תשע"ו הייתה שנה ממוצעת לענף ולמשק הישראלי בכלל. זהר זיספאל, נשיא קבוצת רד בינת, הגדיר אותה כבינונית, אבל לדעתו, תשע"ז תהיה
שנת צמיחה. הצמיחה צפויה לקרות באמצעות העמקת החדירה של מגמות שהחלו להיות משמעותיות בשנה החולפת - הן בשוק הישראלי והן בעולם. המגמה הראשונה היא, ללא ספק, המעבר לדיגיטל.
אם עד לשנה שעברה התחום הזה היה נחלתו של המגזר הפיננסי, כולל הבנקים, בלבד, השנה הוא עמד על סדר היום של מנמ"רים רבים ממגזרים שונים. אתגרי הדיגיטל של הארגונים מכוונים לליבות העסקים שלהם, ללקוחותיהם הישירים והעקיפים. מתחת לפני השטח, מה שמניע את הבאזזז הזה ששמו דיגיטל הוא תחום לא פחות חם ומאתגר: חוויית הלקוח או חוויית המשתמש.
במגזרים רבים, במיוחד בתחומי המסחר והשירותים, הלקוח הופך להרבה פחות סבלני ולבררני, מאחר שמגוון האפשרויות שעומדות בפניו הולך וגדל. כדי לספק לו את החוויה הכי מהירה, נעימה וטובה, שתגרום לו לפתוח את הארנק, נדרשים הארגונים לבצע שינויים, התאמות ואולי אף החלפת תשתיות טכנולוגיות. זה לא דבר מובן מאליו, יש לו משמעות תקציבית לא פשוטה שלא תמיד מתקבלת בהבנה בארגונים.
בהקשר זה, המושג שהוזכר השנה בצמוד לשם דיגיטל הוא "טכנולוגיות משבשות". הכוונה היא לפתרונות דיגיטליים שנוצרו על-ידי יזמים, שהקימו סטארט-אפים שפיתוחיהם מאפשרים לבצע תהליכים מסוימים בצורה אוטומטית, קלה ומהירה יותר למשתמש. לדוגמה: הלוואות אונליין או הזמנת מונית באפליקציה.
המגזר הפיננסי, שכיכב בשנים הקודמות בכל מה שקשור למעבר לדיגיטל, המשיך ליישם את המגמה הזו במלוא המרץ גם השנה. הדיגיטל בענף זה מייצר מציאות מעניינת, שמשפיעה רבות על התחרות בין הבנקים. בעוד שבנק הפועלים מיישם את הדיגיטל בסניפים דיגיטליים ובבנקאות מקוונת ברמה מתקדמת, הרי שבנק לאומי הגיע למסקנה שהתאמת המערכות הקיימות שלו לעידן הדיגיטלי היא סיפור יקר. לכן, עומדים בלאומי להשיק עוד ב-2016 את הבנק הדיגיטלי הראשון, שיתפקד כבנק לכל דבר. כמו-כן, בנק יהב אמור להשיק בסתיו הקרוב את מערכות הליבה החדשות שפותחו עבורו בשיתוף עם טאטא (TATA) ההודית. הבנקים האחרים ממתינים בקוצר רוח לראות את תוצאות המהלך השאפתני הזה וצפויים לקחת אותן בחשבון בבואם לכלכל את צעדיהם בעידן הדיגיטלי.
עיר חכמה
נגזרת אחרת של העידן הדיגיטלי היא העיר החכמה. ראשי הערים מודעים לכך שהאתגר הבא שלהם הוא להפוך את הערים שבראשן הם עומדים לחכמות, אבל רק רשויות מעטות מיישמות זאת בפועל. עיר חכמה היא לא רק דברים שמיושמים בחלק מהערים, כמו מצלמות אבטחה ברחבי העיר, אלא תחום שנוגע בכל אחד ואחד מהתפקודים שלה.
השבוע
ביקרו בישראל 16 סמנכ"לי טכנולוגיות וסגני ראשי ערים מאירופה, שהיו אורחיה שלליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו. הם באו ללמוד מה זו עיר דיגיטלית, במושגים של תל אביב, אבל משיחות איתם אי-אפשר היה שלא להתרשם שבמרבית הערים בארץ אנחנו הרבה אחורה.
גם הסייבר לא נעלם השנה מהשיח הציבורי. נראה שדיברו עליו קצת פחות משנים קודמות, כי ניתן להניח שאין ארגון כיום שלא מגן על עצמו מפני אירועי סייבר, אבל הוא עדיין בהחלט כאן. האם ההגנה היא אופטימלית וזהה בכל המגזרים? יש עוד מקום לשיפורים רבים.
ההיי-טק על שולחן הממשלה
השנה דיברו הרבה מאוד על ענף ההיי-טק מחוץ למסגרות שבהן רגילים לעסוק בו, כלומר: התעשיה, תעשיות משיקות והמדיה הטכנולוגית. אחת הסיבות המרכזיות היא קיפאון מתמשך בצמיחה בקצב הדהירה של הקטר של המשק, זה שאחראי לכמעט רבע מהכנסות המדינה מייצוא. כך, מספר המועסקים בענף לא גדל מאז 2011, מאז 2010 הענף צומח בקצב חד ספרתי, והכי חמור הוא המחסור ההולך ומחמיר של מהנדסים. פתרונות חסרי הגיון כמו ייבוא מהנדסים מחו"ל, משל היו עובדי סיעוד או פועלי חקלאות, עוררו התנגדות בקרב רבים בארץ.
אתעכב לכמה משפטים על גורם משפיע מאוד על התעשיה - הממשלה. בחודשים האחרונים נקט שר האוצר,
משה כחלון, שורה של מהלכים שנועדו להקל על עלות העבודה של החברות שרוצות לפרוץ קדימה, בעיקר צמצום נטל המס. במקביל, דיברו השנה הרבה על הקמפיין שיזם שר החינוך,
נפתלי בנט, לעידוד תלמידים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה. זה היה קמפיין אגרסיבי, מתוקשר, שלפחות על-פי נתוני הקיץ האחרון הביא לתחילתו של שינוי מגמה. כרגיל במקומותינו, הוא גם היה נושא לביקורת מצד הורים, מחנכים, מומחים, פוליטיקאים והציבור הרחב.
שמעון פרס
להלווית
שמעון פרס, לשעבר נשיא המדינה וראש הממשלה הגיעו 70 משלחות, ובהן נשיאים וראשי ממשלה, צפויים להגיע להלוויה, על-מנת לחלוק לו כבוד אחרון. בין המלווים צפויים להיות בכירים בתעשיית ההיי-טק העולמית.
עמוס עוז כתב על פרס כי הוא "בעל חלומות מובהק, שחלומותיו התגשמו פעמים רבות יותר מאשר ספקנותם של אחרים". אלה הן תכונות שנדרשות מכל יזם מתחיל בהיי-טק ובכלל. אלה הם גם אנשים שפרס אהב לפגוש, לעודד ולעזור להם, והם לא הפסיקו להודות לו וללמוד ממנו.
שנה טובה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
