|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

שישה בשישי

דרושה הבהרה

לידיעת הקורא נפתלי בנט: מהי חנינה מדוע עונשי מאסר אינם מבוצעים מיידית ועונשים על תנאי אינם מופעלים? חוק הביטוח הלאומי מצריך כתיבה מחדש שני ענייני דת: רב המשטרה ומקומות בבתי הכנסת
14/10/2016  |   איתמר לוין   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
מי שבא - ברוך הבא [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]


בנט ואזריה
לא חסד ולא רחמים [צילום: פלאש 90]

כדאי שנפתלי בנט יעיין קצת בחוק וילמד משהו בתחום המשפטי, לפני שהוא מפזר הצהרות הזויות. שר החינוך(!) קרא להעניק חנינה לאלאור אזריה, גם אם יורשע בהריגה, כדי להבטיח שלא יישב יום אחד בכלא. מעבר לכך שמדובר בעוד התערבות בוטה בהליך המשפטי, הדברים מלמדים שלבנט אין מושג מהי חנינה, או שיותר גרוע – יש לו מושג וזה לא מזיז לו. אז לטובת הקורא נפתלי בנט – הנה הבהרה.

כבר יצא לי לצטט כאן את הדברים הקצרים והקולעים שבאתר נשיא המדינה: "סמכות החנינה הינה סמכות של 'חסד ורחמים' הנתונה לנשיא המדינה והמיועדת למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן. מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט ואיננו בגדר ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט".

אפשר לתהות האם היה סיכוי למשפט הוגן בתיק אזריה, הן מבחינת הפרקליטות הצבאית והן מבחינת הנאשם, לאור ההתערבויות הפוליטיות הבלתי פוסקות בחקירה ובהליכים. הסניגורים יכולים לטעון להגנה מן הצדק, התביעה יכולה לטעון שההטיה הייתה דו-כיוונית, יש בית משפט צבאי לערעורים ובמקרים נדירים – גם בג"ץ. כל זה לא נוגע כהוא זה לחנינה, שהיא עניין של "חסד ורחמים בנסיבות יוצאות דופן". מקרהו של אזריה אינו משתייך לקבוצה נדירה זו.

דחיית עונש
כמה זמן צריך כדי להתארגן? [צילום: משה שי, פלאש 90]

בארה"ב, שמקפידה על זכויות נאשמים הרבה יותר מאשר על זכויות הקורבנות, אדם שהורשע הולך מיד למעצר עד שייגזר עונשו. שימו לב: לא מי שנשלח לכלא, אלא כל מי שהורשע ויש סיכוי שייגזר עליו מאסר

מסבאח אבו-סביח, המחבל שרצח השבוע שני ישראלים בצומת גבעת התחמושת, היה אמור להיכנס לכלא ביום הפיגוע (9.10.16). למה הוא עוד לא היה בכלא? כי בית המשפט נענה לבקשתו ודחה את ריצוי עונשו. ח"כ יהודה גליק מיהר לתקוף את השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, אשר קיבלה את אותה בקשת דחייה (ולאחר מכן התנצל), אבל הבעיה איננה בתיק הספציפי או בשופטת הספציפית.

אני לא זוכר מתי לאחרונה אדם שנשלח למאסר החל לרצות את עונשו בו-במקום, אלא אם כן ממילא היה במעצר עד תום ההליכים. בתי המשפט תמיד נותנים דחייה – בין כמה ימים לבין כמה חודשים. קוראים לזה "לצורכי התארגנות", אבל אני ממש לא מבין מה יש להתארגן. הרי האדם הורשע לפני חודשים, הוא יכול היה לצפות שיישלח למאסר והיה עליו להתכונן בהתאם. וגם אם צריך "להתארגן" – כמה זמן צריך? שלושה ימים? שבוע? בארה"ב, שמקפידה על זכויות נאשמים הרבה יותר מאשר על זכויות הקורבנות, אדם שהורשע הולך מיד למעצר עד שייגזר עונשו. שימו לב: לא מי שנשלח לכלא, אלא כל מי שהורשע ויש סיכוי שייגזר עליו מאסר.

הדחיות הללו הן חלק מרחמנות-היתר של שופטי ישראל, שכבר הפכה לנוהג קבוע שאיש אינו מערער עליו או מהרהר אחריו. הגיע הזמן להבהיר: עונש מאסר – משמעותו שהאדם מסוכן לציבור ושאין הוא ראוי להמשיך ליהנות מחירותו. לכן צריך לשאת בו מיד, או לכל היתר לאחר דחייה מירבית שתיקבע בחוק. זה עניין פשוט של צדק והיגיון – אתם יודעים, שני העקרונות הללו שמותר מדי פעם להפעיל, אפילו במערכת המשפט.

