מה למדת בגן היום?

שוב, שוב ושוב מטיח בנו השמאל היהודי המתון והקיצוני, הליברלי, האוניברסלי, המתקדם והנאור את כדור השלום המחורר. מדובר אצלו בשלום שבין יהודים בארצם לבין ערבים בארצותיהם שבתוכן משכשך זרם פליטים המכונה פלשתין. האידיאליסטים ישראלים האלה עורגים לשלום כמעט בכל מחיר, או שמא נאמר במחיר עוד מדינה פלשתינית לערבים היושבים ביו"ש, יהודה ושומרון. הערבים מסביב, כולל עזה שכבר שוחררה, הורגים ללא הרף למען השלום הזה. רובם של ההורגים גם הם מתנחלים שהתרווחו כאן, אבל 'ותיקים' הרבה יותר משלנו כי הם ישובים שם כבר 100 עד 200 שנה...

למה להם, שמאלנים טובים, לרדוף בכוח וברוח דווקא שלום בין יהודים לערבים? חסרות צרות בעולם או בסביבה הקרובה? רבים מאתנו שואלים שאלה מסקרנת, כמעט אילמת: שלום בין ערבים לבין עצמם - כבר יש? יהיה בקרוב? ולמה, נמשכת השאלה אילמת, כמעט צ'ארלי-צ'אפלינית, אינכם רודפים באותה עוצמה ונחישות דווקא שלום בין יהודים ונוצרים? עזבו 'עוצמה ונחישות', למה בכלל אינכם נלחמים למען שלום בין נוצרים ויהודים? שאלות אילמות נראות מטומטמות למדי, אבל הן מכשילות. תנסו להיזכר בצ'ארלי שלנו, סביבו מתנגשות מכוניות, אנשים צונחים ומתמוטטים, בניינים מתרסקים וצינורות מים מתפוצצים והוא ממשיך לקרטע הלאה, עם מטריה ביד, ההלך היהודי, הנווד. הכל בסרטים אילמים, כמובן. או-הו-הו, יפזזו אנשי השמאל בצהלה וברעננה, הנוצרים הרי כבר לא הורגים אותנו, לא-לא-לא... נכון, תהליך ההרג הסיטוני, החרושתי, נעצר לפני כ-70 שנה בלבד ומאז הם רק מברברים בצדקנות על צדק, חוקה, זכויות הדם ומשפט. בדרבן הוכרזה הציונות כגזענית וישראל כמדינת אפרטהייד. זה צדק וגם חוק אצל הנוצרים. משפט לא יהיה אצלם כי הם עדין נאבקים על המילה.

קרבה מסוכנת

השאלה האילמת נמשכת: אם אתם אומרים שהבעיה הינה הרג יהודים וכל רצונכם למנוע אותו – למה שלא נטפל בבעיית ההרג? מדוע יש להכריז דווקא על השלום כמבוקש ונרדף? אתם רואים שגם בפריז אומרים, בעקבותיכם, כי הטרור המוסלמי ברחובות אירופה נובע ממחסור בשלום בין הערבים ליהודים (והם עדין לא מודים שהוא בכלל מוסלמי)...

כדי למנוע את ההרג (של יהודים, מה חשבתם?) צריך להקים עוד מדינה לערבים, אומרים הטובים בשמאל. רגע, רגע, רגע, חברים וחברות, לפני רגע הסכמנו שהנוצרים כבר לא רוצחים ושוחטים אותנו כי אנחנו לא נמצאים בתוכם. גם הרצל אמר את זה והוא לא היה בדיוק ציוני כשהציע להתיישב באוגנדה. מדינה מוסלמית וערבית בתוך יו"ש (יהודה ושומרון) תביא את הערבים לקרבה מסוכנת ממש ליהודים ושוב ייווצר חיכוך ששרר בגולה אלפים שנה והביא לרצח המוני של יהודים. זה הפוגרום שאבותיכם ברחו מפניו לפני מאה ויותר ובאו לארץ שממה להקים מחצבות, לייבש ביצות ולהשקות פרדסים.

