עמוס שוקן מסוכן לישראל

עיתון הארץ חצה שוב את הקווים. הפעם העלה על המוקד (יום ו', 10.06.16) את שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. השופט הנכבד, המוכר וידוע כאחד האישים ישרי הדרך המכהנים במערכת המשפטית בכלל ובמערכת השיפוט בפרט, הוצג בעיתון הארץ על-ידי העיתונאי אורי משגב כעבריין פלילי, לא פחות, ועוד בהקשר אידיאולוגי-מדיני. פרסום משמיץ זה הוא שלב נוסף בתורת השלבים של עיתון הארץ ובעל השליטה בו, עמוס שוקן, שתכליתה: החלשת מדינת ישראל וכפיית הסדר מדיני.

‏"הבעיה עם סולברג", כתב משגב, "היא שהוא מתנחל. הוא מתגורר באלון שבות, התנחלות ‏המצויה בלבו של גוש-עציון ובלב הקונצנזוס, חמש דקות מירושלים, ועדיין — מעבר לקו הירוק. אלון שבות ‏נבנתה על שטח כבוש. המשפט הבינלאומי ואמנות המלחמה הבינלאומיות אוסרים על הכובש להחזיק דרך ‏קבע באדמת השטח הנכבש, גם לא להעביר לשם אוכלוסייה אזרחית מקרב העם הכובש. ישראל לא סיפחה ‏מעולם את שטחי הגדה שכבשה ב-1967, ומנהיגה שם משטר צבאי. סולברג נוטל חלק פעיל במעשה עברייני ‏לאומי. הוא שותף לדבר עבירה. הוא, בהגדרה, עבריין".‏

סולברג מוצג כאמור לעיל כ-עבריין. לא כמי שעבר עבירה, אלא כעבריין ממש, שנוגס וגוזל קרקעות של פלשתינים שגורשו מבתיהם. סולברג מוצג כפורע חוק סדרתי, שממשיך מדי יום בהתנהלות עבריינית, והראיה, כביכול, היא העובדה שהוא ממשיך להתגורר בהתנחלות שהוקמה בגוש-עציון. נזכור נא, המדובר בהתנחלות שהוקמה והוכשרה והוכרה על-ידי ממשלות ישראל. מה שלא מנע ממשגב להוציא דיבת ישראל רעה, כאילו עבריין סדרתי מכהן כשופט בבית המשפט העליון, והוא אף עתיד לכהן כנשיא בית המשפט העליון בשנת 2028.

הצגתו של סולברג כעבריין עוררה תדהמה וכעס בבית המשפט העליון. שופטים רבים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, זועמים. כן-כן, חלק מהם הזכירו מפורשות את שמו של עמוס שוקן כגורם האחראי. אך למרבה הצער - הסיכוי שיפעלו למיצוי הדין עמו, קטן ביותר. שגם הם חוששים מפניו. משפטנים בכירים אף הביעו עמדה, לפיה מדיניותו של שוקן מהווה בפועל בגידה בציונות ובאזרחי ישראל.

עמוס שוקן מוציא דיבת הארץ רעה באופן המסכן את האינטרסים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים של מדינת ישראל. המדובר, כפי שכבר התרענו ב-News1, באותו עיתון (הארץ) המסית נגד ממשלת ישראל כדבר שבשיגרה; באותו עיתון המפר חוקים וצווים שיפוטיים לעיתים קרובות מאוד; באותו בעלים של עיתון (עמוס שוקן) שהשווה את חיילי צה"ל לרוצחים; באותו עיתון ובעלים שסייעו לעיתונאי אורי בלאו לשבש הליכי חקירה ומשפט ולסכן סודות מדינה; באותו בעלים של עיתון (עמוס שוקן) שמאפשר, בכוונה או ברשלנות, לעיתונאי-פרשן צבי בראל, להסית ולהמריד את צה"ל לביצוע הפיכה נגד הממשלה; ובאותו עיתון שמספק כמעט מדי-יום "מידע" ו"דעות" כביכול שמשמשים את גדולי יריבי-שונאי ישראל בחו"ל בניסיונם לפגוע בבטחונה של ישראל ובכלכלתה.

מדיניותו ההרסנית של שוקן מצליחה, למרבה הצער: שונאי ישראל מסתמכים על עיתון הארץ כדי להצדיק חרם על ישראל וכדי להציג את חיילי צה"ל כנאצים. לא פחות. גם שוקן יוצא נשכר מכך. חלק ניכר מהמנויים על עיתון הארץ הינם קוראים מחו"ל, הקוראים בשקיקה את ההשמצות נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ומשתמשים בזאת לניגוח נציגי ישראל.

