|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדוע דווקא מחמוד דרוויש בפסטיבל קולנוע
|
מה ציפו מארגני טקס "פרסי אופיר" שמירי רגב, תעשה כדי להניח דעתם, בשם הנימוס, האיפוק, הסובלנות והתרבותיות, הנדרשת ממנה כשרה? שתשב, בשקט, עד תום המופע, המבוסס על שיר של מחמוד דרוויש. בסיום תמחה כפיים בסגנון: "כפיים, כפיים", הייחודי שלה? אתם לא חושבים שהגזמתם קצת
|
|
רגב. טמנו לה מלכודת [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשנת 2002 כשכיבד אותי המשורר, נתן זך, בנוכחותו, בערב השקת ספר שיריי השביעי "דובדבנים בשמש", פנה הוא לקהל ואמר: "כדי לא להביך אתכם אני לא אעשה הצבעה ואשאל מי מכם קרא בשנים האחרונות ספר שירה" (הדברים מופיעים במלואם, ב"פייסבוק" שלי). כמי ששירה היא מהות חייו, נזכרתי בדברים, על-רקע המהומה שהתחוללה בטקס "פרסי אופיר", כששרת התרבות, מירי רגב, נטשה האולם, ביצוע אמנותי לשירו של המשורר, מחמוד דרוויש, בידי השחקנים והראפרים, תאמר נאפר ויוסי צברי. אין חולק על כך שמחמוד דרוויש הוא ענק שירה, בקנה מידה עולמי. די לקרוא ספר השירים: "מחמוד דרוויש - חמישים
שנות שירה". בהוצאת הספרים "קשב", שתרגם פרופ' ראובן שניר, שהינו פרופ' לספרות ערבית באוניברסיטת חיפה וחתן פרס טשרניחוסקי לתרגום לשנת 2014, כדי להיווכח בכך. שניר צירף לתרגומי שיריו של דרוויש מסת מבוא נרחבת ומעמיקה, בה פרש הוא, באופן מרתק, מסכת חייו ויצירתו של המשורר המוכשר על ריבוי פניה הקיומיים, הלאומיים והפואטיים. כן. כן. אין חולק על כך, כי מחמוד דרוויש, שהינו המשורר הלאומי הפלשתיני, הינו משורר ענק, ככל שינסו, מי שינסו, להמעיט ולהכחיש ערכה השירי והאוניברסאלי של יצירתו הפואטית. עם זאת, דווקא בשל העובדה שמחמוד דרוויש, הינו המשורר הלאומי הפלשתיני, אין להתעלם מהעובדה, כי משורר לאומי פלשתיני זה, כתב גם שירה לאומנית, אנטי ציונית ואנטי יהודית. בשנת 1988 פרסם דרוויש שירו: "הפוסח על המילים", בו קרא ליהודה לצאת מפלשתין הכבושה ולקחת עמם - בצאתם מפלשתין הכבושה - גם מתיהם עמם. עיתון מעריב פרסם, בשנת 1998 תרגום שירו "אתם העוברים בים המילים", המסתיים בשורות אלה: "לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו
בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו
שתמותו היכן שתרצו
אבל לא בינינו
צאו מכל דבר
צאו מפצעינו, מאדמתנו
צאו מהיבשה, מהים, מהכל" על-רקע עובדת היותו של מחמוד דרוויש, המשורר הלאומי הפלשתיני ועל-רקע כתיבת ופרסום שירי המחאה הלאומניים, האנטי יהודים והאנטי ציונים שלו, ברור לחלוטין שלא היה כל מקום לבצע ביצוע אמנותי לשיר של מחמוד דרוויש, דווקא בערב המוקדש לחלוקת פרסים, בתחום הקולנוע ובנוכחות של שרת התרבות, מירי רגב, המייצגת אג'נדה הפוכה, לחלוטין, לזו של דרוויש וזאת בלשון המעטה בלבד. מה ציפו מארגני טקס "פרסי אופיר" שמירי רגב, תעשה כדי להניח דעתם, בשם הנימוס, האיפוק, הסובלנות והתרבותיות, הנדרשת ממנה כשרה? שתשב, בשקט, עד תום המופע, המבוסס על שיר של מחמוד דרוויש. בסיום תמחה כפיים בסגנון: "כפיים, כפיים", הייחודי שלה? אתם לא חושבים שהגזמתם קצת? למה אסור למירי רגב לעזוב האולם, באמצע השיר, במחאה