בועז ביסמוט מקדיש את טורו ב
ישראל היום לוועידות - הדמוקרטית והרפובליקנית: לשיטתו, גם אם הוועידה הדמוקרטית על שלל התומכים בהילרי קלינטון (
ביל קלינטון,
ברני סנדרס, ברק אובמה, ועוד), עשתה עימה חסד, הוועידה הרפובליקנית, לשיטתו, הקפיצה את טראמפ בסקרים, והמרוץ כבר לא צמוד: טראמפ, לפחות אחרי הוועידה, מנצח.
תחושת הדשדוש, לדעת ביסמוט, מחלחלת במחנה הדמוקרטי, שמקווה להמתין כשבוע לאחר הוועידה הדמוקרטית, בתקווה שמה שהוועידה הרפובליקנית חוללה לסקרים של טראמפ, היא תחולל גם לסקרים של קלינטון.
אבל כפי שעולה מן הרשומה של ביסמוט, הסיכוי נמוך: אין קשר בין אמרות השפר המטופשות של טראמפ לבין נסיקתו השיטתית בסקרים, אך הפרשיות של קלינטון (בנגזי, האימיילים, וכעת גם פרשיית האימיילים השנייה) מעכירות את דמותה בעיני הציבור האמריקני, אשר כ-68% ממנו סבור שקלינטון אינה אמינה.
איכשהו, כפי שמשתמע מטורו של ביסמוט, טראמפ ניחן במזל שמאיר לו פנים גם כשהוא פועל באופן האידיוטי והמקומם ביותר: מסתבר שבעוד שההסתייגות של
טד קרוז מדונאלד טראמפ גרמה לתומכי קרוז לבוז לטראמפ, הרי דווקא התמיכה של ברני בהילארי גרמה לתומכיו להסתייג ממנו, אמנם לא בקריאות בוז (את אלו הם שמרו להילרי), אבל בטוויטרים שמביעים אכזבה.
ההסבר האפשרי, לטעמי, נעוץ לא רק בהיות העם האמריקני מטומטם מספיק בכדי לבחור בטראמפ; הוא נעוץ בכריזמה האידיוטית של טראמפ, שאיכשהו, כל אמירה מטופשת ושערורייתית שלו נאמרת בחן, לעומת האפרוריות של קלינטון, שנתפסת כ"ממסד", והיא אופורטוניסטית להחריד.
והעיקר: זו בעצם הקרמה של המפלגה הדמוקרטית שסיכלה את מועמדותו של סנדרס, זה שהיה יכול להביס את טראמפ, ועכשיו נפשה שלה מתה עם מי שהיא תפסה כ'המועמד החורג שלה': המפלגה הדמוקרטית אוכלת את הדייסה שהיא בישלה, שכן לאורך כל הדרך היא הכירה את הסקרים שקבעו שלו ברני זכה במועמדות, הוא היה מנצח את טראמפ.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
