גוף לא מספיק שקוף

"האמת היא שלדעתי היה צריך לפרק את קק"ל מזמן, אבל לאף אחד אין אומץ לעשות את זה. זו החלטה לאומית, וראש הממשלה רואה בזה משאב" (ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ה-20).

חברה לתועלת הציבור הינה חברה אשר תקנונה ומטרותיה עונים על שני תנאים הכפופים לחוק רשם החברות הישראלי:

1. מטרותיה ציבוריות בלבד ובהתאם לרשימה סגורה.

2. חל עליה איסור גורף על חלוקת רווחי החברה לבעלי המניות (חלוקת דיבידנד).

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), המוגדרת ורשומה כחברה לתועלת הציבור אכן פועלת כביכול בהתאם לחוק רשם החברות. כחלק מהרשימה הסגורה, מוגדרים איכות הסביבה, הכרת והגנת הטבע והסביבה תחת הקטגוריות שאליהן נכנסת הקרן. אך ידוע כבר שבחוקים מסוימים, יכולים להתקיים פרצות.

על-פי הוראות החוק המחייב חברות לתועלת הציבור, מחויבת קק"ל למנות אסיפה כללית של בעלי המניות (ההסתדרות הציונית), דירקטוריון שימונה על-ידי האסיפה ובסמכותה למנות את מנהל הארגון (תפקיד אופרטיבי, תחת יו"ר הדירקטוריון שהאחרון ממונה באופן פוליטי).

המון כסף

ההבדל העיקרי שקיים בין חברה כלשהי לבין חברה לתועלת הציבור, הוא דרישת החוק למינוי נוסף של ועדת ביקורת חיצונית לה קיימת חשיבות רבה מבחינה משפטית. בהגדרתה ותפקידה של ועדת הביקורת, לבדוק ולהעיר לגבי מצבה הפיננסי והתנהלותה של החברה באופן תקין ומותאם למטרותיה, וכאן נכנסת למשנה תוקף יעילות השקיפות לציבור.

מבחינה זו, סיום תפקידה ההיסטורי של הקק"ל שהוקמה בשנת 1901, יצר קונפליקטים לא מעטים שאינם מתיישבים עם תפקידו של הארגון כגוף ציוני שלאחר הקמת המדינה מכיוון שבעצם פעילותו גובלת עם תפקידי הממשלה כמו מפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע, קליטה, חינוך, חקלאות ובנייה.

הסיבה העיקרית והרווחת ביותר לאי פירוקו של הארגון נעוצה בכך שלמעשה קק"ל מתפקדת כגוף בעל חשיבות היסטורית ומורשתית שנותר מימי טרום שנותיה הראשונות של המדינה, ובנסיבות אלו משמר בחובו הרבה כוח ובשורה התחתונה גם המון כסף.

כאשר נכנס דני עטר, יו"ר הדירקטוריון היחסית חדש של קק"ל לכהונה בשנת 2015, הוא לא בדיוק התמצא ביעודו העיקרי של הארגון, אך בכל זאת החליט בסופו של דבר להתמודד, וככל הנראה מפאת יוקרתו הנחשב של התפקיד בארגון שלמעשה בשנים האחרונות, הפך למפעל גו'בים עבור הפוליטיקאים השונים.

תקציבי פיתוח

קק"ל רשומה ברשם החברות כחברה פרטית, שמבחינת משמעות זו היא שהחברה אינה מחויבת על-פי החוק לשקיפות מלאה. באתר האינטרנט של הארגון מפורטים אך ורק דוחות מפרוטוקולים אחרונים של ישיבות ההנהלה, הדירקטוריון, האסיפה הכללית וועדת הביקורת וכמו-כן ישנם דוחות כספיים של השנים 2013 ו- 2014 בלבד, וללא פירוט של שכר הבכירים בארגון והוצאות על התנהלותם כנדרש מחברה ממשלתית.

