א. עיוות דין

צדק צריך להיעשות וגם להיראות - וכמותו גם אי-צדק.

תירוצי הפרקליטים בעתירתם לגניזת הדוח החמור שכתבה הילה גרסטל, שהייתה נציבת ביקורת הפרקליטות, על נוהלי הטיית הדוחות של המכון לרפואה משפטית, מזכירים לי ילד בגן, שנתפס בקלקלתו, וממציא אגדות.

דוח גרסטל מעלה ספק חמור האם אכן נעשה צדק במדינה מול המכבש שהפעילה הפרקליטות על המכון הפתולוגי - ובעיקר, ספק חמור עד היכן הגיעה הפרקליטות בעיוות הדין. אין תימה אפוא שהפרקליטים דרשו לגונזו. למרות חופש המידע, שהוא לכאורה אחד הבסיסים לדמוקרטיה, יש גבול למה שהפרקליטים מוכנים שנדע עליהם ועל עבודתם.

ב. הגיבור מאוקינאווה

במלחמת העולם הראשונה התפרסם סרבן המצפון אלווין יורק, שלמרות היותו פציפיסט עקב אמונתו הדתית, גויס לצבא האמריקני, והפך לצלף מפורסם בדיוויזיה 82 שלחמה בחזית המערבית באירופה. סרג'נט יורק עוטר במדליית הכבוד - העיטור הבכיר בארצות-הברית - על גבורתו בקרב, והיה מהחיילים האמריקניים המעוטרים ביותר במלחמת העולם הראשונה.

דזמונד דוֹס, שעוטר במדליית הכבוד על גבורתו בקרב על אוקינאווה בחמישה במאי 1945, היה, כמו יורק, פציפיסט, שהיה עקב אמונתו הדתית סרבן מלחמה. כשגויס לצבא האמריקני, הותר לו לשרת בלי נשק, והוא היה חובש בדיוויזיית החי"ר 77.

במהלך הקרב על אוקינאווה, נתקעו דוס וכשמונים חיילים פצועים על פסגת מצוק. למרות האש הכבדה שירו עליהם חיילים, צלפים ותותחים יפניים, המשיך דוס לטפל בפצועים, ודאג להוריד את הפצועים עם חבלים אל תחתית המצוק, גם אחרי שנפגע על-ידי צלף ועל-ידי רסיסי רימון.

על גבורתו של סרג'נט יורק נכתבו ספרים, והוסרט סרט רב-מכר. עתה סיים מל גיבסון לביים את הסרט "רכס משור משונן" (Ridge Hacksaw) על דזמונד דוס בכיכובו של אנדרו גארפילד. הסרט יתחיל לרוץ בבתי-הקולנוע האמריקניים בחודש נובמבר.

ג. מאוימים

רוסיה מרגישה מאוימת מהכוונה להרחיב את ברית נאטו, ולכלול בה מדינות, שהיו פעם בברית וארשה (כמו פולין, רומניה ועוד) ואת פינלנד, השוכנות על גבולותיה.

בשנת 1939 תקפו הרוסים את הפינים (ב"מלחמת החורף", שבה די הוכה הצבא האדום על-ידי הצבא הפיני הזעיר). הרוסים ניצחו לבסוף בקושי רב, ולאחר המלחמה נאלצה פינלנד להסכים לתנאים קשים, שהכתיבה ברית-המועצות לשביתת-נשק, שכללו ניטרליות עם נטייה לטובת הרוסים וויתורים טריטוריאליים וכלכליים ניכרים של הפינים.

כעת מנסה פינלנד לממש את ריבונותה, והנשיא ולדימיר פוטין אינו רואה זאת בעין יפה - ובעיקר לא את כוונתה לבדוק את האפשרות להצטרף לנאטו.

במרכז אירופה מקימה ארצות-הברית כעת בסיסים לטילים נגד-טילים ברומניה ובפולין, וזה מכעיס מאוד את הרוסים, שרואים בבסיסים הללו איום עליהם ולא - כפי שטוענת ארצות-הברית - צעד לקידום איום אירני בטילים בליסטיים.

