אחיי המוסלמים, לקרב!

אם הייתי מוסלמי, הייתי מחכך ידיי בהנאה מרובה. העולם מפחד מאתנו. אירופה בידינו. ארה״ב תיפול בקרוב. הייתי משתכר מהרגשה של כוח הולך וגובר, כוח המתעצם ללא גבולות. חושיו של אדם נורמלי היו מסתחררים מריח עצי הדר בפריחה או ממראה מרבדי פרחים במדבר לאחר הגשם. כך אצלנו, בעולם הנאור.

אצל המוסלמים, פיגוע באורלנדו נגד ״סוטים״ הוא מאורע הדורש הד בינלאומי - אפילו דובר דאעש יצא מיד בהצהרה על ההישג הנפלא. אחינו המוסלמים בארה״ב, כמו שחקנים ראשיים בהצגה, פעלו בדיוק לפי התסריט המוכר: עוד טרם הסתיים הארוע, והם הופיעו במסיבת עיתונאים כשלצידם רב, כומר ועוד אנשי דת שהם מחזיקים בתשלום למקרים אלו בדיוק, והם כבר הסבירו קבל עם ועדה שאיסלאם היא דת שוחרת שלום, שהמוסלמים נרדפים על לא עוול בכפם ושהאשמה האמיתית היא באמריקנים הלבנים-נוצרים ובכל כלי הנשק שהם צוברים.

כך באורלנדו, שם גני שעשועים רבים - חלקם לילדים, חלקם למבוגרים. בעזה, תחת שלטון החמאס, זורקים סוטים למותם מגגות בניינים גבוהים. באירן, שם זכויות אדם הן דבר המצדיק שהמדינה תשב בכבוד בוועדה הנכונה של האומות המאוחדות, תולים סוטים כך שכולם יראו וייראו. אצלנו, בארץ היהודים, מתנהל מצעד סוטים בגאווה רבה, ואנשים מכל רחבי העולם באים להשתתף בו. יחי ההבדל הקטן.

אצל המוסלמים, לכבוד הרמדאן, יוצאים להם שני בני דודים לבית קפה-מסעדה בתל אביב במרכז שרונה. הם מתלבשים יפה במיוחד, ואולי אפילו ממתינים עד לרדת החמה - זהו חודש מיוחד ויש להקפיד שלא לאכול ולשתות בפרהסיה בשעות היום. אופס, בעיה קטנה - ממולם בדיוק מזדקר המטה הכללי של צבא הציונים, אותם יהודים שנואי נפשם. פעם מגדל האנטנה שם במרכז היה הבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון. רצו הציונים לקבוע עובדות בשטח. מאז הם התרחבו, התרבו, העזו ובנו עוד ועוד, עד שיגיעו הטילים שלנו וישטחו את כל ההתנחלות הזו לחלל האוויר. כראוי וכנאה.

יושבים להם שם שני הגאונים הצעירים, בחורים חתיכים, משאת נפשן של בחורות לא מעט, ומגיעים למסקנה מתבקשת: חייבים לעשות משהו לכבוד החג ונגד אותו עם מושמד, ארור ומקולל. המטכ״ל שם ממול, מעצבן, ממש מעצבן.

מוציאים שני השובבים רובה או רובים ומתחילים לירות. אילו הם רק היו באורלנדו - שם 49 מתו ועוד מספר זהה או יותר נפצעו. אך הם בתל אביב המלאה כובשים-ציונים-יהודים, אלו ממלאים אותה כמו מקקים, בכל מקום הם נמצאים. הנה, זה שלף אקדח, השני הסתער, אלו זרקו כל הבא לידם ויצאו להגן בידיים ריקות ובגופם על החפים מפשע סביבם. איזה טיפשים הציונים, איזה ארורים היהודים! במקום מאה עד מאתיים הרוגים, שדמם ניגר ומשקה את האדמה הצמאה (גל חום תקף את האזור), רק מתי מעט, אפילו לא על אצבעות יד אחת! באמת, צריך יהיה להוציא לפועל עוד כמה ארועי-חגיגה-לכבוד-הרמדאן כמו זה שנכשל!

