חרף התקוות הגדולות שתלו בו מעריציו ואוהדיו,
ברני סנדרס לא זכה בראשות המפלגה הדמוקרטית: בפרגמטיזם מאולץ, כשמטפחת זיעה בידו, הוא נאלץ להכריז על
הילרי קלינטון, הצ'ילבה שלו, כמי שתהא מועמדת "יוצאת דופן".
הסוציאליסט החולם בן ה 74, נאלץ לערוך פשרה עם מלקטת השלמונים מוולסטריט, זו שקיבלה 250 אלף דולרים בעבור נאום אחד, סכום שברני סנדרס לא הצליח לחסוך במהלך קריירה שלמה כסנטור בארצות הברית.
ברני סנדרס היה ההבטחה הגדולה של הבחירות הללו, וגם ההתפכחות הפרגמטית והכואבת. כשהוא החל את המרוץ, איש לא האמין שיש בכוחו להמשיך, ובהמשך, תופעות גיוס התרומות שלו הפכה לבאזז התקשורתי בארצות הברית, וגם זה לא מדויק, שכן התקשורת התעלמה ממנו.
ואז הוא זכה בניו המפשיר, גיוס התרומות נסק, והכנסים שלו היוו אירועים של התרוממות רוח, בכיכוב סלברטאים שהתגייסו לקראתו: ביניהם הראפר קילר מייק, והקומיקאית
שרה סילברמן: כולם נאמו נאומים מרגשים, וקילר מייק הצהיר שברני סנדרס הוא לא פחות מאשר ההתגלמות של מרת'ין לות'ר קינג. כך גם קורנל ווסט, שראה בברני הלבן "אחד משלהם" ( של השחורים).
אבל כאן האבסורד נכנס לתפקיד: ברני סנדרס, אשר היה מראשית דרכו כסטודנט אקטיביסט בשנות השישים, נגד הפרדה גזעית ובעד הקהילה השחורה, ואפילו נעצר ע"י המשטרה בשל כך, מצא את עצמו, באופן הכי אבסורדי שיש, מפסיד קולות להילרי קלינטון, דווקא לטובת הקהילה השחורה.
הילרי קלינטון היא זו אשר בשנות התשעים, קידמה ותמכה ברפורמה להגברת הכליאה, צעד שהרע באופן משמעותי עם הקהילה השחורה; בנאום ידוע לשמצה היא דיברה על הצורך להגביר את הכליאה כלפי אותם עבריינים-צעירים, אותם כינתה היא: Super predators, וכל מי שמכיר את הרטוריקה הגזענית של ארצות הברית, יודע שמדובר בשחורים. היא אמרה: we need to bring them to heel. כלומר, לדחוף אותם לקלבוש, בתרגום חופשי לעברית.
באופן הכי אבסורדי שרק ניתן להעלות על הדעת, דווקא אותה הילארי, שתמכה ברפורמה שפגעה אנושות במצבם של השחורים, זכתה לקולות השחורים והמיעוטים הלא לבנים, ודווקא ברני סנדרס, מיעוט בפני עצמו (יהודי!), אשר תמך עוד בשנות השישים בביטול ההפרדה הגזעית ואפילו נעצר בשל כך, זכה להפניית גב של הקהילה השחורה. האבסורד מתעצם כאשר אנו מתוודעים להיסטוריה של הילרי קלינטון בשנות השישים: היא הייתה בעד הפרדה גזעית, a Goldwatter girl- גולדווטר הוא אותו פוליטיקאי אשר תמך בהפרדה גזעית, והילארי תמכה בו כאילו אין מחר.
כיצד ניתן להסביר זאת? אומרים שביל קלינטון נחשב בעיני רבים בקהילה השחורה ל"נשיא השחור הראשון". אז למרות הרפורמה הלא ראויה של הילרי קלינטון, ולמרות שהיא כינתה את הצעירים השחורים בכינויי הגנאי - Super predators, היא זכתה בקולות שלהם.
