איך אני יכול לשמור על הבריאות במהלך שגרת היומיום הקדחתנית? זו שאלה שרבים מאתנו ודאי שואלים את עצמנו. אורח החיים שלנו, שכולל בין היתר חשיפה רבה לאמצעי התקשורת השונים שבהם מתפרסמות מדי יום המלצות בריאותיות רבות ולפעמים סותרות (ממקורות שונים ולאו-דווקא מוסמכים), מקשה עלינו להגיע למסקנות ברורות לגבי מה באמת מועיל לנו ומה מזיק. הקושי להחליט מה מכל ההמלצות באמת כדאי ליישם גורם לנו במקרים רבים פשוט לוותר ולהמשיך בשגרה הלא-כל-כך בריאה שלנו.
אחת הדילמות שעלולות להיווצר בין המומלץ היא ביצוע פעילות הגופנית. אמנם, אין כל ספק שלפעילות גופנית סדירה יש אינספור יתרונות בריאותיים, לגוף וגם לנפש, אך מה קורה כאשר הפעילות מתבצעת באזורים עירוניים שבהם זיהום האוויר מתחבורה ומתעשיה הוא גבוה יחסית? האם שאיפת אוויר מזוהם בחומרים ובחלקיקים שונים לריאות גורמת לנזק שעולה על התועלת שגופנו מפיק מביצוע הפעילות הספורטיבית?
לדווש או לא לדווש?
אחד התירוצים העיקריים של רובנו להשתמטות מביצוע פעילות גופנית הוא חוסר בזמן פנוי. לכן, בשנים האחרונות אחת העצות האהובות על רופאים, יועצי בריאות וכושר ואתרים פופולריים הוא לשלב אותה בפעילויות היומיומית שלנו: לטפס במדרגות במקום במעלית, ללכת לעבודה ברגל או לרכוב למשרד על אופניים במקום לנסוע באוטובוס או ברכב הפרטי.
במחקר שנערך באוניברסיטת קיימברידג׳ באנגליה בדקו החוקרים האם הנזק לבריאות עולה על התועלת שהגוף מקבל מביצוע הפעילות הגופנית כאשר אנו הולכים ברגל או מדוושים באופניים בערים שבהן זיהום האוויר גבוה במקום להתנייד ברכבים ממונעים (Active travel - התניידות פעילה).
כדי לבדוק זאת, השתמשו החוקרים בסימולציה ממוחשבת שבה הם בחנו את הסיכונים ואת התועלות הבריאותיות שאנו מקבלים בעת ביצוע פעילות גופנית בדרגות עוצמה ומשך משתנות, ובסביבה של זיהום אוויר בדרגות שונות (כמות חלקיקים נשימים במיקרונים למטר מעוקב - PM2.5) - זאת בהתאם לרמת הזיהום בערים שונות ברחבי העולם.
תוצאות המחקר הראו שאפילו בערים שנחשבות לבעלות רמות זיהום גבוה - לונדון למשל - יתרונות הפעילות הגופנית עולים כמעט בכל רמה של פעילות על הסיכונים. למעשה, החוקרים מצאו שעל-פי נתוני זיהום האוויר שמופיעים בבסיס הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, רק באחוז אחד מהערים בעולם מתחילים הסיכונים לעלות על התועלות המתקבלות מהפעילות - וגם זה רק לאחר דיווש מתמיד על אופניים - במשך כחצי שעה בכל יום.
לבחור נכון את המסלול
האם אפשר להסיק מהמחקר שאפשר ללכת, לרוץ ולדווש ברחבי העיר בלי חשש ששאיפת אוויר מזוהם בעת הפעילות תזיק לגופנו? ״בשאלה זו - כמו בהרבה שאלות אחרות של מה נכון מבחינה בריאותית - אין שחור ולבן״, אומר ד״ר
חגי לוין, ראש המסלול לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה ומזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור. ״יש כאן סוג של פרדוקס שניתן לראות גם במקרים אחרים: צריכה של פירות וירקות היא טובה לבריאות, אבל צריכה של חומרי הדברה בתוך הפירות והירקות היא לא טובה - זה כמובן לא אומר שלא כדאי לאכול פירות וירקות. כך גם לגבי פעילות גופנית וזיהום אוויר: ברור לחלוטין שהיתרונות של פעילות גופנית הם רבים וחשובים, ומנגד שזיהום האוויר גורם לנזק בריאותי מסוים. הפתרון הוא למצוא את האיזון שבין הדברים ולבצע בחירות מושכלות".
