מקרר בשקל

גרופון פירסמה חופשה לרודוס תמורת 10 שקלים בלבד. אתר אחר הציע מקרר למכירה תמורת תשלום שקל אחד, כולל משלוח, תחת הכותרת של "מבצע שבועות". אל-על מכרה בטעות כרטיסים מניו-יורק לתל אביב ב-350 דולר. מה דינן של טעויות מעין אלה, בנוגע למוצרים ושירותים המוצעים באמצעות האינטרנט?

מבחינה חוזית ומבחינה צרכנית - מחירים המתפרסמים באתרי אינטרנט ועסקות המבוצעות על פיהם, מחייבים את המציע, שכן מדובר בהליך של הצעה וקיבול שהושלמו. עם זאת, טעויות עלולות לקרות. מי אמור לספוג את מחיר הטעות?

חוק החוזים מתייחס לצדדים שווים לעסקה. לעומת זאת, חוק הגנת הצרכן, מגן על צדדים שיחסי הכוחות ביניהם אינם שווים. צרכן הוא מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. עוסק הוא מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוקו, כולל יצרן.

נקודת המוצא בבסיס החקיקה הצרכנית היא, שקיים חוסר איזון בעמדות הכוח של הצדדים, כאשר מצב הצרכן חלש יותר לעומת העוסק. זו הסיבה שהמחוקק מצא לנכון להעניק הגנת יתרות לצרכן בעסקות צרכניות.

בהתאם לחוק הגנת הצרכן, מחויב העוסק להציג מחיר על כל מוצר, והמחיר המחייב הוא המחיר שהוצג על המוצר, גם אם המחיר בפועל גבוה יותר. במקרה של הבדל בין המחיר המוטבע על המוצר לבין המחיר הנדרש בקופה, תהיה עדיפות למחיר המוצג על גבי המוצר, גם הוא שגוי.

אין הבדל בין הצגת מוצר בחנות לבין הצגתו באתר מכירה באינטרנט. חוק הגנת הצרכן חל על מכירה באינטרנט ממש כשם שהוא על מכירה רגילה בחנות, בשינויים המחויבים. כל עוד לא חוקקו חוקים ספציפיים למסחר באינטרנט - יחולו הכללים הקיימים. לפיכך, על אתרי מכירה באינטרנט חלה החובה לפרסם מחירים לגבי כל מוצר שמוצע למכירה, והמחיר שהוצג הוא המחיר המחייב.

יש לזכור, שחוק הגנת הצרכן הינו חוק קוגנטי, כלומר: אינו מאפשר להתנות ולוותר על הזכויות וההגנות שהוא מעניק. עוסק המשווק מוצרים או שירותים באינטרנט אינו יכול להתנות על חוק הגנת הצרכן, וניסיון העוסק לחמוק מאחריות בטענה ש"טעות לעולם חוזרת" - אין בה כדי לסייע.

בית המשפט לתביעות קטנות דן במקרה בו אתר "סופטסייל" הציע למכירה תוכנת חלונות ויסטה ב-170 שקל. לאחר שהתובע רכש את המוצר, התקשרה אליו נציגת האתר וטענה לטעות במחיר המוצר, שכן זה אמור היה להיות 170 דולר ולא שקל. התובע דרש לאפשר לו לרכוש את המוצר במחיר שהוצג. בית המשפט קיבל את עמדת הלקוח. עסקות המבוצעות מרחוק במסחר אלקטרוני, נימק בית המשפט, דורשות מערכת אמון חזקה, וצרכני האינטרנט זקוקים לשקט וביטחון לעניין מימוש הרכישה, במידה הגוברת על הרתיעה מקנייה באינטרנט.

"יש צורך במדיניות משפטית ומסחרית תקיפה וחד-משמעית, שתגדיר בצורה ברורה וחדה את חובות בעלי האתרים ואת זכויות הצרכנים. רק מדיניות כזו תפיג את החששות ותגרום לשימוש מושכל בסחר הוירטואלי. אין זה רק אינטרס של הצרכנים, אלא גם של האתרים המסחריים עצמם", אמר בית המשפט.

מי שמסרב לקבל עליו את חוקי הגנת הצרכן ודורש את המחיר המלא, חושף את עצמו לתביעת פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק בסך 10,000 שקל ועד 50,000 שקל, אם מדובר בהפרה חוזרת או נמשכת. זאת כמובן בנוסף לחיוב החברה לאכוף את העסקה, ולחלופין לפסוק פיצוי הולם בגין הפרת העסקה, הוצאות ועוגמת נפש.