גיוון של דרכים ב"משחק-המלכים"

משחק השחמט, אשר הוגדר גם כ"ספורט-המוח" (ואף "הספורט היהודי"), הפך כבר מזמן לאחד הנפוצים בעולם, וכחלק של כל תרבות המחשיבה עצמה כנאורה. למשחק המורכב ורב-העניין אף נודע כוח-משיכה לגבי רבים, הן בצד התחרותי שלו והן בצדדיו היצירתיים; הקומפוזיציה השחמטית אף הפכה לענף-משנה בפני עצמו, עם רבבות יצירות המעוררות עניין והנאה אצל רבים מחובבי המשחק בעולם כולו.

משחק השחמט מעודד ומטפח יכולות מועילות, לרבות תחרותיות והתמדה, יצירתיות מחשבתית, תכנון במצבים מורכבים, התמודדות אתגרית, ניהול צעדים מול גורם-מתחרה הפועל במישור משותף, ועוד. אין פלא, אם המשחק הולך וכובש מקום גם במסגרות לימוד וחינוך של ילדים.

השחמט בעבר וכיום - הצורך ברענון

תנופה רבתי לפיתוחו ולתפוצתו של משחק השחמט בעולם יש לייחס ל"אימוצו" השלטוני-הלאומי בברית-המועצות, החל מימי הרודנות של סטאלין והמשכה בהנהגת יורשיו. בהנחיה ממשלתית מאורגנת ורבת-היקף הופץ שם לימוד המשחק כבר בין תלמידי בתי-ספר, טופח כענף ספורט לאומי ופותח במערכות מושקעות של מחקר, הפצת-ידע והכשרה, תוך עידוד ותגמול למצטיינים בתחום. בכך חתר השלטון הסובייטי להשגת מטרה כפולה: האדרת שמה של בריה"מ כמובילה עולמית בתחום המשחק הפופולרי, ובד-בבד - "ספיגה" מרבית של שעות פנויות של בעלי יכולת חשיבה יצירתית וביקורתית, והפנייתן לאפיקים ספורטיביים-אמנותיים, שאינם מסכנים את המשטר ואת יציבותו. מעמדו ותפוצתו של משחק השחמט חרגו מגבולות בריה"מ, הקיפו גם את מדינות מזרח-אירופה האחרות, והקרינו (לחיוב) גם ברבות מארצות-המערב.

משחק השחמט הפך כבר מזמן מתחביב גרידא למושא ולנושא של ידע נרחב - הן בשלבי הפתיחה והן בשלבי הסיום של המשחק. הידע התיאורטי בתחום הראשון אף הגיע להיקף המצריך ספר שלם לניתוחיה של פתיחה אחת, ולעתים אף של הסתעפות-משנה העומדת בפני עצמה ( בעיקר - בהגנה "הסיציליאנית" הפופולרית). לאופיו של השחמט כתחביב, ספורט ואמנות גם יחד, נתווסף אופי של מדע, ועמו - כצפוי - עליית כוחה ו"מעמדה" של הטכנולוגיה המדעית: עקב משקלו המכריע של שילוב היקף הידע התיאורטי בשחמט עם יכולת החישוב המהירה, המורכבת ורחוקת-הטווח של מהלכי-המשחק - פותחה והוכחה בתקופתנו עליונות המחשב על השחקן האנושי, עליונות שהובהרה עם הפסדו הסופי של אלוף-העולם, בשעתו, בהתמודדותו הממושכת מול תוכנת-המחשב "כחול עמוק" שפיתחה חברת י.ב.מ. (בשנת 1997).

הצורך בשינוי מחדש ו"מרענן" למשחק-השחמט ולפחות לחלק מהמשחקים בו - הולך ומתחזק.

לחיזוק הצד האנושי והעממי בשחמט

לחיזוק הצד האנושי במשחק השחמט - לפחות זמנית או חלקית - מוצע לשלב בו מרכיב נוסף, ה"מעקר" במידה משמעותית את הידע התיאורטי הקיים, לפחות בחלקו רב-ההיקף המכסה את שלב-המפתח של המשחק - שלב הפתיחה. המרכיב הנוסף, המוצע כאן לשילוב במשחק, עשוי לצמצם את יתרונו של המחשב גם בהקשר לחישוב מראש של מהלכי-משחק על לוח-השחמט, עקב ההתניה שהוא מציב לביצועם של מהלכים - קיום מצאי בו-זמני של "היתר-ביצוע" הנדרש לכל מהלך, כאשר "היתרי-הביצוע" שבידי כל שחקן משתנים באופן מתמיד!

להצעה שבמאמר זה גם מטרה מעשית, בהיקף העממי הנרחב, החשוב לא פחות מצדדים תיאורטיים ומדעיים - מתן יכולת-התמודדות לכל שחקן-חובב אף מול שחמטאי מנוסה (לרבות שחקן "מדורג", הנושא דרגה רשמית בדירוג של האיגוד הארצי לשחמט או של האיגוד העולמי). היתרון בהצעה המדוברת איננו רק לתועלתם של ציבור המשחקים-החובבים - היא מאפשרת הנאה מחודשת ממשחק-השחמט אף בין שחקנים "מדורגים" בינם לבין עצמם, וכן במצבים בהם שחקן ברמה גבוהה יותר מעוניין להעביר זמנו במשחק, אך נרתע מהעדר עניין מול שחקן-חובב בשילוב....סכנת אי-נעימות ( לפחות ) אם המשחק לא יסתיים בניצחונו.