ניחא, נשב מעט בבית הכלא היהודי, נזכה שם לטלפון (כך שנוכל להתראיין), לימודים, שמונה שעות שינה ביום, אוכל מזין וממלא, חדר כושר, תפילה חמש פעמים ביום והכוונה ממיטב המוחות, מהמומחים הידועים ביותר בעולם - זה פיצפץ גולגולת של ילדה בת ארבע (לשם האפקטים הקוליים וההנאה המוזיקלית, הוא עשה זאת מול סלע), זה שיסף בסכין גרונות כמה ילדים ואז את גרונה של אמם, רק אחות אחת ניצלה, שכן הוא לא בדיוק הקפיד, ואולי דווקא רצה שתישאר אחת, שתרגיש מה שכולם מרגישים תחת עול הכיבוש הציוני! (תיזכר לשבח ותזכה חיים ארוכים אמו, שטענה בטלוויזיה שבנה נהנה ממאכליה והיה כל אותו לילה בבית, ישן בשלווה, כך היא נשבעה. ״ילדים טובים לי, ילדים מוסלמים נאמנים!״)

עוד טובים רבים אחרים. זה דואג לילדיו, שולח אותם לחוג כינור, לבלט ולשחייה. בין לבין, הוא דואג לשלוח את נאמניו זה לבנק וזה לסופר, לפוצץ את עצמם במרי לא אלים נגד הכובש האכזר. רק לא לשכוח להוסיף רעל נגד עכברים או דם נגוע איידס, ואם קשה אז רק ברגים, כך שהאויב הציוני ירגיש את נחת זרוענו, ידע להעריך את ההקרבה של מיטב בנינו ובנותינו!

(או, אותם ציונים-ידועים-לשמצה. אצלם הכל ״סטארט-אפ״, מהכל הם עושים כסף. אפילו כשאנו מתפוצצים, הם מפתחים שיטות טיפול רפואיות ומוכרים אותן לעולם כולו - על גופותינו ותודות לנו. אנחנו מקריבים את עצמנו, והם גורפים את הכסף, מוסיפים אותו להררי הכסף שהם צוברים, ובעזרת הכסף הם שולטים בעולם כולו.)

כל כך הרבה נפשות אמיצות נמצאות כאן ביחד אתנו, שזוהי מתנה נפלאה. תוך כדי שהותנו בבית ההחלמה וההבראה, היהודים ישלמו קצבת שארים, נכים או נפגעי טרור להורינו, והרשות (מי ייתן שתתקדם מחיל לחיל) תתגמל אותנו לפי אותו תפריט תלוי-מספר ההרוגים והפצועים ולפי גזר הדין של אותו שופט-ציוני-שפוט-פושע מלחמה! יותר שנים, כך גדלה ההכנסה המובטחת. טוב שהאירופים והאמריקנים ממשיכים להזרים את הכסף, המשמש מטרה כה נעלה!

בארה״ב טוענים שלוחמינו אינם שפויים בדעתם, שהתבלעה דעתם עליהם ושאינם מייצגים את האיסלאם. אך אנחנו יודעים שהכוונה פשוטה לחלוטין: לבלבל את השטן הגדול - זמנו מגיע. אפילו המצדיק העליון, זה שהשתחווה כה עמוקות בפני המלך הסעודי ונאם בקהיר, מקפיד כל פעם מחדש להבהיר ולחדד: זה מקרה של בעיות מקום עבודה, זה מקרה מצער של טראומה וכן הלאה כיד הדמיון הטובה.

אחינו ואחיותינו שפויים בדיוק כמונו. אלו היהודים שצריכים לארוז את הפקלאות ולחזור לארצות מוצאם - פולניה, גרמניה, אוקראינה, גרוזיה, דרום צרפת (היא מרוקו, מסכנים אחינו במרוקו, סבלו משך מאות שנים מנוכחות היהודים), אוסטרליה וארה״ב. הם שהמציאו את ה״שואה״ שלהם, בה איש לא מאמין שכן היא לא התרחשה ולא היתה.

המציאו כדי לגזול אדמה לא שלהם. המציאו כדי שהעולם יצא מדעתו וייאלץ לתת להם מקום משלהם (טוב לפחות שברי היה לכולם שהדבר זמני ביותר, ויגיע זמנם - במהרה בימינו - להיעלם וגם לשלם פיצויים!).