עמוס שוקן מסוכן לישראל, מחמת זאת שהוא מחזיק בכלי משחית רב-עוצמה. באמצעותו הוא מטיל אימה על יריביו ועל מתנגדיו וגורם להם לשיתוק. לא בכדי נזהרים בכבודו רבים וטובים, שחוששים מלהביע ביקורת על מעשיו. אפילו שופטים בכירים נמנעים מהוצאת גינויים נגדו - שמא הוא וכתביו (כמו צבי בראל, אורי משגב), ועיתונאים-חוקרים שהוא מפעיל ובהם גידי וייץ, יתנכלו להם. נזכור נא: אין מדובר בבלוגרים ו/או בטוקבקיסטים, אלא בעיתונאים המופעלים בשכר על-ידי עמוס שוקן ומטבע הדברים הם כפופים למרותו ולמגבלות חופש הביטוי שהוא אמור להציב בפניהם.

עמוס שוקן מסוכן לישראל, גם בשל זאת שהוא מתנער מאחריות לפרסומים בכלי התקשורת שבבעלותו (הארץ, דה-מארקר). לעומת זאת, שוקן מרגיש אחראי מספיק כדי לספור את הכסף משותפו לעסקי הקבוצה, המחזיק בעבר נאצי; וגם לגרוף עשרות מיליוני דולרים משותפו האוליגרך ליאוניד נבזלין שהורשע ברוסיה בכמה וכמה מעשי רצח; וגם רואה עצמו שותף בכיר ואחראי לדיבידנדים ולהון שנוצר. אכן, התנהלות תרמיתית פשוטה שיש להוקיעה.

שוקן מכזב כשהוא מציג עצמו פעם אחר פעם כבעלים שאינו מעורב בתכני העיתון, וזאת על-אף מעורבותו השוטפת בעניינים שונים במערכת עיתון הארץ. שוקן משוחח עם עיתונאים ועם עורכים כדרך של שיגרה, גם באשר לידיעות ותחקירים העומדים על הפרק. אך כלפי חוץ הוא מציג עצמו כמי שנמנע במכוון מכל התעסקות בתכנים.

שוקן משקר במצח נחושה. הוא מנסה להתחמק מהגדרתו: "עורך אחראי", מעמד משפטי שבו מחזיק למשל ארנון מוזס בידיעות אחרונות, וזורק את האחריות המעשית והמשפטית על כתפיהם של העורכים והעיתונאים הכפופים לו וסרים למרותו. שוקן מתחמק, ולא בכדי, מאחריות פלילית לנעשה בעיתונו, בידיעתו ובהרשאתו: ניצול חופש הביטוי לחופש ביזוי; פרסם כזבים ביודעין תוך עבירות חמורות על דיני לשון הרע; פרסום דברי הסתה נגד חיילי צה"ל, חברי כנסת ושרים; פרסום מידע ביטחוני רגיש ביותר תוך עבירות צנזורה חמורות, ועוד ועוד.

נעלה מכל ספק: שוקן הוא-הוא האחראי להשמצתו של סולברג ולהצגתו כעבריין פלילי, בשל ההתנהלות המופקרת ו"חופש הביזוי" שהוא מאפשר בעיתונו; שוקן הוא האחראי להסתה המתמשכת בעיתונו נגד ממשלת ישראל; והוא האחראי לעבירות הביטחוניות ולשיבוש מהלכי חקירה ומשפט בשורה של עניינים, ובהם בפרשת אורי בלאו, כולל בשל זאת שמימן את בריחתו ללונדון; שוקן הוא האחראי לשימוש הנעשה בעיתונו נגד מתחרים ויריבים עסקיים, במסווה של חשיפות וביקורת, והוא האיש המרושע שמתיר דמם של אישים שסומנו בקבוצת הארץ, ובמיוחד כלפי אלה שלא מעניקים לו שלמונים במסווה של תקציבי פרסום, חסויות, תרומות ושאר נכלוליות.

שוקן פועל באופן מרושע ושערורייתי, על-אף שהוא סחיט ולחיץ בשל התנהלותו האישית והמינית המופקרת תוך ניצול כמה מעובדיו. שוקן התחנן יותר מפעם אחת בפני עורכים ואנשי תקשורת כדי שיימנעו מפרסום מידע מביך על-אודותיו, ואלה נעתרו לו, למרבה הצער, למרות העניין הציבורי והעיתונאי המחייב פרסום מלוא המידע השערורייתי. אנו ב-News1 נעשה את הדרוש כדי לחשוף את דמותו האמיתית של שוקן. צעד אחר צעד.