - אירעו וקרו דברים, בתקופת מבצע צוק איתן וטרם נבחנו, עד כה.
