|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לשון זאטוטים המתגרים אלה באלה, בדקדוק נערים, בהיגיון עוללים, ביצריות קמאית שאינה מביישת את החבורות המתנצחות במילון זילות, פוגעני, מכה ביריב לא בעמדותיו, במדבר לא בנושא
|
|
עוד לא יבשה הדיו [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
אודה לבושתי כי אני מביך את עצמי. האקלים הבלתי ייאמן בו אפשר בישראל של היום לראות חרשת עבים קודרת בשמי הדיון בעתידה של התקשורת, צריך היה להטריד עד לזעזע אותי. אחר הכל תקשורת אינה אלא מין ביטוי קיבוצי ל חופש המידע, לחופש הדעה, לאמינות בדיווח, לחיסון ממורא בתחקירי עומק, בחשיפת הפתחים למרתפים בהם מסתירים נגועי נכלים את מעשיהם, לעידוד היצירה הנועזת, החדשנית, החתרנית, לשיתוף האזרח בתהליכי הבחירה של נציגיו, במעקב אחר אכיפת הדיו, עשיית הצדק, ביטחון, כלכלה, העולם הגדול. תקשורת היא מגה-נושא, והאקלים בו רוחש בוחש השיח על עתידו הקרוב והרחוק, צובר יותר איומים מאשר בשורות. והנה, לבושתי אני מוצא עצמי מוטרד לוגית, ודאי, אך התחושות המלוות אותי שצריכות היו להיגזר כשוליות, הן המטרידות אותי יותר מכל.
דקדוק נעורים
בלב הדאגה אני מוצא עצמי נזכר פתע במה שלא נזכרתי בו אולי כבר שבעים שנה, במשחק הילדים "צבוט אותי וקוט אותי". הודעה ממוסד שאינו פחות ממיניסטריאלי יוצאת לציבור ומאשימה כי יש בשרי ישראל שיורים בנגמ"ש. עוד לא יבשה הדיו, מטפורית, על 'הצבוט אותי' הזה, וכבר יוצא לו מן המלוכה הודעת 'קוט אותי' האומרת כי יש בשרי ישראל מי שחופר מנהרות מתחת לשלטון בו הוא שותף. מיד יורד על הארץ ברד מעורב באש של 'צבוט אותי 'ו'קוט אותי', בלשון נמוכה, לשון זאטוטים המתגרים אלה באלה, בדקדוק נערים, בהיגיון עוללים, ביצריות קמאית שאינה מביישת את החבורות המתנצחות במילון זילות, פוגעני, מכה ביריב לא בעמדותיו, במדבר לא בנושא. ואני חושב פתאום, אליטיסט שכמותי, על הפסוק "אוי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבוקר יאכלו", ואני נבוך כי צריך הייתי להצמיד ל'אוי' את חופש הדיבור ואת חופש העיתונות והנה אני מצמיד ל'אוי' את העניין השולי הזה ששרי עתירי המוניטין מפיקים לעיניי מופע ילדותי ובמקום לחשוש שמא הם עושים משהו שאינו הולם את רצינות הנושא - אני חש כאילו משחק הילדים הזה הוא הוא הנושא. לא טוב לי. לו למצער הייתי חושש כי מה שצריך לעורר דאגה הוא שבידי כאלה מופקדים מערכות ההחלטות על חיים ומוות, על קדמה ועל נכשלות, על כבוד הבריות ועל בריאות הציבור ועוד ועוד - נוחמתי, אבל איני מוצא בי שזה מה שמדאיג אותי או מצדיק את דאגתי. לא, מה שמדאיג אותי לבושתי היא העובדה שאיש לא מתבייש ממני עוד, לא ממני אישית, אלא ממני במשמע של ממנו, מן הציבור הגדול והנהדר של הארץ הזאת. אם לא מתביישים כך לנהל את המשחק הילדותי בעליל הזה, או אז, מה שמפחיד אותי הוא שאנו כנראה לא נחשבים עוד. לא שאבדה הבושה. זה ברור. מה שכואב כנראה יותר הוא שסמכותנו כציבור, נוכחותנו כחברה, אבדו. בעיניהם, והם מולכים.... |
| תאריך:
|
02/08/2016
|
|
|
עודכן:
|
02/08/2016
|
|
יצחק מאיר
|
|
יש לי הצעת ייעול: לסגור את נציבות הביקורת על הפרקליטות. הצעת החוק שאישרה ועדת החוקה (יום ג', 2.8.16) לקריאה שנייה ושלישית, הופכת אותה לגוף חלשלוש שיוכל מקסימום לטפל בפרקליטים שינהגו בחוסר נימוס. אז פשוט חבל על הכסף, הזמן והמאמצים. מוטב שלא תהיה ביקורת בכלל, מאשר שתהיה קריקטורה של ביקורת שתישלף כנגד כל מי שידרוש ביקורת אמיתית.
|
|
|
|
|
כלכלנים מדופלמים לומדים את תורת המחירים. אין המדובר בתיאוריה פשוטה כי נושא המחירים משופע מגורמים שונים ומשונים שאין להם כל זיקה ישירה לתורות כלכליות. אגב, ואל יכעסו חברי הכלכלנים, כלכלה אינה מדע מדויק. נכון שישנם גרפים, ומספרים, עקומות, אלכסונים, ריבית ונוסחאות מסובכות, הצרכן הרציונלי והמוסדות פיננסיים. מושגים אלה מוכרים היטב לעושים במלאכה. אלא שכל התיאוריות היפות הללו יכולות להתהפך והכלכלה יכולה לקרוס רק בגלל פסיכוזה שאוחזה באזרחים בגלל אמירה זו או אחרת של בעל תפקיד כלכלי משמעותי או מאמר עיתונאי בלתי אחראי.
|
|
|
|
|
מירי רגב אינני יודע אם קראת את ספר ירמיהו פרק כ"ו, אבל את צועדת בבטחה לממש תיאור מזוויע בפסוקים ח' ט', בהם מושמע קול מתבהם ומתלהם של כוהנים ונביאי שקר, שהלהיטו את "כָּל הָעָם אֶת יִרְמִיָהוּ מְדַבֵּר... וַיְהִי כִּכְלוֹת יִרְמִיָהוּ לְדַבִּר אֶל כָּל הָעָם וַיִּתְפְּּשׁוּ אוֹתוֹ הַכֹּהָנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר: מוֹת תָּמוּת". הנביא ירמיהו יצא נחוש במקרה הנוכחי נגד מדיניות מלחמה, שהסתימה למרבה הכאב בחורבן הבית הראשון בימי המלך צדקיהו.
|
|
|
|
|
אמש, לאחר לילה מאוד מתיש, החליטה כנסת ישראל, כי לא חלה חובה על רופאי ישראל להכיל את כללי הליבה על רפואתם של ילדים חרדים, מה שאומר בפועל שכל ילד שההורה שלו יתנגד לקבלת תרופות מסוימות – הרופא לא ירשום אותן, ובמקום זאת יקרא למשך 5 דקות פרק תהילים עם ההורים.
|
|
|
|
|
אחד האמירות הרווחות בחלוף השנים היא שבית-ספר הוא לא מוסד חינוכי, אלא משמש כבית-חרושת לציונים. משרד החינוך מנסה לשנות אמירה זו.
|
|
|
|
|