עונשים חופפים
קיבל הנחה של שליש [מן הטלוויזיה]

עונשו של עבריין סדרתי צריך להיות חמור משל עבריין חד-פעמי. על אחת כמה וכמה, כאשר הוא חוזר לסורו למרות קיומם של עונשים על תנאי. מאחר שהחפיפה והעונשים על תנאי הפכו למטבע עובר לסוחר, על המחוקק להבהיר: כל עונש עומד בפני עצמו, ואת העונשים על תנאי – חובה להפעיל

רשות המיסים התגאתה השבוע בהסדר הטיעון אליו הגיעה עם סוחר הדלקים ועבריין המיסים הסדרתי יניב קנרש, במסגרתו ביקשו הצדדים לגזור עליו עשר שנות מאסר. בהחלט עונש חמור, אם כי יש לזכור שקנרש הודה בעבירות מס של 200 מיליון שקל ובהלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים, כולל עבירות שביצע כאשר היה במעצר בית בעקבות הגשת כתב האישום נגדו.

אלא שקריאת פרטי ההסדר מלמדת, שקנרש הוציא מהרשות הנחה של שליש – ואני לא מדבר על ניכוי שליש. למעשה, הצדדים סיכמו על יותר מ-15 שנות מאסר, אבל חמש שנים מתוכן יהיו חופפות. והכי מקומם: נגד קנרש תלויים ועומדים מאסרים על תנאי בני 14 חודש – וגם הם יופעלו בחופף. זאת אומרת, שלא רק שהתנאי לא הרתיע אותו, אלא שהוא אפילו לא ישלם את המחיר על הפרתו.

בערעורו של אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי, כאשר ביקשה ההגנה שעונשו בפרשה זו יחפוף לעונשו בפרשת הולילנד, אמר השופט ניל הנדל: "מה זה? שניים במחיר אחד?". מי שמבצע שתי עבירות, צריך לקבל שני עונשים. עונשו של עבריין סדרתי צריך להיות חמור משל עבריין חד-פעמי. על אחת כמה וכמה, כאשר הוא חוזר לסורו למרות קיומם של עונשים על תנאי. מאחר שהחפיפה והעונשים על תנאי הפכו למטבע עובר לסוחר, על המחוקק להבהיר: כל עונש עומד בפני עצמו, ואת העונשים על תנאי – חובה להפעיל. אם יש משמעות למושג "למען יראו וייראו", זה בדיוק המקרה.

הביטוח הלאומי
אפילו הפקידים מתבלבלים [צילום: פלאש 90]

תמיד היה לי הרושם שחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו הם הדבר המסובך ביותר שקיים בישראל. ממגע אישי בחודשים האחרונים אני מתרשם, שגם בביטוח הלאומי עצמו לא ממש מסתדרים עם כל הנהלים והחוזרים והסעיפים והכללים, ואפילו פקידיו לא תמיד יודעים להסביר מה עשו ומדוע והאם אירעה תקלה וכיצד ושמא המחשב פועל על דעת עצמו וכן הלאה.

הפתרון צריך להיות הבהרה כוללת, כלומר: שכתוב של כל החוק על כל תקנותיו ועם כל החוזרים שהוציא הביטוח הלאומי לאורך עשרות השנים האחרונות. מדברים הרבה על הצורך לבצע מהלך דומה בפקודת מס הכנסה; לתחושתי, חוק הביטוח הלאומי זקוק לטיפול דחוף בהרבה. אבל זה לא יקרה. למה? כי יש צורך ביוזמה של שר, ושום שר לא יתחיל כזה פרויקט מסובך, שבוודאי לא יסתיים בקדנציה שלו, לא יתן לו נקודות בתקשורת ובציבור, ועוד עלול – רחמנא ליצלן – לגלות שגובים מהציבור יותר מדי ונותנים לו מעט מדי.

הרב רמי ברכיהו
כל אחד והכשרתו, השכלתו ותפקידו [צילום: יוטיוב]

רב אומר מהי עמדת ההלכה. בדיוק כמו שיועץ משפטי בוחר בין דעות שונות וקובע את עמדתו. בדיוק כמו שאדריכל בוחר בין אפשרויות שונות ומתכנן את הבניין. אני לא מצפה מיועץ משפטי שיתן תכנון אדריכלי ולא מצפה מאדריכל שיתן תשובה הלכתית ולא מצפה מרב שיתן עמדה משפטית

כמה חברי כנסת פופוליסטים (יש סוג אחר?) וכלי תקשורת מתלהמים (יש אחרים?) יצאו נגד מינויו של הרב רמי ברכיהו לרב המשטרה, משום שלדבריהם הוא התבטא נגד להט"בים ואמר ששוטר ושוטרת לא יכולים להיות לבדם בניידת. אני לא יודע אם הרב ברכיהו באמת אמר את הדברים, ואם כן – באיזה הקשר. אבל ההתקפות עליו מחייבות הבהרה עקרונית.