בערך 35 חברי דיריקטוריון קיימים בקק"ל, 18 מהם מורשי חתימה. נכון להיום, עדיין לא ברורה השקיפות לשכרם, דרך התנהלותם וההוצאות המפורטות אותן מוציאה החברה בנסיבות תפקידם. דוח מבקר המדינה האחרון הצביע על כשלים ומחדלים מתמשכים בעניין המדינה לגבי קק"ל, לאחר שנבדקו התנהלויות כגון פיקוח מקרקעין, קביעת תקציבי פיתוח, אישורים לפיתוח מקרקעין, וכמו-כן נמצאו תהליכים לקויים באופן קבלת ההחלטות והתחשבנות המדינה מול הקרן.

קק"ל נחשב לארגון עם דימוי עסקני ובעייתי, קיימים בכירים בארגון אשר נמצאים בו מתוקף מינויים פוליטיים, ידוע מזה כבר שנים שישנה בזבזנות יתר, ששכר הבכירים בקרן גבוה ואינו פופורציונלי למהות תפקידם, וכמו-כן נוסף על כך ישנן הוצאות מרובות הקשורות לנסיעות לחו"ל לכאורה בנסיבות תפקידם.

לפני שהקק"ל הוכרזה כחברה לתועלת הציבור לקראת סוף שנת 2014, מעולם לא נערכה בה ביקורת על-ידי מבקר המדינה, ושנים לא מעטות שבארגון לא פרסמו דוחות כספיים כלשהם לראות הציבור.

מצוקת דיור

על-פי הנתונים שהועלו רק לאחרונה, הקק"ל נעמדת על הכנסות שהסתכמו בשנת 2013 בכ-1.7 מילארד ש"ח, ובשנת 2014 נעמדו הכנסותיה על 2.4 מילארד ש"ח שמתוכם דווח על 2.1 מילארד ש"ח שנתקבלו ממכירת קרקעות, וכל השאר דווחו כתרומות.

מהנתונים ניתן להבין ולהסיק את המסקנה הברורה, מצוקת הדיור מכניסה המון כסף לקק"ל.
כלומר ככל שהביקוש לקרקעות ובנייה עולה, הכנסותיה של הקק"ל טופחות בהתאם לכך.
איך הדבר מקשר את קק"ל לבעלות על קרקעות, כאשר 90% מהן שייכות למדינה ?!
באמנה שנחתמה בין הממשלה לבין הקרן עוד משנת 1961, סוכם כי קרקעות הקרן ינוהלו על-ידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) בשם המדינה.

עם כניסתו של דני עטר לתפקיד היו"ר, הציג את חזונה החדש של הקק"ל כארגון שיפעל בשקיפות מלאה, ויהיה שותף דומיננטי בפתרון מצוקת הדיור והפחתת מחירי הקרקעות בישראל.

לא ברור כיצד ואיך, הדברים מתיישבים לנוכח העובדות? שקיפות השכר והתנהלות הוצאות הבכירים בארגון, עדיין לא הוטמעה.

עליה בנדל"ן

איך ניתן להסביר לנוכח האינטרס הכלכלי המאוד ברור לרווחיות החברה, את הדומיננטיות למען הפחתת מחירי הקרקע? הרי רק בשנת 2004, יצאה לתקשורת הודעה כי קק"ל תפטר 300 מעובדיה, ותקצץ 16% משכר הבכירים עקב ירידה במחירי הקרקעות ובכמות התרומות?! ואיך זה כמובן מתיישב עם התחזיות בנוגע לעליית מחירי הנדל"ן, בהן אנשי כלכלה ומקצועות הנדל"ן, ובנוסף על כך גם שר הבינוי, מדווחים שלהוריד את מחירי הדיור הוא לא חלק מהיעדים?!

להלן קישור המסביר מדוע אין ירידת מחירים ואף רק עלייה בנדל"ן. לא ברור איך הנתונים המוצגים לעיל, קשורים לחזון החדש של הקק"ל?! האם גם כאן חסרה שקיפות מלאה לציבור ?! זכותו של הציבור המשלם על כך, לדעת.