היום כבר מותר לגלות - כושר ההרתעה של צבא הגנה לישראל הולך ומתמעט, מתמעט והולך עד כי דימויו של הצורר נסראללה לפיו מדינת ישראל חלשה כקורי עכביש אינה נראית כה מופרכת (אינני מנתח סוגיית הקורים שכן קורי העכביש האמתיים חזקים מאוד ביסודם) נשוב לדימוי.
כיצד ארע שבמשך שנים הפך צה"ל גורם החזק באזור המכריע בששה ימים כמה מצבאות ערב וכובש אזורים נרחבים שהם נחלת אבות, לצבא הנתפש כחלש ורכרוכי וכמי שאיננו רוצה להילחם, להכריע ולנצח?
זוכרים את הסיפור המפורסם לאחר מלחמת ששת הימים על אודות חייל צנחנים עוטה כומתה הפוסע לבדו ברחובה הראשי של עזה כשהכול מפנים את בפניו את הדרך בחיפזון וביראה? והיום - כלי רכב ממוגנים בסורגים עבים ובתוכם נחבאים אל הכלים חיילים עליהם נאסר לירות בלי אישור מגבוה..., וכלי הרכב "מופגזים" בבקבוקי תבערה, צבע, בלוקים, חזיזים ואף ירי לעיתים.
את הצרה הזו, אובדן כושר ההרתעה, הבאנו על עצמנו. יותר מדויק לומר שגישה פוסט מודרנית עליה כתבנו כאן בעבר אותה הצליחו גורמי שמאל להשריש בצבא מאז הסכמי אוסלו הארורים, היא והוגיה ומיישמה- הם האשמים.
הכול מכירים את התמונות. חייל עומד בעמדה המותקפת על-ידי פורעים ערבים. העמדה עולה באש כשבסמוך במגדל שמירה מוצב חייל נוסף חמוש אף הוא. שני החיילים לא יורים בפורעים אלא צועקים בקשר ומתחננים לעזרה. זו מגיעה והם ניצלים. מדובר במקרה אמיתי שארע בפאתי שועפט לפני כשנתיים.
המון מתפרע מתקיף חיילים - אלה המזוינים מכף רגל ועד ראש נסוגים בריצה ותופשים מחסה. במקום אחר נתקל סיור צה"לי ובו שלושה כלי רכב מסורגים ומשוריינים במארב עשרות פורעים ערבים. בלוקים, צבע, בקבוקי תבערה ואף ירי חי נענים בהיסוס, בתזוזה ללא מטרה של כלי הרכב במקום. לבסוף מרהיב מפקד לירות רימוני הלם וכלי הרכב נחלצים "בעור שריונם"....
בחווארה, באל ערוב ובית אומר, בצומת הדואר בגוש טלמון, בנגב, בציר ששים, ליד אל פאוור ובציר גלעד- חוזרים על עצמם המחזות המבישים שתוארו לעיל. רבים מאד, רבים מדי, מחלישים ומדכאים.
כאשר חייל נוקט יוזמה ויורה במחבל (שדקות קודם לכן ביקש לרצוח את חבריו) על-מנת לנטרלו ולמנוע סכנת פגיעה חמורה יותר, חוברת כול המערכת כאיש אחד על-מנת "לנטרל" אותו ושכמותו. "רוצח", "חייל שסרח", "חייל המבייש את רוח צה"ל" ועוד... הם מקצת הכינויים אותם מיהרו להדביק לחייל - שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקדיו ובפועל כול קובעי המדיניות בצבא.
צה"ל הפך מצבא מעז, בעל דמיון, חותר למגע ושואף להכריע ולנצח לצבא "המנהל את הסכסוך בעצימות נמוכה", שהרי על-פי הגישה הפוסט מודרנית עליה דובר לעיל - אין אויב אלא יש פרטנר וממילא אין מלחמה בה צריך לנצח.
זו הגישה ומתינו מוטלים לפנינו. גופות הרוצחים מושבות למשפחותיהם לשם האדרתם ותהלוכות הסתה ראוותניות מתנהלות ברחובות תוך לעג בוז ולגלוג המופנים כלפי צבא קורי העכביש...
למה ניתן לצפות לאחר שלאורך שנים הננו מפגיזים חולות שוממים בתגובה להפגזת ערינו? אולי מעטים זוכרים, לאחר פיגוע כואב במיוחד שלח צה"ל את מטוסיו להפגיז את מטה המשטרה של החמס בעזה. לפני יציאת המטוסים התריע צה"ל על המטרה על-מנת שהחמס יפנה אותה מאנשיו כדי שלא יהיו נפגעים בנפש!! שמעתם?, נשמע הגיוני למישהו?, אם כן ....שיקום!
חיפשתי בסקרנות מידע על ההפצצה המתוקשרת בעזה מלפני יומיים. קיוויתי, אולי משהו משתנה. לאחר שראיתי כמה תמונות ושמעתי את הדיווחים מתברר שהיה כאן "עוד מאותו הדבר"... מעט יותר מתמיד, אבל אותו עקרון פעולה שבלוני, משמים, מדכא ומחליש (שוב...) את כושר ההרתעה.
בדיחה מוכרת היא "ציטוט" כביכול מפי
אהוד ברק בהיותו שר הביטחון: "אם החמס יעזו להפגיז שוב, הרי שהאיומים אותם אני משמיע היום יהיו כאין וכאפס לעומת האיומים שאשמיע אז".....הכיצד אם כן נשיב את כושר ההרתעה לצה"ל ולמדינת ישראל ובכך נחסוך עימותים וחיי יהודים?
התשובה אינה מורכבת. על צה"ל לחזור ולהיות צבא בעל מעוף ונחישות. הפעלת הדמיון, חשיבה מחוץ לקופסה, מציאת מטרות ודרכים להם אין האויב מצפה ובהם אינו מורגל, הפעלת שילוב של כוח ומוח. נכונות לקחת סיכונים מחושבים ובראש ובראשונה "החלפת דיסקט" והכרה בכך והפנמה של היותנו במלחמת קיום מתמשכת שטרם הסתיימה.
שינוי דרמטי של הוראות הפתיחה באש, הסרת הסורגים, הבטונדות, תחנות מעבר הגבול המכונות מחסומים, פירוק החומות המוצבות בכול מקום כגל עד להנצחת חולשתנו ועוד ועוד.
החומות הגבוהות סביב קבר רחל הן סימן לחולשה, החומות הארוכות באזור כביש המנהרות הן עדות לחוסר ביטחון, החומות שאינן נגמרות בכביש 443 מנציחות את החלוקה הרפיסות והייאוש.
כמו שאמרנו לא פעם בעבר, את כל אלה ניתן לעשות אלא שקודם לכן צריך ככל הנראה להחליף רבים בפיקוד צה"ל באנשים טובים מהם, היודעים לזהות אויב ולהבחין בינו לבין אחים יהודים. מפקדים המכירים בכך שאנו במלחמה והרוצים להכריע ולנצח, מפקדים הקוראים "אחרי" ומעניקים גיבוי לחייליהם. או אז יחזור צה"ל למה שהיה בעבר וישמש כוח משמעותי ומרתיע את האויב.