מה היה לנו בגלות אלפים שנה, ממה ברחנו עד הלום? הרגו ורצחו אותנו כי היינו סתם 'יהודים מלוכלכים' עלובים. הסיבה המצפונית, המוסרית והמשפטית לכך הייתה שהרגנו להם את ישו ומאז שתינו את דמו. הסיבה הזאת עדין מתקיימת למרות שישו האומלל היה ונותר יהודי מסכן וגם הנוצרים גילו את העובדה המתמיהה. אצל הערבים הוא הפך זה מכבר לאזרח פלשתיני מעונה בידי כוהני השב"כ. הדפוס הזה, שבו היהודי חייב להתחנן ולהתנצל על חייו נמשך היום בחוגי השמאל האהודים שלנו - זו ירושת העבר שהביאו איתם אבותיהם. עבר שממנו ברחו בעור שיניהם. היהודי הנאור הזה יעשה הכל כדי להסביר לערבים, לעולם, לאובמה, לצפרדעי פריז הגואים שהוא תאב שלום מטבעו, ראוי להקריבו ברוטב אהבה, וכי ניתן ורצוי להקים על ארצו מדינה ערבית כדי לפייס את העולם, אשתו ואובמה. השמאל יודע, מבין ומפנים שהערבים רק רוצים את מדינת ישראל לעצמם והם מוכנים להמתין בתחנת הרכבת במוקטעה עד כלות, העיקר שהיהודים יתעופפו כפי שעשו זאת בעבר בתנאי לחץ. המשותף לשמאל שלנו, לאו"ם, לממשלה הצרפתית ולצפרדע המוסרי הזקוף כאסקופה בבית הלבן - שהם תרבותיים ואלגנטיים, מטכסים בוקר ומטקסים ערב עצות כיצד לעשות זאת ולפייס את הגוי החדש שבתוכנו אנו חיים – הערבים.

אז מה למדנו בגן היום, ילדים? לברוח, תמיד לברוח ולהקים מדינה רחוק מעיני הגויים שהורגים אותנו כל פעם שאנחנו בזווית העין הקיקלופית שלהם – הפעם אולי לאלסקה. למדינה שלנו נקרא עלסקאקה או חלסקאקה ובא לציון גועל.

מי חושב כמוני?

בילדותי הייתי סבור שכל העולם חושב כמוני והולך בעקבותיי. אבא ואימא הצדיקו את הסברה והושיטו לי יד בכל נקודת תורפה. כל מי שהיה סביבנו חשב שכך צריך להיות. בבית הספר המורה אמרה לי, 'קח בחשבון שיש אנשים שחושבים הפוך ממך, אפילו לגמרי. כלומר, הם בהחלט אינם חושבים כמוך'. כשהתבגרתי נחשפתי לאנשים שאמרו לי בגילוי לב מרשים, עם יד על הלב, 'אנשים אחרים אינם חושבים כמוני או כמוך, אבל אנחנו מרשים להם'... יותר ויותר אנשים ונשים אמרו לי את המשפט המחורבן הזה, שאנשים (אחרים) אינם חושבים כמותם. תמיד התעקשתי לשאול: אז כמו מי הם חושבים, האנשים האחרים שאינם חושבים כמוני וכמוך? הסתבר לי שהאחרים אינם חושבים כמו כל אדם שאותו פגשתי בימי חיי. אז היכן הם וכמו מי הם כן חושבים? כלומר, יהיה מעניין לדעת מה בכלל הם חושבים. ייתכן שהתשובה הנכונה היא, שהם אינם חושבים כלל ובתוך הכלל הזה הם גם אינם חושבים כמוני או כמוך. עדין מסקרן אותי לגלות היכן הם נמצאים, אם בכלל. דרך אגב, לקחתי מאז כמה חשבונות, אבל בלי שום כרטיסי אשראי.