"רצוי לבחור שלא לצאת לריצה בימים שבהם יש
התרעות מפני זיהום אוויר כבד במיוחד, למשל, או לא לרוץ במסלול שעובר בסמוך לכביש סואן", מדגים לוין. "כפרטים - ברירת המחדל שלנו צריכה להיות הבחירה הבריאותית: לעסוק בפעילות גופנית ולאכול הרבה פירות וירקות. כחברה - אנו צריכים ליצור את התנאים שיבטיחו את הבטיחות של הבחירות הללו ויעודדו בחירות בריאותן״.
״הנתונים שעולים מהמחקר הנוכחי הם אומנם מעודדים, אך חשוב להסתכל עליהם בערבון מוגבל ברמת ההחלטה האישית על ביצוע פעילות גופנית באזורים עירוניים״, מוסיף לוין. ״זאת משום שהם אינם בוחנים את הנתונים ברמת הפרט והחשיפה האישית שלו לזיהום, אלא בודקים את השפעת הזיהום ברמה האזורית בלבד. כשמתמקדים בהשפעת הזיהום ברמת החשיפה האישית זה תלוי בכל כך הרבה פקטורים אישיים - גיל, מין, נתונים פיזיים ורקע של מחלות שונות - עד שקשה מאוד לכמת את הנתונים לכדי מודל אחד. ההשפעה תלויה גם בכמה החשיפה לזיהום היא ישירה: כשאתה הולך ליד לכביש סואן רמת החשיפה שלך לזיהום שונה מאשר כשאתה הולך בפארק שאין בו כלי רכב, וגם זה דבר שלא נמדד במחקר הבריטי, שכאמור מבוסס רק על מודלים״.
מתאמנים ומזהמים
בעוד שלקחת את הבריאות שלנו לידיים ולבצע בחירות מושכלות זה בהחלט חשוב, יש דברים שאפשר לעשות גם ברמה העירונית כדי להפחית את רמת החשיפה של הפרט לזיהום אוויר, ולקדם פעילות גופנית בריאה. משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט הוציאו לפני כמה שנים חוברת מידע בשם "
המדריך לעיר פעילה ובריאה", שמנסה לתת לתושבים במרכזים עירוניים כלים מתאימים לביצוע פעילות גופנית אחראית.
״חשוב שאנשים יהיו פעילים גם במרכזי הערים״, מחזק לוין את הדברים, ״ויש פתרונות ברמת התכנון העירוני שיכולים לסייע לנו לעשות זאת נכון: תכנון נתיבים להולכי רגל ולרוכבים כך שלא יהיו צמודים לכבישים ראשיים, יצירת שדרה של צמחייה בין הכביש למדרכה כדי שזו תוכל לספח במידת מה את זיהום האוויר הישיר מכלי הרכב - ועוד״.
״זו סוגיה מהותית לא רק ברמת הפרט, אלא ברמת החברה״, מסכם לוין. ״איך אנחנו מייצרים תנאים שמאפשרים פעילות גופנית בתוך העיר? כך, למשל, אני חושב שהמצב הזה שכדי להתאמן אנשים נוסעים ברכב למכון כושר מרוחק, עולים במעלית, נכנסים לחדר ממוזג ורצים על הליכון הוא מצב נורא משונה. למה לא לייצר מצב שכל אחד יוכל לעשות את הפעילות הגופנית במסגרת השגרה היומיומית ובסביבה הטבעית? למה צריך להגיע למצב שאנחנו עושים את הפעילות הגופנית שלנו בסביבה מלאכותית וגם מוסיפים בדרך הזו לזיהום הסביבתי? זה מעגל קסמים שאפשר לעצור - ככל שאנשים יבחרו יותר בהליכה ובאופניים, יהיו פחות כלי רכב ממונעים על הכביש - ובהתאם גם פחות זיהום אוויר״.