הנה, אל קודס הקדושה, העיר לה הם קוראים ״ירושלים״. משוררת קיצונית ימנית, ודאי הייתה שונאת מוסלמים, חיברה שיר ששמו ״ירושלים של זהב״. אפילו את הזהב של כיפת הסלע הקדושה שלנו הם ניסו לגנוב ולהפכו לפרק בספר ההיסטוריה של מדינת הגזל בת 68 השנים.

שבעה עשורים ארוכים. שבעה עשורים של סבל מתמשך. שבעה עשורים המגיעים לקיצם, ועלינו לעשות הכל להביא סוף זה כמה שיותר מהר. פלא שאנחנו יוצאים מדעתנו? פלא שבני הנוער מייחלים להציל את כבוד משפחותיהם?

תחי הנכבה - חייבים לזכור ולא לשכוח. נשבענו: אף פעם לא יותר! לא ניתן! נקריב את עצמנו! מיליארד מוסלמים אדוקים יצעדו לאל קודס, להגן על מורשתנו מפני הנוכל הציוני, הכובש הזר והאכזר.

אותם ציונים-כובשים-ארורים תופסים את בחורינו, חוטפים אותם לאור יום ממש, עוקרים מגופם איברים וזורקים את אותם בחורים נפלאים לרחוב, כמו שק זבל.

את הבחורות שלנו הם לא אונסים, שכן עבורם אנחנו לא בני אדם. אך גם כשהם מסרבים לאנוס בעצמם, הם מאפשרים לאחרים לעשות זאת, לדוגמה לנוצרים בדרום לבנון. פושעי מלחמה, אותם יהודים! גזלנים של אוצרות הטבע של מדינתנו! גנבים של מים חיים מבארותינו! מזרימים שפכים לטבע שאללה יצר, הוא ולא אחר, יצר בשבילנו ולא בשבילם. מטנפים הם את האדמה הקדושה בעצם נוכחותם!

את המקום המקודש לנו ביותר באזור, מסגד אל-אקצה, הם מנסים למוטט. לנו הם לא מאפשרים להגיע לתפילה, בתואנה שאנחנו זורקים אבנים משם למטה, לרחבה בה הם מתגודדים, זוממים לעשות רע. ומה יכול אדם שפוי לצפות? שנשב בחיבוק ידיים? הלא משם הם שולחים את חייליהם, אלו הלבושים בשחור, עם כובע קטן על ראשם, להצית את מטעי הזיתים שלנו, לרסס גרפיטי על בתינו (״תג מחיר״), להרוס את המסגדים שלנו ואת בתינו, בעוד ילדינו ואנחנו בתוכם. הם ולא אחר, הם הנאצים האמיתיים!

יש להם חבר כנסת ג׳ינג׳י ועוד כמה משוגעים שבאים במיוחד, בליווי משטרתי צמוד, וממלמלים כל הזמן דברי שטנה, בלי שקולם יישמע (בכוונה תחילה כמובן!). גם אותו גנרל שרון, זה שרצח כל כך הרבה מבני עמנו בתור ספורט עממי של השבת שלהם, עשה אותו הדבר בעבר. היה קם ומחליט: ״היום נשתלט על דיר יסמין״, ומנחה את אנשיו המטורפים: ״אם תחזרו עם פחות ממאה ועשרים אשכים בידיכם, ענוש אעניש אתכם!״, והם, ביצר רב ובהתלהבות שטנית, היו יוצאים למלאכה, וכל המרבה הרי זה משובח - מדוע רק שישים מתים, מאה ועשרים!

כיוון שנתבלעה דעתם עליהם כליל, כמעשה 1929, הם שכחו לרגע שהם בוחלים בנשים שלנו, ואנסו אותן באכזריות, ולקינוח עקרו את לבבן. נשים הרות את בטנן הם פתחו. ילדים ערפו את ראשיהם ושיחקו בהם בכדור-רגל-של-הציונים.

פלא שאנחנו מאבדים את שפיות דעתנו מול הזוועות שאנחנו חווים? כשאנו נאלצים לחיות תחת הכיבוש האכזר ביותר שהעולם ידע מעודו? והעולם שותק. עומד בצד, דומם.

טוענים היהודים שזהו ״הר-הבית שלהם״. שמעתם על תעוזה כזו? חוצפה בהא הידיעה! הר-הבית? לא היה ולא נברא. אפילו אונסק"ו אישרה, כדי להסיר כל ספק, שזהו - היום, בעבר ותמיד - אתר מורשת מוסלמי! כל הכבוד לעולם שהחליט שמספיק להיכנע ליהודים, למזימותיהם ולסחטנותם שאינה יודעת כל גבול!