רב אומר מהי עמדת ההלכה. נכון שיש בה מחלוקות וגישות, אך זכותו וחובתו לבחור את הגישה הנראית לו ולהביע אותה. בדיוק כמו שיועץ משפטי בוחר בין דעות שונות וקובע את עמדתו. בדיוק כמו שאדריכל בוחר בין אפשרויות שונות ומתכנן את הבניין. אני לא מצפה מיועץ משפטי שיתן תכנון אדריכלי ולא מצפה מאדריכל שיתן תשובה הלכתית ולא מצפה מרב שיתן עמדה משפטית. כל אחד והכשרתו, השכלתו ותפקידו.

ההלכה מתנגדת נחרצות ליחסים הומוסקסואליים. יש דיון כיצד צריך להתייחס למי שכבר נמצא שם. ההלכה מקפידה על דיני ייחוד וצניעות, ואם המשטרה הייתה מקפידה כמותה – לא היו לנו כל כך הרבה שוטרים שהם עברייני מין. במקביל, ההלכה יודעת להתאים את עצמה למציאות המשתנה ולדרישות העכשוויות. כל מי שאומר אחרת, פשוט לא מכיר אותה. בדיוק כפי שצה"ל יודע לחיות עם הרבנים הצבאיים, המשטרה יודעת לחיות עם הרבנים המשטרתיים. כל השאר הם דברי הבל במקרה הטוב ושנאה במקרה הגרוע.

בתי כנסת
"רק כסף מעניין אותם" [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]

שמישהו יסביר לי, כיצד המתפלל אמור לקבל מיזוג אוויר, תאורה, מים, ספרי תורה, סידורים, מחזורים, חומשים וניקיון – בלי שאיש ישלם תמורתם. נכון, יש תורמים – אבל איש אינו תורם לתפעול השוטף

אחד הנושאים החביבים על התקשורת בחגי תשרי הוא "כמה עולה כיסא בבית הכנסת". הנימה הקבועה היא, שמי שידו אינה משגת – נשאר בחוץ ואינו יכול להתפלל. לחלק מן הפרסומים הללו גם יש גוון אנטישמי, מוסתר יותר או פחות: היהודים האלה, שרק כסף מעניין אותם. אז כדאי להבהיר במה מדובר.

בתי הכנסת הם גופים פרטיים החייבים למצוא בעצמם מקורות הכנסה. גם לבית הכנסת הצנוע ביותר יש הוצאות: חשמל, מים, ביטוח, ניקיון, שיפוצים. בתי כנסת רבים מעסיקים רבנים ולעיתים גם חזנים ומשמשים בקודש אחרים. ככל שבית הכנסת גדול יותר, ברור שהוצאותיו גדולות יותר. בתי הכנסת מתקיימים בעיקר מתרומות של המתפללים, יש לא רבים שגובים דמי חבר, ולצד זאת נמכרים מקומות – לכל השנה או לימים הנוראים בלבד.

שמישהו יסביר לי, כיצד המתפלל אמור לקבל מיזוג אוויר, תאורה, מים, ספרי תורה, סידורים, מחזורים, חומשים וניקיון – בלי שאיש ישלם תמורתם. נכון, יש תורמים – אבל איש אינו תורם לתפעול השוטף. והכי חשוב: למעט אולי כמה בתי כנסת יוקרתיים במיוחד, בהם כל המקומות נמכרים, אין בישראל אף בית כנסת בו לא ניתן למצוא מקומות בחינם. אין בכניסה סלקטורים ואיש אינו בודק כרטיסים. מי שבא – ברוך הבא. אלו העובדות ואין בלתן.

הלינקטון, להכללה
אתר הלינקטון (נושא השירים)
תאריך:  14/10/2016   |   עודכן:  14/10/2016
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
  • הסוכה תיבנה במקום שאינו מהווה מטרד לכלל הדיירים בבניין. אם יש בו מטרד הרי שאפילו דייר בודד יכול להטיל וטו.
13/10/2016  |  האגודה לתרבות הדיור  |   כתבות
חוט התשובה המשולש בין אדם לחברו בדרך למקום מדרש בעלי תשובה
11/10/2016  |  יצחק מאיר  |   כתבות
המילה סֹךְ במקרא, כמו חברתה סֹבֶךְ, שהוסיפה לה באמצעה את האות בית בניקוד סגול, פירושה מאורת חיות פרא בעבי היער, בין העצים הסבוכים:
11/10/2016  |  אורנה ליברמן  |   כתבות
בתמונה: יהודים חרדים סועדים שעות ספורות לפני תחילת יום הכיפורים.
11/10/2016  |  יפעת גדות  |   תמונות מיוחדות
לאחר שבשנה שעברה התיר משרד התחבורה לארבעה קווים בלבד לפעול ביום הכיפורים בנצרת, זינק השנה מספר הנסיעות המורשות לעשרות - כולן במגזר הלא-יהודי.
11/10/2016  |  עידן יוסף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il