רונן ברגמן מקדיש את טורו השבועי ב
ידיעות אחרונות להליך המשפטי אשר מתקיים, בבית המשפט העליון, בין נציגי הפרקליטות, לבין הגוף המבקר של הפרקליטות, זה שהשופטת בדימוס
הילה גרסטל התפטרה ממנו.
לטענת ברגמן, היועץ המשפטי לממשלה, אשר מייצג את נציבות הביקורת על הפרקליטות, לרבות את גרסטל, מינה את עו"ד גיל לימון לייצג בתיק זה: לטענת ברגמן, עו"ד גיל לימון הוא עו"ד מוכשר ורהוט, אולם יכולות אלו נזנחות, כשהוא מייצג את נציבות הביקורת על הפרקליטות, ושם, כפי שמשתמע מדבריו של ברגמן, עו"ד לימון אינו מתאמץ לעשות את עבודתו נאמנה; לעניות דעתי, משתמע מדבריו של ברגמן, כי היועץ המשפטי לממשלה, ועו"ד גיל לימון אשר פועל בשליחותו, מצויים ב
ניגוד עניינים: הם אמורים לייצג נציבות הביקורת על הפרקליטות, אך למעשה, הם מייצגים את המדינה, ולפיו הטור של ברגמן, היועמ"ש ונציגיו אינם מייצגים בחדווה גדולה את נציבות הביקורת על הפרקליטות.
אך זו לא הפעם הראשונה שמתגלע פה ניגוד עניינים שכזה: כפי שעולה מהדוח, אשר טרם פורסם, של נציבות הביקורת על הפרקליטות, פרקליטים זימנו את אנשי המכון לרפואה משפטית בראשות
יהודה היס, לא כעדים אוביקטיבים וחסרי פניות, אלא כעדים מטעם הפרקליטות, עניין שהשליך על שאלות של דיני נפשות, ושל חפים מפשע אשר ייתכן שיושבים בכלא.
את הטיעון המלא של ברגמן (ידיעות אחרונות עתר לחשיפת הדוח), ואת תגובת הפרקליטות, ניתן לקרוא בטור של ברגמן. לקרוא ולחוש מוטרדים.