על כך, שהכריחו אותה להקשיב לביצוע לשיר של משורר לאומן-פלשתיני, בטקס שאינו מוקדש, כלל וכלל, לשיריו ואינו קשור לחלוקת פרסים, בתחום הקולנוע, שאליו הוזמנה היא? בכל הכבוד הראוי לדעתה של ד"ר אילנה דיין-אורבך, שהגישה פרס בטקס חלוקת פרסים זה שאמרה - בעקבות יציאתה של מירי רגב, מהאולם כי: "אתם לא מחליטים מה הסיפור שנספר וכשרוחות רעות מנשבות אנחנו נצלם אותם ונספר. כשסכנה מרחפת זו לא רק שעת העיתונאי אלא שעת המתעד". למה יש למארגני טקס "פרס אופיר", לכפות על שרת התרבות לשמוע ביצוע אמנותי לשיר של מחמוד דרוויש, בערב המוקדש לחלוקת פרסים בתחום הקולנוע? למה הטעו את מירי רגב ולא אמרו לה ומראש שיבוצע ביצוע אמנותי לשיר של מחמוד דרוויש בטקס שהוקדש לחלוקת פרסים, בתחום הקולנוע? למה הציבו לה מלכודת כזו? אולי אם היו מיידעים אותה מראש, בדבר הכוונה לבצע ביצוע אמנותי לשיר של מחמוד דרוויש, היא לא הייתה מגיעה, לטקס חלוקת פרסים זה? קיימת מידה מרובה של צביעות ביחס הממסד האמנותי בארץ, להתנהלות הפוליטית של מירי רגב ולרצונה להשליט תפיסת עולמה, בתחומי התרבות בארץ, כשרת התרבות וכמי החולשת על תקציבי התרבות. למה היה מותר לשר החינוך, יוסי שריד, לנסות ולכלול שניים משירי דרוויש בתוכנית הלימודים התיכונית? בישראל של 2016 ותחת שלטון הליכוד! פורסמו שמונה ספרים של דרוויש והתקיים ערב למלאת 75 שנה להולדתו. איש לא מנע קיום אירועים אלה. בשונה מהנאצים ימ"ש וזכרם, לא שרף השלטון ספריו של דרוויש. למרות שדרוויש צורף למועצה הלאומית הפלשתינית, כאחד מנציגי ערביי ישראל ובשל כך נאסר עליו לשוב לישראל, הרי הותר לו - בשנת 1995 - לשוב ארצה כדי להשתתף בהלווית הסופר, אמיל חביבי, ולשהות כאן ארבעה ימים במהלכם התגורר גם ברמאללה. למה אסור למירי רגב לומר המשפטים: "אני רוצה להסביר מדוע יצאתי במהלך הטקס" וכן כי: "יש לי סבלנות לאחר אבל אין לי סבלנות לדרוויש ולמי שרוצה לחסל את עם ישראל" . למה לא היה לקהל "התרבותי", שהורכב מאמנים ושחקנים הסבלנות להאזין לדברי שרת התרבות עד תום והוא הגיב לדבריה, בקריאות בוז וחלק ממנו אף קם, במהלך השמעת הדברים, בהפגנתיות? האם אין מכיר קהל זה האמרה המיוחסת ובטעות לוולטר, שנאמרה בידי אוולין ביאטריס הול, לפיה: "אינני מסכים למילה מדברייך אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם". |
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני
מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים
משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני, מקרקעין ותכנון ובנייה.
|
|
| תאריך:
|
25/09/2016
|
|
|
עודכן:
|
04/10/2016
|
|
חיים שטנגר
|
|
מדוע דווקא מחמוד דרוויש בפסטיבל קולנוע
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חוצפת החוצפות.
|
25/09/16 10:18
|
|
|
|
2
|
|
ברוך שטיין
|
25/09/16 10:39
|
|
|
|
3
|
|
וינטר הניה
|
25/09/16 13:34
|
|
|
|
4
|
|
דני אוהב ציון
|
25/09/16 18:39
|
|
|
|
5
|
|
מיכל מירושלים
|
25/09/16 21:53
|
|
|
|
6
|
|
דורון.צ
|
26/09/16 00:07
|
|
|
|
7
|
|
בוריש
|
26/09/16 15:22
|
|
|
|
8
|
|
נובל
|
3/10/16 06:42
|
|
|
|
9
|
|
למשל יהודה הלוי?
