"שטר הקניין האמיתי של העם העברי לארץ ישראל נעוץ בכוחהדורות על-אף כל גורמי ההרתעה. פרק זה בהיסטוריה לא מצא מקום בזרם המתמיד של תעמולה ציונית. מחדל זה איפשר לאויבי הציונות להציג תמונה שכולה מזויפת של רשעות העם היהודי בנסותו להפעיל תביעה שמלפני אלפיים שנה" (התיאולוג-היסטוריון הבריטי ד"ר ג'מס פרקס).
ב-13.10.16 התבשר עם ישראל, על-פי החלטה אונסקאית-תורנית-הזויה שהוא בכלל לא כזה? הוחלט שאין בינו לבין הר-קודשו, הר-הבית, ושאר אתרי קודשי ישראל בירושלים "שום זיקה"? ר"ל!
זה מה שהם אמרו, ללא כל בושה, ואם לא היינו מתים מזה - יכולנו להתפקע מצחוק! מעבר לבורות הממאירה שמביעים באונסקו הפרו-איסלאמי-'פלשתיני', בדומה לשמאל הישראלי, הם מטילים תחילה, ספק, במעמדם, השכלתם, נחיצותם והמשך קיומם נוכח התנהלותם האנטישמית מול ישראל, התנ"ך, הקוראן, הברית-החדשה ועקרונותיהם שלהם על-פי מגילת האו"ם: "שוויון ריבוני של כל אחת מחברות האו"ם. כל החברות באו"ם מחויבות למלא בנאמנות התחייבויות שנטלו על עצמן. כל החברות תיישבנה סכסוכיהן הבינלאומיים בדרכי שלום, באופן צודק, שלום וביטחון בינלאומי לא יועמדו בסכנה. חובה להימנע מכל שימוש באלימות, איום או כוח נגד שלמות טריטוריאלית או עצמאות פוליטית של מדינה כלשהי, או שימוש בדרכים סותרות את מטרות האו"ם...".
שבמציאות נוהג בנו אונסקו הסתה ואיפה ואיפה - ובכך מועל בתפקידו, לכן אינו ראוי! מטרת האו"ם-עכשיו יחדיו עם 'שלום'-עכשיו=כעשיו=סכין-בגב, לסייע לפולשים הערבים הארצישראלים המכנים עצמם 'פלשתינים', לצורך זה, להחריב ולרשת את מדינת היהודים על-פי תורת השלבים של אש"ף בעזרת שקרים אופייניים ועלילות אנטישמיות-ישנות, חרף העובדה שהערבים שולטים על 99.9% משטחי המזה"ת ונקיים מיהודים וציונים לעומת עשירית האחוז הנותרים לישראל ולא נקיים מאויבים ללא הבדל דת, כך מתנהל 'השוויון' ו'הצדק' "בדרכי-שלום" באונסקו שהשנאה הגלויה לישראל מעבירה אותו על דעתו!
כבוד שמים
אבל, הכאב היותר גדול הוא, תגובתם המינורית של הכבשים ורועיהם כאן ובעולם כולו, למעט כמה סיסמאות לעוסות לעייפה שלא מזיזות לאנטישמים-סלקטיבית כהוא-זה, ציפיתי לתגובה ציונית הולמת, שלפחות חצי מיליון יהודים היו מקיפים כחוק את אונסקו ותובעים את עלבונו של הר קודשנו, למען כבוד שמיים?!
מסתבר שעלילות-אנטישמיות לא פסו מן העולם שכמנהגו נוהג. אך למען ההגינות, לא רק בצווארו של העולם לשם שינוי, תלוי קולר האשם הפעם- האשמים לא פחות שהובילו למצבנו באונסקו שהחמיר כתוצאה מהסכמי אוסלו, הן כל ממשלות ישראל הציוניות מאז קום המדינה וביתר-שאת הממשלה 'הכי ימנית' שהייתה לנו מאז המהפך, וכשכזאת מעלה בתפקידה יותר מכולן - לכן הצער, התסכול והכאב גדולים שבעתיים.
לעתים קרובות אני שואלת את נפשי, על שום מה זכתה מפלגת 'הימין' למהפך הנסי והמבורך ב-1977? ולצורך מה? אם לא לשים קץ לעלילת-דם 'הכיבוש' והפרכת הנרטיב 'הפלשתיני' הכוזב תחילה, שורש כל תחלואינו והתרת דמנו בהכשר אונסקו מאז שובנו אל ארצנו המובטחת, אל ארץ חמדת אבותינו - ואם לא לבער מקרבנו כחוק ובדין את מהרסינו, מעלילנו ומחריבנו המתפרנסים מעלילות אנטישמיות בעולם השש-אלי עלילות-דם נגדנו, בעיקר נגד חיילינו, ילדינו ונכדינו?!
