אז ברק היה משיג יותר?

אומרים שאהוד ברק עשה רבות בתפקידו כרמטכ"ל אלא שבג'ונגל הפוליטי הוא כשל לחלוטין מסתבר שלאדם חכם ואינדיבידואליסט מושבע קל לפעול במערכת צבאית ע"י מתן פקודות, אבל בחיים הפוליטיים זה לא עובד. גם חבריו לכנסת ולממשלה סלדו ממנו - וגם בעם לא שבע נחת ממנו והוא הודח לטובת מי שהוא חושב שפחות מוכשר ממנו. זה מעליב, זה מרגיז...זה קורא לנקמה.

כאיש עסקים מצליח ברק אפילו קונה במיליונים דירה יקרה ופלצאנית בתל אביב...אבל, בן הקיבוץ, חניך הסוציאליזם והשמאל איננו מסוגל להבין כיצד הדמוקרטיה הישראלית בוחרת שוב ושוב בשנוא נפשו, בבנימין נתניהו לראשות הממשלה ולכן הוא פונה לנשקם של הנבלים: "פרופוגנדה שיקרית", וכמו שמאלנים רבים אחרים הוא רמז לנו לאחרונה על "פשיזם" בארצנו...בנוסף, הוא מודיע לנו ברוב אדנותו, שאין בכוונתו לחזור לפוליטיקה - אילו שמישהו בפוליטיקה מחכה לו.

עכשיו הוא מצא משהו חדש להתגדר בו. הוא טוען שההסכם עם ארה"ב לתמיכה כספית של 38 מיליארד דולר זה לא מספיק, "הוא היה יכול להשיג עוד 7 מיליארד דולר וכל העסק התפספס בגלל מאבקו של נתניהו בבראכ חוסיין אובמה בנושא הגרעין האירני". להזכירכם שאהוד ברק בשעתו לחץ לצאת להפצצת המתקנים הגרעיניים האירנים -פעולה שלדעת רבים היה גורם לנזק נוראי ביחסי ארה"ב ואירופה עם ישראל. נתניהו עשה מה שמצופה היה מראש ממשלה ישראלי, הוא נאבק בהסכם הגרעין שאובמה יזם עם האירנים כי זה היה הסכם שעתיד לסכן את ביטחונה של ישראל ! (אהוד ברק בטח היה מתקפל ומנשק לאובמה את הרגלים בשביל עוד 7 מיליארד דולר...).

למי שעדיין חושב שאהוד ברק אולי צודק במשהו, נזכיר פה 4 עובדות חשובות:

• ארה"ב אינה חייבת דבר למדינת-ישראל. לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה ביטחונית. ארה"ב מצד שני מזהה את מדינת ישראל כידידה חזקה ואמיצה שלה, בחלק זה של העולם, ולכן הסיוע הכלכלי והצבאי הינו בגדר מחווה!! תמיכה בידידה אמיתית!.

• לכן, ההגינות והכבוד הלאומי שלנו מחייבים שלא להתווכח על גובה הסיוע, ועצם העובדה שהובטח לנו סיוע רציני ל-10 שנים (מה שלא קיבלה עד היום אף מדינה..), מצביעים על מהות יחסים הדוקים לטווח ארוך.

• נכון הוא שקיימים פרויקטים רבים במחקר ופיתוח צבאי יחד עם ארה"ב, באופן שאין לאף מדינה אחרת, מה שיוצר הדדיות מבורכת ביחסים עם ארה"ב בכלל, ועם מערכת הביטחון שלה בפרט, אבל פה לא נכנסים להתחשבנות...

• ארה"ב עדיין נמצאת במשבר כלכלי תעשייתי עם אבטלה המונית. ישראל צריכה להבין בעיה זו ולא לדרוש מעל ומעבר למוצע בשלב זה - דהיינו תמיכה למען סיוע לתעשיה הישראלית. בנוסף, ההתחייבות שהוכרחנו לחתום שלא נבקש יותר כסף בשנים שיבואו, אינו מחייב את הקונגרס כך, שבשעת הצורך יהיה למי לפנות.

בסיכום עלינו להבין, שהסכמים מסוג זה הינן בין מדינות ולא בין אנשים (אובמה ונתניהו), אנחנו לא ספקולנטים בשוק המצפים שאולי מנהיג זה או אחר שיבחר בעתיד ייתן לנו אולי תנאים טובים יותר. הציעו לנו עכשיו הצעה נדיבה, עלינו לקבלה בתודה - למרות כל קישקושי אהוד ברק.