המנצח הדגול זובין מהטה הוא יותר מאשר ידיד לישראל, הוא ממש כאחד מאתנו, ואף יש לו כאן בן, צבר, ששרת בצה"ל. והנה גם הוא - התנהגותו כלפינו מזכירה את הפתגם 'שמור אותי מאוהביי", וגומר. המוסף של
ידיעות אחרונות מ-15.7.16 הקדיש למהטה כתבה גדולה, רצופת אכזבה מישראל והטפת מוסר עוקצנית. וזה הסיפור:
יובל רוט, שאת אחיו אודי רצחו מחבלים ערבים, הצטרף בתגובה לפורום משותף של משפחות שכולות, יהודיות וערביות - הערביות שכלו בדרך כלל מחבלים הרוגים - ובמסגרת זאת הקים עמותה בשם "בדרך להחלמה" שמתמחה בהסעת חולים ערבים, ילדים בעיקר, מיהודה ושומרון לבתי חולים בתוך הקו הירוק, חינם. מהטה התנדב לעשות אישית 'נגלה' כזאת. עוד ביציאה מבית המלון בת"א ביקש רוט מן המאסטרו: "בלי פוליטיקה", אך זובין לא עמד בפיתוי, ולהלן כמה פנינים מלשונו:
"התאהבתי בישראל לפני יותר מ-50 שנה ...אבל כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה ישראל הייתה אחרת. טובה יותר, רחומה יותר וגם יפה יותר. הייתה בה תקווה. לאן היא נעלמה? איך ייתכן שאחרי כל כך הרבה שנות כיבוש ישראל עוד לא הקימה בגדה המערבית בית חולים לילדים פלשתינים...? ..."אני זוכר את הביקור הראשון שלי כאן, ב-1961, זו הייתה ארץ שונה לחלוטין... אמרו לי, 'השטחים הירוקים זה ישראל ו..הצהובים זה ירדן'. כיום, במקום השטחים הצהובים ההם, יש התנחלויות שאני מתנגד להן בתוקף. הן קמו בשטח שאינו שייך לישראל. בכל העולם משתמשים במושג 'ווסט בנק'...רק אתם, בישראל, מתעלמים מההגדרה ומתייחסים לשטח הזה כאלו הוא
שלכם..."
..."דניאל בארנבוים לקח אותי לבקר בבית ספר למוזיקה ברמאללה ופגשתי ילדים חמודים שמשתוקקים לשמוע את הפילהרמונית...למה ילדים, בשני הצדדים, צריכים לגדול לשנאה?" ..."אובמה לא מספיק קשוח עם נתניהו.."
ומדוע הודיעה ישראל בתגובה על רצח הילדה שתבנה עוד בהתנחלויות. "מה הקשר?" המנצח התלונן על משך הבדיקה של אישה במחסום וענו לו שהיא עלולה להחביא אקדח. על כך הוא ענה: "...הישראלים כבשו את הבית שלה. אם את היית חיה בשטח כבוש, גם את היית מחזיקה אקדח".
ועכשיו, הבה ונראה, מה זובין מהטה לא ראה: למשל, שאביה של הילדה החולה, תושב שכם, עובד היכן?...באריאל! ואת חיי ילדתו, חולת הלויקמיה, שהבריאה לאחר שבתי החולים הערביים נואשו, מי הציל? תל-השומר! וכאשר שואלים את המתנדב הערבי שהביא את הילדה למחסום, מדוע הוא הפלשתיני היחיד שמוכן להתנדב, הוא עונה: "בצד שלנו יש הרבה אנשים שפוחדים להסתבך, גם המשפחה שלי .. רואים בי חבר יותר מדי טוב של הישראלים."
