הסכם הפיוס בין טורקיה לישראל אינו מושלם והלוואי והיינו מקבלים את כל עמדותינו כפי שרצינו, אך הוא כורח הנסיבות בפן הביטחוני והכלכלי נוכח ההתפתחויות המקומיות והאזוריות בשנות המשבר הללו, אשר חייבו את שני הצדדים להתפשר ולהגיע להסכמה. אנו במגזר העסקי מברכים עליו ומעריכים שהוא ייתן 'זינוק קדימה' לקשרים הכלכליים והעסקיים בין המדינות וייצור את האווירה החיובית שתאפשר חזרה למיזמים משותפים תוך העמקת הקשרים ביניהן. נציגי המגזר העסקי בטורקיה ובישראל ציפו להסכם הזה חמש שנים והם משוועים לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות.
באופן כללי ניתן לומר, כי ישראל הגיעה להסכם בעל חשיבות אסטרטגית גבוהה לביטחון, ליציבות האזורית ולכלכלת ישראל. מדובר הרי בשתי מעצמות גדולות ופעילות מאוד באזור. הנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים החיוניים שלנו ואף מנע מאיתנו לשתף פעולה במקרים אלה ואחרים. חשוב להזכיר כי ההסכם נדון כחמש שנים, הטיוטה שלו פורסמה מספר פעמים והגיע הזמן לסיים את המשבר, לחתום עליו ולהמשיך קדימה. ההסכם כולל כמובן נורמליזציה מלאה של היחסים בין המדינות, החזרת השגרירים, התחייבות שלא לפעול זו נגד זו בארגונים בינלאומיים, קיום תרגילים צבאיים משותפים ושיתוף פעולה נרחב בתחום הכלכלי - לרבות בתחומי האנרגיה והגז הטבעי.
הפן הכלכלי:
אנחנו מעריכים שהסכם הפיוס עם טורקיה, ייתן 'זינוק קדימה' לקשרים הכלכליים והעסקיים בין המדינות וייצור את האווירה החיובית שתאפשר חזרה למיזמים משותפים תוך העמקת הקשרים ביניהן. העובדה שהיחסים הכלכליים נשמרו גם בשנות המשבר, תוך התגברות על המשבר הפוליטי והמדיני, יכולה להוות תשתית ראויה להרחבת הקשרים העסקיים בין המדינות. לשמחתנו, נציגי המגזר העסקי בטורקיה ידעו לעשות את ההפרדה בין הכלכלה לבין הפוליטיקה וזה מצב מצוין עבור שתי הכלכלות שלנו. הסחר בין המדינות - הקיפאון ביחסים שבין ישראל לבין טורקיה לא נראים ממש בטבלאות הסחר השונות, המצביעות על היקפי הסחר בין המדינות. המספרים דווקא מגלים כי בשנים שאחרי 2010, השנה שבה פרץ המשבר בין המדינות בעקבות המשט לעזה, חלה עלייה בסחר בין המדינות שפחתה מעט בשנה וחצי האחרונות. מנתוני מכון היצוא עולה, כי בשנים 2010-2008 היצוא מישראל לטורקיה עמד על 1.5 מיליארד דולר בשנה, והיקף היבוא מטורקיה לישראל עמד על 1.8 מיליארד דולר בשנה. מאז פרוץ המשבר הסחר בין המדינות אף עלה לכדי 4-5 מיליארד דולר בשנה! שנת השיא ביחסי הסחר בין שתי המדינות הייתה 2014. באותה השנה הסתכם היבוא מטורקיה לישראל ב-2.68 מיליארד דולר והיצוא של ישראל אליה הסתכם ב-2.74 מיליארד דולר כ-5.4 מיליארד דולר יחד!
בשנת 2015 חלה ירידה של 24% בהיקף הסחר בין המדינות, שהסתכם ב-4.1 מיליארד דולר. מכון היצוא הסביר את הצניחה בירידה החדה של 40% ביצוא הסחורות מישראל לטורקיה. כ-18% מהיבוא מטורקיה ב-2015 היה של כלי רכב; 16% של מתכות פשוטות; 14% מכונות וציוד חשמלי והשאר טקסטיל, טבק, משקאות ומזון, פלסטיקה וגומי ואחרים. הירידה בהיקף הסחר בין שתי המדינות ניכרת גם במחצית הראשונה של 2016. לאחר שרשם ירידה של 17%, הוא הסתכם ב-1.2 מיליארד דולר. המגמה השלילית ביצוא הסחורות לטורקיה נובעת בעיקר מירידה חדה ביצוא של כימיקלים ושל זיקוקי נפט, ענף דומיננטי, שמהווה כ-75% מהיצוא הישראלי לטורקיה.
נושא הגז
תחום הגז הוא כל כך חשוב והוא טומן בחובו אפשרות של חיזוק המשק הישראלי וקופת המדינה בהון עתק. טורקיה חתמה על ההסכם עם ישראל בין השאר גם מתוך אסטרטגיה לבזר את מקורות הגז מהם היא רוכשת ולהקטין תלות בייבוא גז מאירן וסיכונים במתח שנוצר לאחרונה עם רוסיה כספקית הגז העיקרית שלה. חשוב לפעול ליצירת שווקים חדשים לאותו גז שאנחנו מוציאים מהמים ולהזכיר כי 60% מכל שקל שיוצא מהמים שלנו מגיע לקופת המדינה. מדובר כאן בסכומי עתק של עשרות מיליארדי דולר בשנים הבאות, מאגר לוויתן למשל, יכול לספק את דרישות השוק הטורקי ואספקת גז דרך טורקיה לאירופה, זה דבר אסטרטגי חשוב למדינת ישראל.
