א. איש אמיץ

יובל אפרת לא הספיק להחזיק את המראה, הספר שכתב. ספרו מתאר את מעלליו כנער, שגדל בגבעת ברנר, כטייס וכאדם.

אפרת היה איש אמיץ, שלא חשש להתמודד עם אתגרים. כשהיה סגן-מפקד טייסת אוראגאן, נפצע אפרת קשה ברגלו בדקות הראשונות של תקיפת שדה-התעופה באל-עריש בפתיחת מלחמת ששת הימים. הוא חזר לשדה בלוד, ולמרות פציעתו הקשה הנחית בשלום את מטוסו. בזה הסתיימה הקריירה שלו כטייס קרב, והוא נכנס להתמודדות הקשה ביותר בחייו - החלמה ושיקום. בתום התהליך הוסב לטייס מסוקים, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על טייסת יסעור. אחר כך, עד פרישתו לגמלאות, היה טייס באל-על

אפרת ידוע למי שמכיר היטב את מלחמת יום הכיפורים משלושה אירועים דראמטיים - (א') הנחתת תותחים יבילים על הר עתקה, בעורף המערך המצרי, כדי להפגיז את המערך המצרי; (ב') חילוץ סיירת הצנחנים מעורף המערך הסורי; ו-(ג') הנחתת מילואי הצנחנים על החרמון במבצע "קינוח" לכיבושו. על המבצע הנועז בהר עתקה עוטר אפרת בעיטור המופת. בצבא אחר היו מעטרים את אפרת על שלושת המבצעים, לפחות. את הספר, המראה ליובל אפרת, קיבלתי בעותק אלקטרוני מהספרייה הדיגטלית של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, וקראתי אותו (281 עמ'), כמעט מבלי יכולת להניח את הספר, עד שסיימתי את קריאתו. אפרת כתב היטב ספר מרתק וקולח, שמשרטט את דיוקנו כלוחם אמיץ, שלא נכנע והעז. זה גם דיוקנה של תקופה ודיוקנו של דור.

ב. בעיות בתחזוקת ספינות

קבוצת הספינות של נושאת-המטוסים דוויט ד' איזנהואר יצאה להצבתה במסגרת הלחימה בדאעש למרות שאין למפקדיה די חלפים לתחזוקתה.

חיל הים האמריקני ניצב בפני בעיה כיוון שמצבת כלי-השיט שלו קטנה מהתקן, והוא נדרש להתמודד עם זירות שונות. יתר על כן, הקיצוץ בתקציב ההגנה האמריקני הביא לכך, שתחזוקת כלי-השיט וכלי-הטיס בחיל הים לקויה. הפתרון - קבוצת אייזנהואר עברה לקאניבליזציה - שימוש בחלקים, שנלקחים מכלי-שיט בקבוצה.

ועדת הסנאט לכוחות מזוינים שמעה עדויות על קשיי התחזוקה בחיל הים כשהתכנסה לדיון סגור. בפני הוועדה הוצג בשבוע שעבר דוח של מערכת הבקרה של הסנאט (GAO), שקבע שכוננות חיל הים נפגעת עקב קשיי התחזוקה.

בינתיים, עקב הקיצוצים בתקציב, הוארכו סבבי התחזוקה וסבבי ההצבה של ספינות חיל הים ושל מטוסי החיל. כיום נכנסות הספינות לתחזוקה כל 36 חודש - במקום 32 חודש - והן מוצבות לשבעה חודשים - במקום לחצי שנה - אך סבבי ההצבה מתמשכים עד שמונה חודשים.

כתוצאה מכך מצב כלי-השיט וכלי-הטיס האמריקניים מתדרדר כיוון שהם צוברים שחיקה מואצת, וחיל הים אינו מסוגל להתמודד עם הבעיה במסגרת המקוצצת של תקציבו. קאניבליזציה היא פעולת חרום, ואם היא תהיה ממושכת תיפגע עוד יותר כשירותו של החיל.

בהמשך השנה יקבל חיל הים את נושאת-המטוסים ג'ראלד ר' פורד. כך יהיו בחיל הים אחת-עשרה נושאות-מטוסים, אך היא לא תיכנס מיד לסבב הפעילות המבצעית. פורד תוצב מבצעית רק בשנת 2021.

ג. טעו, כרגיל

דונאלד טראמפ שורטט על-ידי התקשורת כקוריוז, וכעת - בניגוד לתחזיות המלומדות של התקשורת - עוד בטרם הסתיימו הפריימריז, צבר די קולות, כדי להבטיח את בחירתו למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. יתר על כן, הילרי קלינטון, חביבת התקשורת, מסתבכת מחד-גיסא בפרשת הדוא"ל, ואינה מצליחה להתגבר על יריבותו של ברני סנדרס מאידך-גיסא.

בקיצור - כדאי לסמוך על התקשורת. היא יודעת היטב להחטיא ובגדול - כזכור, לכל מי שרוצה להיזכר במערכות הבחירות שלנו.

ד. מקור ידע

לפני כמה שנים - כשבנימין נתניהו היה עדיין ראש האופוזיציה, ונפתלי בנט היה ראש לשכתו - הצגנו, עמיתיי ואני, בפני שניהם את הצעתנו להקים ליד הממשלה גוף מחקר, שירכז מידע, ינתחו, וידריך את בכירי המערכת הביטחונית, הצבאית והמדינית. את ההצעה העלינו בכתב, ונתניהו ובנט דנו אתנו עליה. כלומר, לכאורה, לשניהם יש יכולת לשלוף את הידע, שגם הועלה על הכתב באפילוג לספר, עלילת-דם בדיר יאסין מאת אורי מילשטיין (2007) ובאינטרנט.

עכשיו מנסים אצלנו להמציא מחדש את הגלגל. התברר, שצדקנו באבחנתנו, ומקבלי ההחלטות חסרים ידע בעניינים השונים, שבתחום טיפולם. אולי יוסיפו תפקידים למועצה לביטחון לאומי (מל"ל), אך היא עמוסה מדי, ולא תתפנה להכשרת מקבלי ההחלטות.

ה. כצפוי

מלים כודרבנות השמיע אלוף (מיל') יצחק בריק, נציב קבילות החיילים, בדוח על המצב החמור של כשירות הרכב הקרבי בימ"חים.

"אלוף בריק אמר כי לפני כחצי שנה העביר מכתבי התרעה בנושא לאלופי צה"ל, לרמטכ"ל ולשר הביטחון, אך לפני כחודש בתום סיור ביקורת שערך בשטח בבסיסי הימ"חים מצא כי המצב רק החמיר וכלל לא השתפר" - דווח.

תחזוקה הייתה מאז ומתמיד עקב אכילס - ואולי אף גרוע מזה - של צבאנו. כביכול, זה היה אחד ממקורות תבוסתנו במלחמת יום הכיפורים, אך גם לכישלונותינו במלחמות שבאו אחריה.

כיוון שאלוף יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל, שאחראי לנושא, עסוק בתיקון מה שנראה בעיניו (ורק בעיניו!) כמדווי החברה הישראלית, אין לו זמן ומשאבים לדאוג לתחזוקת הימ"חים.

גם שר הביטחון הקודם, שידע לדבר גבוהה על כל דבר - ורק לדבר - אינו אחראי, כמובן. גולן ויעלון ימצאו ודאי איזה ש"ג, שיוכלו להעמיס על שכמו את כל הדוח החמור של בריק.

לגזור את הדוח הזה של בריק, ולשומרו כמסמך הבסיס לוועדת החקירה על המלחמה הבאה.