יכולתי להגדיר את תופעה זו כחורבן לשוני, אך תהיה זו רק גלישה על הגל הצהובוני של כותרות שאינן מחזיקות את התוכן שהן אמורות לתאר.
מה בעצם אירע כאן. גנבו את הטלפון של שרון פרי והגנב ושותפיו פרסמו תמונות אינטימיות שלה שמצאו בטלפון באינטרנט. ההגדרה של אירוע זה כאונס היא הפרזה. מדובר בחדירה לפרטיות בדיוק כמו שאתה חוזר הביתה ורואה שפרצו אליו, הפכו את הבית ונגעו בכל החפצים בבית, כולל האישיים.
ניתן לומר ששרון פרי היא לא החלוצה בתחום זה. קמפיין למניעת ניצול נשים בזנות הגדיר את לקוחותיהם כאנסים. יש הבדל בין כפייה של יחסי מין (שאסורה בחוק) לבין עבודה בזנות (שאינה אסורה בחוק) הכוללת ניצול של העובדות.
היום אין כבר אמצע הכול נע בין שחור ללבן (או אולי בין צהוב לצהוב). שאלתה של
אורלי וילנאי לגבי אחריותה של שרון פרי היא לגיטימית. אדם שמגדיר סיסמה 123 או לוחץ על קישור שמדביק את המחשב שלו בווירוס או מתקין בו תוכנה זדונית יש לו אחריות מסוימת, כמו שלשרון פרי יש אחריות על כך שהתמונות נשמרו בטלפון. מצד שני הפורץ למחשב והמפיץ תוכנות זדוניות הם האחראים לפשע, רשלנות האבטחה של המשתמש אינה מורידה מאחריותם, כמו שאינה מורידה את האחריות על גניבת הטלפון והפצת התמונות. חוסר טקסט ואמפטיה של אורלי וילנאי לא הופכת אותה לסייענית של תקיפות מיניות, למרות התנהגותה הבעייתית במקרה
סילבן שלום.
הפושע נתפס ואני נוטה להאמין לעדותו שלא ידע ממי הוא גונב ופשוט ניצל הזדמנות. אם כך לא מדובר בסטוקר שעקב אחרי פרי כדי לפרסם את התמונות האינטימיות שלה (וכיצד יכול היה להיות בטוח שיש כאלו בטלפון) כפי שבחרה שרון פרי לטעון.
שרון פרי התחברה למגמה שזולגת לכל תחום בתקשורת האנושית של הפרזה רבתית של אירוע. כל אסון נהפך לפתע לשואה, אפילו מעצב שמציג קולקציה זוועתית הוא שותף לשואה אופנתית.
כאשר פוליטיקאים משתמשים בשיח זה שנע בין עוכר ישראל לבין דיקטטור פשיסטי ללא אמצע, ברור לנו שבדרכם הצינית הם מנסים להשמיץ את יריבם, כדי להקל על התמודדות עם דברי יריבם או כלל לא להתמודד עמם, כיוון שהם יצאו מפיו של....
עקב התחרות העזה בתחום התקשורת רבים בוחרים בדרך הצהבהבה של כותרות ההולכות אל הקיצון, ותמיד יהיו אנשים הנוטים להפרזה שלגביהם כל אירוע הוא אסון קטסטרופלי, אבל קשה לי להאמין שרוב האנשים סבורים כך. ראוי שהשיח ינקה את עצמו מההפרזה ויחזור לנורמליות שבו כל אירוע נמדד בקנה מידה יחסי ולא בעוצמת הרגשות העזים האישיים שלנו.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