בתחומי הבנייה יש לחברות הטורקיות המון מה לתרום לנו בישראל הן בשיפור איכות הבנייה, בהפחתת עלויות הבנייה והגברת כמות בניית יחידות דיור מעבר לממוצע השנתי תוך סיוע ליישום תוכניות הממשלה בתחום הנדון. החברות הטורקיות המובילות פועלות רבות במישור הבינלאומי ונחשבות לדומיננטיות ביותר מבחינת איכות, מחיר וכמות הבנייה שלהם מחוץ לטורקיה. נציגיהם ישמחו לבוא ולעבוד בישראל כמו גם בקידום פעילות עסקית משותפת של חברות מישראל יחד עם אותן חברות מובילות מטורקיה באזורנו בפרט ובאירופה בכלל.
בפן הטכנולוגי אנו אופטימיים יותר משום שיש לטורקים רצון עז לשתף איתנו פעולה בתחומים הללו. רק השבוע ביקרנו עם בעלים של חברת טכנולוגיה מתקדמת ומובילה מישראל בתחום ניצול חשמל מתקדם וטכנולוגיית אנרגיה ירוקה, נפגשנו עם נציגי עיריית איסטנבול ועם חברות מובילות בתחומי הטכנולוגיה, הבנייה, השירותים והפיננסים במשק הטורקי, רובם הביעו את רצונם לקדם שיתופי פעולה איתנו ולהיעזר בטכנולוגיה המתקדמת שהצגנו להם. התייחסות זו נוספת לסיכומי ביקורים קודמים שקיימנו עם לקוחות נוספים מתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים וההשקעות מישראל בחודשים האחרונים בטורקיה, ללא ספק! הטורקים משוועים לטכנולוגיה מתקדמת של חברות הטכנולוגיה המובילות מישראל ומעוניינים להתחבר ליזמות ולחדשנות הישראלית המוכרת והמוצלחת כל כך ברחבי העולם.
סדרת פגישות
בעשור האחרון אנו פועלים כדי לקדם את הקשר בין גורמי השפעה טורקים וישראלים בפן העסקי ובכלל, בתקופת המשבר הפחתנו יחד עם אחרים פעילות בשוק הטורקי בעיקר בשל הפסקת שיתופי הפעולה בין הצדדים בפן הממשלתי והציבורי אך העסקים המשיכו ברמה סבירה בין הגורמים העסקיים השונים. בשנה האחרונה הגברנו קצב פעילות ופעלנו רבות לגייס משלחת של בכירי המשק מטורקיה לביקור עסקי ממשלתי בישראל. ואכן, בשבוע שעבר ולאחר מאמצים רבים שלנו, הצלחנו לארגן משלחת של בכירי המשק וראשי חברות הבנייה המובילות בטורקיה להגיע לביקור רשמי בישראל. המשלחת קיימה סדרת פגישות לימוד ובחינת שת"פ עם גורמי הממשל בראשות יו"ר מטה הדיור הממשלתי
אביגדור יצחקי ועם נציגי שמונה חברות הבנייה והתשתיות המובילות בישראל כגון: שיכון ובינוי- סולל בונה;
אפריקה ישראל-
דניה סיבוס; תדהר; מנרב, אלקטרה, אזורים ועוד. אשר שמחו להיפגש עימן ולבחון שיתוף פעולה עם אותן חברות מטורקיה, זאת בעיקר בשל ניסיונן העשיר בתחום הבנייה ועלויות הבנייה המוזלות ביחס לעלויות החברות המקומיות. נציגים בכירים מקרב החברות הישראליות הללו אף הודו בפנינו ש"אם מחירי הבנייה של הטורקים יהיו אטרקטיביים הם ישמחו לשתף פעולה ואף למסור לידיהם את בנייתן של מאות ואלפי דירות שכבר נמצאות בתהליך אישור". טרם יציאתי לביקורי בטורקיה ועם חזרתי, נפגשתי ועדכנתי באופן כללי את נציגי הממשלה הרלוונטיים ואף זכיתי לברכות ותמיכה למהלך. הביקור הוכתר בהצלחה וחברי המשלחת נפגשו עם נציגי הממשלה שלנו לצד בכירי המגזר העסקי עם דגש על מתן פתרונות להאצת הבנייה בישראל ופעילות להוזלת יוקר המחיה. מפגש כזה לא היה קורה לפני כשנה, ואילולי מתן "אור ירוק" מקרב בכירי הממשל בטורקיה- מהלך כזה לא היה יוצא לפועל כלל בתקופה רגישה זו.
ברור לכולנו שייקח זמן עד שהיחסים יתחממו וישובו להיות כבעבר ושני הצדדים יבחנו זה את התנהלותו של זה בסוגיות שעל הפרק, ויש כמה נושאים נפיצים ורגישים מאוד בתחום שיבחנו את הקשר בין הצדדים גם בימים קשים הצפויים לנו מול שכנינו. אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה שטורקיה יכולה להוות צינור מדיני ביטחוני לטובת קידום האינטרסים של ישראל מול העולם הערבי בפרט ואזורנו בכלל, כמו גם צינור כלכלי להגברת שיתופי פעולה של חברות מישראל והאזור לרבות הולכה של הגז שלנו למדינות אירופה וכרוכשת רצינית של עתודות הגז הגדולות שיש ברשותנו.
ללא ספק, החודשים הקרובים יוכיחו את כדאיותו והצלחת יישומו של ההסכם בין טורקיה לישראל.