מה יותר דחוף מלטפל בהסברה הבינלאומית שהשמאל והתשקורת הישראלית הפרו-'פלסיטינית' הרסו וחיבלו לנו יום יום שעה שעה?!
החלטת אונסקו היא אפקט ישן-נושן: "ונהי בעינינו כחגבים כן היינו בעיניהם"! וזו לא סיסמה פוליטית, זו עובדה מבחילה המתגשמת עלינו באווילותנו, במו ידינו ובהבל פינו - בכל דור ודור.
וזו הסיבה להתנהגותו הגזענית-אנטישמית של אונסקו-בלוף המרהיב עוז להטיל ספק בזיקתנו להר-הבית, להתריס בפני אדון עולם ולהתכחש לתנ"ך ולנצח ישראל לא ישקר?! והראייה לכך ניתנה במלחמת 'ששת הימים' כשנהגנו כאדוני הארץ שלנו כחוק ללא התנצלויות וחנופה - העולם סגד לנו בהערצה כי היינו בעיניהם כענקים וצודקים!
ענייני חוץ
ומי שהטיבה לתאר זאת, הייתה שגרירת ארה"ב באו"ם בממשל רייגן, ג'ין קירקפטריק בפני ידיד ישראל בתקופת כהונתו של ה"צעצוע" של
ביל קלינטון, החגב
אהוד ברק: "אני חוששת שאתם הישראלים איבדתם את כושר המאבק על צדקת דרכיכם ועל האינטרסים שלכם. בעבר הייתה הערצה למאבק שלכם, שעורר כלפי ישראל דרך ארץ. זה היה מקור עצמתה העיקרי של ישראל. אני חושבת שאיבדתם את זה, לכן אתם עלולים לאבד את ידידכם, שכיבדו אתכם בעבר, ועכשיו כבר לא". ולראייה:
"אז אמר השטן: הנצור הזה
איך אוכל לו -
איתו האומץ וכשרון המעשה
וכלי מלחמה ותושיה עצה לו.
ואמר: לא אטול כוחו
ולא רסן אשים ומתג
ולא מורך אביא בתוכו,
ולא ידיו ארפה כמקדם,
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאתו הצדק"!
(
נתן אלתרמן, מתוך העזבון).
בספרו, 'לא עוז ולא הדר" של מי שהיה ח"כ מטעם 'חרות', והיועץ לענייני הסברת חוץ בממשלת
מנחם בגין, שמואל כץ, אחד המסבירים הגדולים שהיו לנו בענייני חוץ. למדתי ממנו שהיה הסכם לא כתוב בין ישראל לארה"ב 'אהובתינו': שמוטב לה ולא כדאי לה לישראל לבסס את זכויותיו של העם היהודי בארץ ישראל על התנ"ך?
והמניע הוא: כי אם היינו מבססים את זכותנו על הארץ, על האמת האחת שלנו, על התנ"ך - שום אונסקו ושום ערבי מתחזה ל'פלשתיני' לא היה מרהיב עוז להרים קול ואצבע על עם הספר, והם הבינו את זה היטב והרבה יותר טוב מרבים שבקרבנו, והתוצאות בשטח! כן כן, את זה למדתי משמואל כץ, וזו שערורייה שעולה לנו בדמים כי בזכותה יכולים הערבים להתחפש ל'פלשתינים' לצורך חיסולנו באונסקו תחילה, לשכתב לעצמם היסטוריה שקרית ומסולפת ולצייר לעולם יהודים 'כובשים' ו'ליסטים' בארץ ישראל וציונים נטולי זיקה להר-הבית! רק איך לבושתינו הגענו לשפל הזה? איך ריבונו של כל העולמות- איך?
תשובה מופלאה
בעקבות דבריו של מנחם בגין עת ביקורו ביישוב קדום שבשומרון כשהוא נושא ספר תורה בידיו הוא הבטיח בהתרגשות שעוד: "יהיו הרבה אלוני-מורה" בארץ ישראל. התבטאות 'נוראה' זו הכעיסה רבים באמריקה 'ידידתנו'? כולל ידיד ישראל הפרשן ג'ורג' ויל, ששינה את יחסו לישראל לאחר ניצחון 'הפאשיסט' בגין על החגבים (כפי שציירו והשחירו אותו המפא"יניקים המבישים בעיני אמריקה) ועליית הליכוד לשלטון.