אורחים הם בארץ לא להם, ועל הכל הם מנסים להשתלט! אך אנו לא ניתן. את המפתחות לבתים שלנו אנחנו מחזיקים, ובקרוב יגיע היום שנזרוק את כולם לים! עד אז, אנחנו צריכים להתמודד עם הראש היהודי. הם רוצחים לנו ילדים בני שמונה ושתים-עשרה, ומביאים איתם לזירת הרצח אולר, סכין או מספריים. את הנרצח הם מאשימים!

בחורה צעירה, חסודה וצנועה, נסעה לה לבד. כשהיא התקרבה למחסום, יצא חסר דעת במדים ירוקים עם נשק טעון מולה והורה לה לחנות בצד. כל כך היא פחדה, שכן ידעה היא למה מסוגלים היהודים, שהיא צעקה לאללה ״עזור לי, רחם עלי, בוא וראה לאן הגענו!״ אללה שמע לקולה, שנוסף על קולות רבים הבוכים על הסבל הרב, הבלתי נסבל, וגרם מיד לקצר במכונית שהתפוצצה.

בו-זמנית שהבחורה המוסלמית האדוקה הודתה בכל ליבה לאללה שהציל אותה וגאל אותה מייסורים גדולים, כשהיא אומרת בקול ובהתלהבות ״אללה הוא-אכבר!״ קרה הפיצוץ. כמה גדול ורחמן הוא השוכן במרומים! מי ייתן שיגאל את כולנו מהסרטן הציוני!

כמובן שרדיו הפרופגנדה הציוני יצא מיד בהצהרה חדגונית, שגרתית, שאותה בחורה פוצצה עצמה. לא היה ולא נברא. בחורה אדוקה, יראת שמיים. ממציאים הם, שכן הם יודעים שאת פשעי המלחמה שהם מבצעים, יבוא יום והם יתנו עליהם את הדין, ולא יישאר אחד מהם זכאי!

גבר נסע ברכב, וכתוצאה מתקלה טכנית הרכב סטה ופגע במספר אנשים שהיו בתחנת אוטובוס. מיד האשימו אותנו ש״מוסלמים רצחו יהודים״. כשהדבר קרה בתל אביב, והגבר הנהג שאיבד שליטה (כתוצאה מארוע לב) נהרג והרג שני סועדים במסעדה, כולם נעצבו אל לבם, שכן הנהג היה יהודי. אך ברגע שהנהג מוסלמי, כשר להאשים אותנו על לא עוול בכפינו. גזענים, שונאי מוסלמים הם היהודים. נוהגים איפה ואיפה. אצלם אין צדק ואין דין. השנאה מפעפעת, מבעבעת, ואין צועק ״עד מתי? די!!!״

מאז היום האחרון של ספטמבר 2015, משך תשעה ירחים, הם טובחים בנו. בילדינו, נשותינו, בחורינו. אפילו שם הם המציאו לשעשועון החדש שלהם - ״סימפוניה של דם״. הדם, דם ילדינו. עד מתי נסבול? מתי ניגאל מייסורינו? האדמה צמאה לדם, האם לא הרווינו אותה די?

מחכים אנו לכם, מוסלמי העולם כולו, שתעלו על גבולות מדינת היהודים ותרמסו אותם לעפר דק. לא הייתה ולא תהיה מדינה ליהודים על אדמה מוסלמית! בואו לעזרתנו, מחכים אנחנו לכם. עשו את המוטל עליכם, אם אתם אכן מוסלמים נאמנים. בואו בהמוניכם, מיליונים רבים. כה רבים עד שהיהודים לא יוכלו לקבור אותנו יותר, שכן לא יישאר מקום.

ינסו לשרוף אותנו, יתכסה העולם כולו בעפרנו, מכת חושך שתעיר אז, אולי, את העולם; ויבין את גודל האסון.

הגיע יום הדין, ובחודש הרמדאן הזה חובה עלינו לפתוח במלחמה הגדולה, בג׳יהאד אמיתי, מהלב, מהנשמה. שאם לא אנחנו, מי? ואם לא עכשיו, אימתי?