האבסורד הוא שלמרות שברני סנדרס שייך למיעוט אתני ודתי (יהודי), הוא לא נתפס כמיעוט בעיני הקהילה השחורה ובעיני הציבור האמריקני:
האבסורד הוא שאיך שהוא, היהודים, שלא נחשבו לבנים בארצות הברית עד לשנת 1987(!), הפכו ללבנים בדיוק כשלהיות לבן הפסיק להיות The it color. כן, זה אותו עם יהודי שהושמד באירופה מפני שלא היה לבן וארי מספיק לטעמם המעודן של הנאצים, אך כשהגיע למדינת ישראל, נתפס בעיני העולם השלישי ובעיני העולם הערבי ובעיני אירופים טהרנים, כ"קולוניאליסט לבן". איך שהוא, היהודים תמיד מצליחים להיות "לא לבנים" בתקופות שיא של גזענות ואנטישמיות (בשנות השלושים האנטישמיות פרחה גם בארצות הברית), וכשסוף-סוף מישהו רואה ביהודים ממוצא אשכנזי "לבנים", זה מתרחש דווקא כ"שלבן" הופך לכינוי גנאי;
ואכן, כשהתקשורת שלא תמכה בברני רצתה להראות שתומכי ברני הם בכלל לבנים, היא כינתה אותם The Bernie Bros - כינוי לגברים לבנים וצעירים. המציאות היא שנשים מכל הצבעים והמוצאים האתניים (לרבות לינדה סרסור, מנהיגה פלשתינית מובילה בארצות הברית) תמכו בברני. ברני היה מועמד של מוסלמים. של שחורים. של לטינים. אבל בבחירות מה שקובע זה למי יש יותר גדול, ולמרות שברני הוא יותר פרו מיעוטים, הילארי, עם הכספים והשלמונים מוולסטריט, הצליחה לשכנע את אותם שחורים שהיא כינתה בעבר Super predators - שהיא בצד שלהם (שנזכיר שהילארי בצד של מה שמשתלם לה באותה עת, הכל לפי הצרכים הפוליטיים? שנזכיר שהילארי הייתה נגד נישואים חד מיניים ואז בעד נישואים חד-מיניים, הכל לפי אינטרס פוליטי רגעי?).
סיבה נוספת שמציינים לאי-תמיכת המיעוטים הלא-לבנים בברני סנדרס (תמיכה שהיא חיונית במפלגה הדמוקרטית), היא היותו סנטור מוורמונט, מדינה שבה אין כמעט אזרחים אפרו אמריקנים או לא לבנים; אז נכון שבשנות השישים הוא נעצר באופן מתוקשר בפעילות סטודנטיאלית אקטיביסטית נגד ההפרדה, אבל, בעשורים האחרונים, כסנטור של מדינה לבנה וכפרית, שבה הנשק משמש בעיקר לציד ולא לירי בין כנופיות, הוא לא היה מחובר לקהילה השחורה ולצרכים השוטפים שלה.
יש לציין כי הוא המועמד היחיד אשר התייחס להיבט הגזעי של מותה של סנדרה בלנד בתא הכלא, במסגרת הירי המסיבי של אפרו-אמריקנים ע"י שוטרים לבנים, אבל כנראה זה לא הספיק לקהילה השחורה.
יתכן שיש סיבה נוספת שבשלה לא ראו את ברני כמועמד ראוי עבור הקהילה האפרו אמריקנית: באחד מכנסי הבחירות שלו, הוא הצהיר שהכל זה עניין של מעמד (ממש מרכסיסט למופת!), וש"כשפועלים לבנים מרוויחים שכר רעב, אומרים להם לשמוח בחלקם, כי מצבם של השחורים רע יותר".
משתמע מכך הוא שלדעת ברני אין בעיה של גזע בארצות הברית, ובעיית הגזע היא רק נגזרת של הבעיה המעמדית כלכלית. דומה שזה מה שקורה שלא מתעדכנים ב"קפיטל" של קרל מרכס, ונתקעים עם גישה מרכסיסטית מיושנת, ש"זה הכל עניין של מעמדות", וש"עניין הגזע הוא רק נגזרת".
בכל מקרה, ברני אינו בוכה על חלב שנשפך. הגם שהוא זה שתמך עוד משנות השישים בקהילה האפרו אמריקנית, והגם שהוא בן מיעוטים בעצמו, אשר משפחתו ידעה את התוצאות ההרסניות ביותר של גזענות (משפחתו מצד אביו נספתה בשואה), הוא לא קיבל את קולות השחורים ושאר הלא לבנים, קולות שהם חיוניים לזכייה במועמדות המפלגה הדמוקרטית. זהו אבסורד שמלומדים למדעי המדינה ולסוציולוגיה יצטרכו לנתח בבוא היום;
אבל בינתיים, גם אם רבני תמך בהילארי, מתוך אילוץ פרגמאטי, ובכדי למנוע את הגרוע מכל, טראמפ, המהפכה שלו הותירה חותם, ועל כך - ברשומה נפרדת.