אמריקה כידוע תמיד העדיפה ממשלות שמאל צייתניות ונבחרים חגבים מכחישי תנ"ך. לכן, וכצפוי, במסיבת עיתונאים עם שמואל כץ היה ג'ורג' ויל הראשון להביע את כעסו והתנגדותו לביסוס זכויותיו של העם היהודי על ארץ אבותיו, על התנ"ך, ואת התשובה המופלאה והמנצחת שקיבל, וטוב יעשו במשרד החוץ שימסגרו ויאמצו כצוואה נצחית אותה ילמדו וישננו בפני נציגנו ושגרירנו כאן ובעולם במטרה להשיב עטרה ליושנה. וכך השיב לו שמואל כץ: "אנו מכירים זה את זה שנים מספר ותמיד כשנפגשנו שוחחנו על ישראל, על הסכסוך, על זכויות ישראל ועל מדיניות ארה"ב. האם הזכרתי את התנ"ך אפילו פעם אחת? ג'ורג ויל השיב בשלילה. האם אתה בתורת נוצרי בעל תרבות מערבית יכול לומר לי, שאינך יודע שהקשר של עמנו לארץ ישראל מתחיל בתנ"ך? האם אתה יכול לומר לי שלא ידוע לך, שדווקא הקשר עם התנ"ך הוא שהביא במאה שלנו להכרה הפוליטית בזכויותינו לארץ? הביסוס המודרני הקובע בפירוש שכל מה שנאמר בו על הקמתו מחדש של הבית הלאומי היהודי נובע מן הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל. דברים אלה נכתבו בשנת 1922, ושלא יספרו לי כי מדינאי העולם, כשכתבו על הקשר ההיסטורי הזה, לא חשבו קודם כל על הקשר עם התנ"ך. מדוע אפוא, לא הזכרתי את התנ"ך כששוחחתי עמך או עם אחרים? הסיבה לכך היא פשוטה: בעיני מובן הדבר מאליו שכל זה ידוע לך, ועל כן אינו נושא לויכוח בינינו. אבל רצוי שהבריות ידעו שמדובר כאן בקשר שאין לו אח ורע בעולם - קשר הנמשך 4000 שנה. וחשוב לזכור, כי גם במשך 2000 השנים שלאחר אבדן מולדתנו, לא קם שום עם אחר לנצל את העדרותנו מן הארץ, להתיישב בה ולהכריז עליה כמורשתו הלאומית. אילו קרה הדבר, אולי היה אפשר לטעון כי הקשר התנ"כי שלנו הוא משני. אך הדבר לא קרה. קראנו בספרו של מרק טויין 'מסע תענוגות לארץ הקודש' איך נראתה ארצנו לפני מאה שנה בלבד, כיצד נהפכה לשממה אחרי שבע-עשרה מאות שנה של שלטון זר. אף על-פי כן לא נותק לגמרי הקשר הפיסי של יהודים עם מולדתם. תמיד היה בה יישוב יהודי, על-אף מעשי טבח וגירושים ורדיפות, והעלייה לא פסקה. אין צריך להזכיר את הקשר הרוחני, הדתי והנפשי עם הארץ - יום יום במשך אלפיים השנים הללו קיימנו את תביעתנו על הארץ בכל התנאים. נכון שאנשים שונים מתבטאים בדרכים שונות. יש אנשים - כגון אנשים דתיים - הקשורים יותר לתנ"ך בחייהם, ויש אנשים שאין התנ"ך ממלא את תודעתם היומיומית. מר בגין, כאשר שהה בחברת אנשים דתיים ובאוירת חג, בהחזיקו את התורה המגוללת על-פי כללי הטקס הדתי, העלה באורח טבעי את הקשר המקורי בין עם ישראל לארצו. הוא לא עסק בדיון מדיני, שבו אין מקום לדבר על התנ"ך דווקא. אבל מוזר בעיני שיש אנשים המעירים על כך, כאילו שומה עלינו להתכחש לתולדותינו כעם".
אח, איפה הם המסבירנים ההם? מבלי להמעיט כהוא זה בכישרונו ההסברתי של
בנימין נתניהו, אך הגיע עת לעשות!
