|
|
מקצוע מבוקש [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ממשלת ישראל, כנסת ישראל משועממים. אין לנו מספיק צרות, אז הם החליטו לגעת לנו בבריאות. עינם של הפוליטיקאים שלנו כנראה צרה ברופאים המרוויחים רבע מהם במשמרת היום שלהם, ומרוויחים פי עשרה מהם במשמרת הערב והלילה כאשר הם מנתחים בניתוחים פרטיים וכאשר בהוצאות משתתפות קופות החולים חברות ביטוח פרטיות והמטופל.
דבר אחד שכחו הפוליטיקאים. הם שכחו שעם המקצוע שלהם הם יכולים לכל היותר למכור פלאפל בחו"ל ורופא בכיר אחד יכול לעשות שם כל כך הרבה כסף, ולהקים רשת של פלאפלים להבטחת עתידם של כל הפוליטיקאים שלנו גם יחד. הלו, פוליטיקאים, לרופאים יש מקצוע מבוקש, ואתם בקושי בקושי מבוקשים פה, לא בטוח שתישארו אתנו עם המשכורות השמנות שלכם אחרי הבחירות.
הפוליטיקאים חושבים שהרופאים זה כמו בכירי הבנקים, יקבלו שכר נמוך, אז יתפשרו, אך הרופאים לא צריכים להתפשר, לכל אחד מהם ממתינות 10 או יותר משרות שמנות בחו"ל ואם נמשיך להתקרצץ עליהם הוווופס והם לא כאן.
דורות של רופאים
אין לצפות מכירורג או נוירוכירורג או אורתופד או אונקולוג להסתפק במה שמציעה לו הרפואה הציבורית, הרפואה הציבורית חיונית הן לרופאים, הן לחולים ובייחוד לחולים שידם אינה משגת, והן למערכת הרפואה, אך הם בפועל מתנדבים בבתי החולים במשרה חלקית, ואם נמנע מהם לעשות כסף, והרבה כסף בחוץ, האם הם ירעבו ללחם? מה פתאום, הם יעלו על מטוס, אנחנו נעלה על מטוס ונעשה את מה שצריך לעשות מחוץ לגבולות המדינה.
יש לנו אנשים שלא מחתנים אותם פה, ומתחתנים בחו"ל, עכשיו יהיה תור חדש בנתב"ג, תור של רופאים, חולים, בני משפחה – חסל סדר רפואה ציבורית ופרטית גם יחד, תחי קפריסין לעולם ועד.
ומה עם ביטוח? תאמינו לי, גם סוכני ביטוח יודעים לטוס, ויש מספיק חברות ביטוח בין לאומיות.
ההסתדרות הרפואית עתרה בנושא זה לבג"ץ. עיקר טיעוניה מתרכזים בזכויותיו של החולה לבחור מנתח, אך לא זה עיקר הבעיה, עיקר הבעיה היא זכותה של החברה בישראל לגדל דורות של רופאים שישרתו ברפואה הציבורית תמורת פרוטות, אך יהיו שם לטובתם ולטובת עם ישראל, אומנם עם תורים ארוכים, אך את הכסף הגדול אותו הם יכולים לעשות בחו"ל בקלות, יוכלו הם לעשות באמצעות רפואה פרטית מוסדרת, והחוק הקלוקל הזה ישיג את ההפך הגמור, החוק יעצור את הרפואה הפרטית, יבריח את הרופאים ואת החולים המבוססים לחו"ל תוך הפקרת בתי החולים הציבוריים, תוך הפקרת הרפואה הציבורית.
אוי לנו ואבוי לנו מכאלה הסדרים קלוקלים וקצרי ראות.
