שמעון שלנו

לֹא נִמְנֵה אֶת תְּרוּמַתְךָ הָאַדִּירָה לַמְּדִינָה
שֶׁאַתָּה בֵּין דּוֹר אַחֲרוֹנֵי נְּפִילֵיהָ וּמִתִּפְאֶרֶת דְּגָלֵיהָ הַנֶּעֱרָצִים.
אַךְ נַבִּיעַ רִגְשׁוֹתֵינוּ כְּלַפֵּי דְּמוּתְךָ הַנְּדִירָה.

מֵאָז שְׁנוֹת הַחַמּישִּׁים הָיִיתָי יְדִיד הָמִּשְׁפָּחָה.
וְכָמוֹךָ כְּמַעֲרִיצֵי דָּוִד בֵּן גּוֹרְיוֹן
פָּעַלְנוּ יַחַד עִם אֲחֵרִים לְהַצְלָחַת
אָחִים שָׁבוּ אֶל אֶרֶץ קָדְשָׁם.

נַעֲנֵיתָ לִקְרִיאוֹת וַהֲשִׁיבוֹתָּ עַל שִׁיר וּמִכְתָּב
הָיִיתָ אוֹרֵח הַכָּבוֹד בְּחַתוּנַּת בִּתֵּנוּ הַבְּכוֹרָה גִּילָה.
וְתָמִיד נִתְקַבַּלְתָּ גַּם עַל יְדֵי תּוֹשְׁבֵי הַדָּרוֹם
בְּאַהֲבָה וּבְחִיבָּה.

יִשְׂרָאֵל הִנָּהּ חֶלֶק מֵהָוָיַתְךָ שֶׁאַתָּה חָלֶק מֵהֲוָיָתָהּ.
תְּרוּמַתְךָ לְבִטְחוֹנָהּ לֹא תְּסֻלֵּא בְּפָּז.
וּמַאֲמָצֵיךָ לַשָּׁלוֹם בָּאָרֶץ, בָּאֵזוֹר וּבָעוֹלָם בְּרָכָה.
בְּכֵנוּת וּבְאוֹמֵץ נֹאמָר

בְּהִתְמוֹדְדּוּת שֶׁל בֵן עִירֵנוּ עַל הַנְּשִׂיאוּת וְאַתָּה לֹא זָכִיתָ
הִצְטָּעַרְנוּ עַד מְאֹד.
אַךְ עַמֵנוּ הִתְעַשֵּׁת וְהֵבְין עַד כַּמָּה אָהָבְתָּ אוֹתוֹ וְדָאַגְתָּ לְעָתִידוֹ

הָיִיתָי וְתִהְיֵה גַּאֲוָתֵנוּ, גַּאֲוָת יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם.
נָסַקְתָּ שָׁמַיְמָה לְמִשְׁכָּן קֶבָע נְשִׂיאוּתִי לְמַעְלָה
לִהְיוֹת יַד יְמִין כִּשְׁלִיחַ יִשְׂרָאֵל לַבּוֹרֵא

זִכְרְךָ נָצוּר לַעַד בְּלֵב הָאֻמָּה.