|
4/10/16 15:45
|
|
|
אודה על האמת ולא אבוש. כשנכנסתי למסעדת "זעפרן", הממוקמת בקרבת "היכל מנורה מבטחים", ביד אליהו, לאחר דיון מתיש עם רואה-החשבון שלי, לא ציפיתי לגדולות ונצורות. כל שציפיתי היה לשבור ת'רעב, תוך תקווה שלא אשבור ת'שיניים. חששתי מכך, כי שוב נפלתי לאחת מהמסעדות המוכרות חבילות מזון של "ג'אנק פוד", הכוללות: מרק, מנה עיקרית, תוספות וכוס שתייה, במחיר עממי. מאוכל כזה, אי-אפשר ליהנות בהכרח, אבל אוכל זה נותן לפחות הרגשה, כי הכנסת משהו אל תוככי הקיבה והצלחת "לסתום לה ת'פה", במחיר שפוי ובאוכל "שעובר במכס".
|
|
|
|
|
קם אדם בבוקר, מתפלל ומברך בורא עולם על שהחזיר לו נשמתו שהפקיד בידו, בליל הקודם, בחמלה רבה ואץ-רץ אל עמל יומו לקיים קללה-ברכה עתיקה שהוטלה בו, לפיה בזיעת אפיו יאכל לחם. בדרכו לפרנס עצמו מציץ, מעיף הוא מבט בעיתונות הכתובה והמשודרת, כדי "להיות מעודכן". פתע פתאום צדה עיניו רשימתו של העיתונאי, איתמר לוין שפורסמה, אתמול, תאריך 20.9.2016 ב-News1 ומגלה, כי שר האוצר הצחקני שלו, משה כחלון, מבקש לאסור על השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי לפרסם טבלות מחירי הדירות, אחת לשלושה חודשים. מתברר, כי הטבלות מוכיחות לכחלון ולכל עם ישראל שמחירי הדירות ממשיכים לעלות חרף מאמצי כחלון להביא להוזלת מחירן.
|
|
|
|
|
בואו ונעשה לרגע סדר בעובדות ההיסטוריות, על-רקע החלטת הממשלה - פרסמה, אתמול, הכתבת, כרמלה מנשה, ברשת ב' לקרוא על שמו של האלוף, רחבעם עמיקם "גנדי" זאבי המנוח, קבוצת מבנים בפארק רבין, שהינו אתר הנצחה למורשת הקרב של חטיבת "הראל". בואו ונדגיש עוד עובדה היסטורית חשובה, לפני שמשכתבי, מסלפי וזייפני ההיסטוריה, יהפכו "עובדות" שקריות לדברי קושט אמת - רחבעם עמיקם "גנדי" זאבי, לא נמנה מעולם על פותחי הדרך מהשפלה לירושלים הנצורה, במלחמת העצמאות. הקרבות של שיירות האספקה שעשו דרכן לירושלים, היו באחריות חטיבת "הראל", עליה פיקד יצחק רבין המנוח. רחבעם זאבי לא היה מעולם לוחם בחטיבת "הראל".
|
|
|
|
|
השבוע, אגב תרעומת שהביע בפניי לקוח שנדרש, לפי החלטת מזכירות בית משפט, להפקיד אלפי שקלים כעירבון להבטיח הוצאות הצד השני, אם ייכשל הוא בערעורו נזכרתי באגרת משפט הנמוכה שהייתה נהוגה, לפני שנות דור, בהיותו סטודנט, בשנתי הראשונה בפקולטה למשפטים, אותה נדרשו לשלם העותרים לבג"ץ. אותה שנה - בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת - נדרשו העותרים לבג"ץ לשלם אגרה בהגישם עתירה לבג"ץ בגובה של 25 לירות בלבד.
|
|
|
|
|
הכיסוי התקשורתי המסיבי המוענק, בימים אלה, למשפטו של חייל צה"ל, סמל, אלאור אזריה, המתנהל לכאורה בבית-הדין הצבאי, ביפו אם כי בפועל ולמעשה מתנהל ומתקיים הוא מעל מרקעי הטלוויזיה, מקלטי הרדיו העיתונות המודפסת, כמו-גם באינטרט וברשתות החברתיות הפועלות במסגרתו, בסיועם הפעיל של כלי התקשורת האלקטרוניים והמודפסים מעורר השאלה המתבקשת והיא - האם אין מקום למחוק מספר החוקים הסעיף האוסר פרסומים על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט (או בית-דין), במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, כמו-גם הסנקציה הפלילית של עד שנת מאסר, הצפויה למי המפרסם פרסומים שכאלה על משפט שכזה.
|
|
|
|
|
