עסק או תחביב - זו השאלה המגדירה האם הפעילות חייבת במס או פטורה ממס. אם מדובר בעסק יש חבות מס ויוכרו ההוצאות וההפסדים לצורכי מס, אך לא כך בתחביב. נראה שהגבול עשוי להיות דק מאוד.
בהחלט ייתכן, כי לאדם יש פעילות נוספת. ייתכן מצב שיש לאותו אדם גם מקצוע עיקרי וגם מקצוע משני. אך כל עוד לא יוכח, כי העיסוק בתחום הנוסף היה אינטנסיבי מספיק עד כדי עסק או משלח יד, ייחשבו ההוצאות הקשורות לפעילות הנוספת כהוצאות פרטיות שלא יצרו "הפסד בעסק או במשלח יד" לעניין הוראות סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה, ועל כן לא יותרו לקיזוז כנגד הכנסתו של אותו אדם.
בעניין טרוק (ע"מ 20691-04-14, ניתן ב-10.7.2016), עלתה השאלה האם הפעילות המשנית היא בגדר עסק או תחביב. זאת, מכיוון ש-טרוק דרש את הוצאות הפעילות שלו במרוצי אופנועים כהוצאות מוכרות במס לניכוי ממשכורתו כמהנדס. פקיד השומה סבר, כי פעילות הרכיבה של טרוק אינה אלא תחביב (יקר), ועל כן אין בפנינו הפסד מעסק או ממשלח יד אשר ניתן לקזזו כנגד הכנסת השכר.
בשנת 2012 השתתף טרוק ב-12 מירוצים בחו"ל, בחמש מסגרות שונות. המירוצים התקיימו בהונגריה, סלובקיה, צ'כיה ויוון. אך הוא לא זכה בכל גמול כספי בגינם. בשנת 2013 הייתה לטרוק הכנסה מפעילות האופנוע בסך 29,500 שקל. סכום זה הורכב מפרס בסך 2,000 אירו וסך של 3,900 אירו שהפיק מהדרכות אשר ערך בחו"ל לרוכבים מתחילים ישראלים. בשנת 2014 לא היו לטרוק כל הכנסות ממירוצים או מהדרכות. אך במהלך השנה הוא קיבל של 50,000 שקל (לפני מס) כתמיכה מטעם משרד התרבות והספורט.
טרוק תבע את ההוצאות הבאות הקשורות לפעילות האופנוע: נסיעות לחו"ל (כולל טיסות ולינה), דמי הרשמה להשתתפות בתחרות, עלות שינוע הכלי, חלפים ואביזרים לאופנוע, ביגוד, פחת, ייעוץ, מחשוב - ובסך-הכל 106,375 שקל. בהעדר הכנסות כלשהן מפעילות האופנוע בשנת המס 2012 נשוא הערעור, ההוצאות נדרשו כולן בניכוי (כהפסד בעסק או כמשלח יד) כנגד הכנסת טרוק מעבודתו כשכיר כמהנדס.
בית המשפט קבע, כי מדובר בסוגיה של משלח יד לעומת תחביב. טרוק נכשל בניסיונו להראות, כי היה פוטנציאל של ממש להפיק הכנסה מפעילות האופנועים. לשיטת ביהמ"ש, לא הוכח, כי העיסוק של טרוק במירוצי האופנועים היה אינטנסיבי מספיק כדי לעלות לכדי עסק או משלח יד (לעומת תחביב שעוסקים בו באופן מזדמן בלבד).
אין חולק, כי כאשר הוכח כינונו של עסק או משלח יד (וזאת אף בכפוף לשלילת ניכויין של "הוצאות טרום עסקיות", עקרון שאושרר לאחרונה בביהמ"ש העליון בעניין ש. שלמה - ע"א 8453/14), יש להכיר בהוצאות העסק. אולם, בעניין טרוק מצא ביהמ"ש, כי פעילותו הספורטיבית נותרה בחזקת תחביב, בהעדר פוטנציאל כלכלי של ממש, והיא לא השתכללה לידי עסק או משלח יד.
אם ביהמ"ש ישתכנע, כי פוטנציאל הרווח קיים למרות שהמאמצים העסקיים או המקצועיים טרם נשאו פרי, אזי יהיה מקום להתרת ההוצאות הכרוכות במאמצים אלה (בכפוף למגבלה באשר להוצאות טרום עסקיות). על כן, בית המשפט הגיע למסקנה, כי בשנת המס 2012 השתתפותו של טרוק במירוצי אופנועים לא הגיעה לכדי עסק או משלח יד, ולפיכך ההוצאות הכרוכות בפעילות זו אינן ניתנות לקיזוז כהפסד כנגד משכורתו כמהנדס שכיר.
ואנו תוהים: האם פקיד השומה החזיר לטרוק את המס שנגבה בגין הדיווח על הכנסותיו מהאופנועים בשנים 2013 ו-2014? ואם היה טרוק זוכה בפרס משמעותי בשנת 2012 בגין אותה פעילות עצמה, האם היה פקיד השומה פוטר אותו ממס על הכנסתו זו, מאחר שמדובר בתחביב?
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