לפני כמה חודשים פרסם מכון המחקר ראנד האמריקני, שסימולציות הראו, כי הרוסים יכולים להביס את נאטו בחזית הבלטית, תוך כשבועיים. חוקרי ראנד הגיעו למסקנתם בתום כמה משחקי מלחמה, שבהם ניהלו מתקפות רוסיות על הכוח המערבי בגזרת הים הבלטי, ובכולן הובסה נאטו. זו, כנראה, זו הסיבה לכך, שגם שוודיה הניטרלית השתתפה בחודש מאי במועצת שרי החוץ של נאטו.

רוסיה מודאגת מאוד מההחלטות שיתקבלו בפסגת מדינות נאטו, שתתכנס בווארשה, בהשתתפות יותר מאלפייםן נציגים מ-28 חברות הברית וממדינות נוספות. פסגת נאטו אמרוה לאשר החלטות להציב חיילים ולהקים מרכזים למודיעין ולהתרעה של הברית בפולין ובארצות הבלטיות, לבקשת המדינות הללו. למרות שאין ודאות אילו כוחות יוצבו בפולין ובשלוש המדינות הבלטיות, ההחלטה סמלית, ומלמדת על פחדן של ארבע המדינות מהדב

הרוסי, היושב על גבולותיהן. בנוסף, תוצב חטיבה אמריקנית בגזרת המובלעת הרוסית בקלינינגראד.

כמובן, הרוסים רואים את ההחלטות הללו בחומרה רבה, והודיעו כי יגיבו עליהם, אך לא ציינו כיצד.

ד. מקצר הליכים

מרוב דאגה למינהל תקין ולבטיחות - הפכו התקנים הצבאיים (מיל-ספֶקס, בעגה הצבאית) למערכת יקרה, מסויטת ומסורבלת - גם אצלנו.

לאריק פנינג, השר החדש לענייני צבא בארצות-הברית, יש ניסיון רב עם הסוגיה. הוא עבד שנים רבות במשרד חיל הים ובמשרד חיל-האוויר לפני שהפך לסגן-שר הצבא, והכיר היטב את הדרך הארוכה, שעוברים טכנולוגיות ואמצעי-לחימה עד שמצליחים לרוכשם ולהכניסם לשימוש החיילים.

פאנינג אמר, שאחת ממשימותיו לשפר את המנגנונים במשרדו, כדי להתגבר על חסמים ביורוקרטיים, בין השאר בכל הקשור בהכנסת ציוד ואמצעי לחימה לשימוש. לדעת השר, נתקל הצבא במדיניות רכש מסובכת ומשופעת במנגנוני בקרה, שמסרבלת את התהליכים ומאריכה אותם. "עלינו לשפר תהליכים", אמר שר הצבא, "כי איננו מצליחים להכניס לשירות נושאים במהירות הנדרשת, ואנחנו מוציאים כסף מיותר על התהליכים".

המשרד החדש - RCO - יזהה "יכולת, שנראית אצל יריבינו, ואנחנו רוצים לאמץ", אומר השר פאנינג, שמדגיש את מהירות התהליכים ואת הוזלתם.

ה. גינה-לי חביבה

לאחר הפלגה של שבוע-שבועיים נותרים צוותי הצוללות הגרעיניות האמריקניות (המונים כ-170-130 איש בכל אחת, לפי סוגן) ללא ירקות טריים, ומשימתם יכולה להימשך כמה חודשים. לפיכך, ניזונים הצוללנים משימורים, מירקות מוקפאים ומירקות מיובשים עד שיגיעו לאניית אספקה, או לנמל.

במעבדות המחקר של הצבא האמריקני בנאטיק, מסצ'וסטס, בודקים עתה רעיון לפתח גנות-ירק עבור הצוללות. על הפרויקט אחראי דון הולמן, שטוען שהוספת ירקות טריים לתפריט תשפר את המוראל בצוללות. לדבריו, השלב הראשון בניסוי הצליח מאוד, והוא הצליח לגדל בו עלים ירוקים, בצל ירוק. לעומת זאת, הולמן נתקל בבעיה בגידול תות-שדה, עגבניות, קישואים ומלפפונים. עתה הוא בודק גידולים אחרים.

הצמחים גדלים ללא מזיקים באדניות, ומועברים לעציצים. הם מוארים בתאורה מלאכותית, שלא הספיקה לעגבניות. הולמן סבור, שאת הירקות יש לגדל על היבשה, ורק לקראת הפלגת הצוללת, יועברו הצמחים הבוגרים למדור בצוללת, שבו יבשיל יבולם.