לשחק כשווים גם מול אמני-שחמט

כדי להוסיף עניין מחודש למשק השחמט, וכדי "לשבור" את היתרון הניכר של בעלי ידע תיאורטי ולגוון את המשחק כבר מתחילתו, הועלו בעבר הצעות שונות, שעיקרן בשינוי הסידור ההתחלתי של הכלים על הלוח.

כצעד מרחיק-לכת, הבא גם להרחיב את העממיות במשחק, לפחות בישראל, באה הצעת כותב שורות אלו, אשר פורסמה עוד בשנת 1980 בביטאון האיגוד הישראלי לשחמט - משחק שח-בש: שילוב מוצע של שחמט עם משחק השש-בש, אשר היה נפוץ כבר אז בקרב חיילי צה"ל והמשרתים-במילואים גם יחד, במיוחד בתקופות-הגיוס הממושכות של שנות ה-70. על-פי אותה הצעה, מתנהל כל משחק שחמט על-פי מספרים העולים בקוביה (אחת או שתיים), בהטלה של כל שחקן בתורו, כאשר המספר העולה בקוביה מתווה לו את מספר המשבצות למהלך-שחמט חוקי תואם.

זמן לא רב לאחר מכן, עלתה בדעת הח"מ הצעה משופרת ומגוונת יותר, המתפרסמת כאן לראשונה: בצד לוח-שחמט ערוך כהלכתו, תוצב חפיסת-קלפים (מומלץ - אחת בלבד, כדי להקל על חישוב הסתברויות למי שניחן בזיכרון מתאים; ממילא ניתן לערבב ולהניח מחדש קלפים שעל השולחן, עם מיצוי החבילה התורנית).

לכל שחקן מחולקים מראש שני קלפים, לעיניו בלבד - קל לזכור את תוכנם וניתן להניחם הפוכים על השולחן, ללא צורך בהחזקה מתמדת, כך ששתי הידיים נותרות חופשיות ברוב זמן המשחק. כל שחקן, בתורו, נוטל קלף אחד מהקופה, ומבצע מהלך לפי המוצג בקלף שהוא מניח בגלוי על השולחן - אחד מבין השלושה שברשותו, לפי בחירתו; המהלכים על הלוח מתבצעים כדלקמן:

כל קלף מהקלפים 7-2 - קובע את מספר המשבצות במהלך חוקי לפי כללי משחק-השחמט.
קלף מהקלפים 8 - 9 - 10 - מאפשר ומחייב מהלך של פרש ( פרש כאן הוא כלי עם פוטנציאל גבוה, יחסית, גם לאור מספר האפשרויות הצפוי להפעלתו).
קלף "נסיך" - מהלך של רץ (כאן גדל כוחו של רץ, עקב קלות הפעלתו כבר בתחילת המשחק).
קלף "מלכה" - מהלך של מלכה (ראוי לשמרו במסגרת 2 קלפי-הקבע).
קלף "מלך" - מהלך של המלך (ראוי לשמרו כנ"ל, כדי להבטיח בריחה מאיום).
קלף "אס" - מהלך של צריח.
קלף "ג'וקר" - כל מהלך חוקי (קלף ראוי לשימור, כמובן, לניצול ראוי בבוא העת).

להבטחת הדינאמיות של המשחק נדרש כלל משלים: כאשר מוצג קלף שאינו מאפשר מהלך חוקי על הלוח, חייב השחקן לבצע מהלך חוקי של משבצת אחת, לפי בחירתו.

הניצחון במשחק יושג, כמובן, עם אובדן המלך היריב, כאשר הכאתו חייבת להתבצע בפועל, ע"י מהלך תואם (אין די באיום).

אגב: לביצוע הצרחה (כאשר היא מותרת), נדרש קלף 4 להצרחה "קטנה" באגף-המלך (בת 4 מהלכי-משבצת) וקלף 5 - להצרחה "גדולה" באגף-המלכה (2 מהלכי המלך ו-3 של הצריח). כאן יצוין הבדל מעשי לעומת המשחק הרגיל - הבדל הנובע מהשוני העקרוני שבין מהלך-בפועל לבין מהלך-מותנה (שהרי בהצעה הנוכחית - ביצועו בפועל של מהלך מותנה גם בהצגת קלף תואם): אם במשחק הרגיל אסורה הצרחה כאשר ערוגות המוצא, המעבר וההגעה של המלך נמצאות תחת איום - לא כן במשחק המוצע כאן.

בהקשר: מי שמתכנן לבצע הצרחה, כדאי שישמור ברשותו קלף במספר 4 או 5, לניצול בעת הצורך; ברם, שאלה היא, אם במשחק המוצע ישנה תועלת בהצרחה, בכלל, ותועלת השקולה כנגד הנדרש לביצועה - בפרט.

אפשרות של 1+1

לאלה אשר יחפשו להוסיף יתר דינאמיות למשחק - תוכל ההצעה הנוכחית לשמש בצירוף שינוי פשוט, אך מורכב ומגוון בהשלכותיו: כל שחקן, בתורו, ייטול שני קלפים מהחפיסה שבצד הלוח, וישחק שני מהלכים ברצף (1+1), על-פי קלפים תואמים שיניח על השולחן.

שם תואם למשחק

מתבקשת הצעת שם למשחק במתכונתו המוצעת, המשלבת שחמט וקלפים: חש-מט; שח-קל; מט-קל; או בלע"ז: צ'ס-קארד ("קארד-צ'ס" קשה לביטוי). הכל פתוח, כמובן, להצעה עדיפה.