מי יסביר לזובין, שישראל של היום טובה, רחומה ויפה פי אלף מהארץ שמצא ב-1961? מי שצליליו כה מדויקים, כיצד כהו חושיו כלפי העבר וההווה גם יחד? הוא אינו יודע, שעד שנת 1966 חיו ערביי ישראל בצל ממשל צבאי ולא יכלו לנוע ללא רישיון? וזה חדש בשבילו שהמושלים הצבאיים היו עושי רצונה של מפא"י, שאילצו אותם להצביע בבחירות בהתאם? והוא לא שמע, שהמדינה שמלפני 50 שנה לא הייתה בדיוק דמוקרטית - כי מ
בנק הפועלים ועד סולל בונה, מקופת החולים ועד ללשכת העבודה, מהמשק החקלאי ועד לבמה ולתקשורת - הכל נשלט ע"י המפלגה?
והאם איש לא סיפר למנצח הגדול, בטרם הרעילו את מוחו לשנוא את אשר נהג לאהוב - על "הפרשה" שהתפוצצה ב-1960-1 בעניין ה'עסק הביש' בקהיר?" ועל חטיפת ילדי תימן - שמע? ומה בדבר פרשיות השחיתות שבסופו של דבר הפילו את המשטר? ואשר לערבים - על הפקעת קרקעותיהם בשנות ה-50 וה-60 סיפרו לו? ועל אקרית וברעם? איך קורה, שאדם סופר-אינטליגנטי כמוהו מגלה בורות כזו כלפי העבר, ביחד עם שיפוט כל כך עקום לגבי ההווה ? ועוד לפני השיפוט, אסתטיקה: ארץ
ישראל היום מכוערת בהשוואה ל-1961? טחו עיניו?
תפיסתו המעוותת של זובין מהטה את ארצנו ועמה היא שעור לדוגמה, עד כמה יכולה אידיאולוגיה זדונית לשבש את דעתו של אדם, שביסודו הוא שוחר טובה לנו. מהטה גם חייב תשובה, האם נהג מידת איפה ואיפה בהשוואה ליחסו להודו, מולדתו. בהסעה המתוקשרת של הילדה הערבייה הוא העיר: "שייקחו דוגמה מהודו. 150 מיליון מוסלמים חיים עם ההינדים בשלום", אם כי "לא תמיד יש אהבה גדולה, ומדי פעם יש התלקחויות, במיוחד בקשמיר...".
הגענו לקשמיר! בשני שלישים של החבל הזה שולטת הודו על רוב מוסלמי שאינו רוצה בה. שלוש מלחמות נלחמו הודו ופקיסטן על קשמיר ויש התקפות טרור מוסלמיות בלתי פוסקות, עם אלפי הרוגים, מול 700.000 אנשי ביטחון הודים. מזכיר לנו משהו? מעניין לדעת, האם הרשה לעצמו המאסטרו להשתלח בהודו ובראשיה כפי שהוא עושה לנו. משהו גונב לאוזנינו, וזו פרשת הקונצרט שיזם, ועליו ניצח, בסרינגר בקשמיר ההודית, בגן ציבורי מפואר ששוקם במיוחד לכבוד האירוע. הרוב המוסלמי התנגד וראה בקיום הקונצרט שם (למוזמנים מיוחסים בלבד - פקידי
ממשלה, אצולת ממון, אנשי משטרה בלא מדים) הפגנת הזדהות עם "הכיבוש" ההודי. אם תרצו, דומה הדבר לקונצרט של שזובין מהטה היה מנצח עליו באריאל! פרצה שביתה נרחבת בעיר, היו הפגנות והמשטרה ההודית ירתה למוות ב-4 זורקי אבנים.
מנכ"ל התזמורת (הגרמנית) התלונן קשות על האירוע כ-"אקסקלוסיבי, אליטיסטי, לקהל נבחר, מוזמן, שהפך לסלע מחלוקת פוליטי". הביקורת המקומית שאלה, למה מהטה, בדברי הפתיחה החגיגיים שלו, לא אמר מילה על האנשים שנטבחו.
מה נותר לנו לומר לזובין מהטה? "קשוט עצמך!".