אמת צרופה
ויאמר אלוקים לישראל: "...ואם לא תשמעו לי...ואם בחוקותי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי...ואם תלכו עמי קרי...והלכתי אף אני עמכם, בחמת קרי...ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם...והשימותי אני, את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה..." (ויקרא, כו')!
מתכבד המדען, הגאון ואונסקו להפריך ולהתווכח עם האמת הצרופה, העובדות והכתוב בתנ"ך ולהשיב לשאלה: מי הפריע לערבים להקים עוד מדינה ערבית בארץ ישראל כשנעדרו ממנה?
וכץ ממשיך בדבריו: "איני יודע באיזו מידה נכנסו דברי ללבו של ג'ורג' ויל, אבל הוא לא חזר לדבר עוד בנימה הביקורתית שבה פתח. כיוון שהוא בעל יושר אינטלקטואלי נדיר, יש להניח שבחן מחדש את השאלה כולה".
לחיזוק דבריו של שמואל כץ נחלץ הקולונל הבריטי ריצ'רד מיינרצהאגן לענייני המזה"ת בספרו 'יומן מזרח תיכון' 1917-1956 שהתחלחל מתוכנית 'החלוקה המלאכותית' ב-48, והוא מזכיר לנו שהכרזת בלפור ב-1917 הייתה הבטחה, ללא ספק, להעניק בית-מתנה ליהודים בארץ ישראל - בזכות - לא בחסד, ואף הזהיר: "אם תצטמק המתנה שאותה נתנו ליהודים בימי המלחמה, מתנה שהייתה רק הגשמתה של הבטחה שנתן בורא עולם ליהודים זמן רב לפני כניסת הערבים לארץ ישראל, הרי אל לנו להיות מופתעים אם תעמוד היהדות על ליטרת הבשר שלה ובעצם עלינו לצפות לכך. זו תהיה מלחמת אזרחים מן הסוג הרצחני ביותר, גזעית ודתית. ואני מסופק אם אי-פעם יזכו היהודים בארץ ישראל בלי שפיכות דמים ניכרת".
מיינרצהאגן תיאר את מדיניותה הפרו-ערבית של בריטניה, מדיניות שאומצה ע"י האו"ם, כלפי היהודים בארץ ישראל: "אנחנו מנציחים את מדיניות ההשמדה של היטלר"! ועוד הוסיף: "החלוקה המלאכותית של ארץ הקודש מעוררת ודאי סלידה בלב רבים, שכמוני הם רואים בארץ ההיא משהו יחיד-במינו בהחלט שאינו ניתן לחלוקה...חלוקתה של א"י היא דבר דמיוני לא פחות, ואם תחולק הארץ לשלוש מדינות, מי ישמור על הגבולות? מי ימנע מהערבים השוקקים והקנאים מלתקוף את היהודים?...א"י מלאה יותר מידי פרו-ערבים, והכל יודעים שלפעמים עודד המימשל את הערבים במתכוון לצאת חוצץ נגד הציונות...נראה כי האו"ם שולל מישראל זכויות של הגנה עצמית"!
מה חדש? המנדט הבריטי הוחלף במנדט השמאלני-אונסק"אי!
עמים ערבים
מדהים איך שהקולונל הבריטי מיינרצהאגן הטיב לתהות על קנקנם של אויבי ישראל הערבים, טוב יותר משמעון שבתאי ומורו ורבו
עמוס עוז וחסידיהם השוטים, ואף הזהיר את מדינתו מפני חנפנותם והתרפסותם לריק בפני הערבים, ולתשומת לב השמאל ההזוי שהשנאה בחינם לימין מעבירה אותו על דעתו ושאינו לומד דבר מההיסטוריה, שבהחלט ניתן לומר את אותם הדברים האקטואלים גם על מדיניותה של ישראל הציונית לדורותיה ועד עצם היום הזה: "משרד החוץ שלנו עדיין גורס שאין לנו אלא לפייס די הצורך את המצרים ושאר העמים הערבים והם יאהבו אותנו. אבל ההפך הגמור הוא הנכון - ככל שאנו מפייסים יותר הם שונאים ובזים לנו"!!!
וע"ע נציגיהם של רוב ערביי ישראל בכנסת, כפויי הטובה, במתכון העכשווי!
לסיום, הגיע העת לתקן את העוול, ולשים קץ לעלילות אונסקו ובני חסותם הערבים. לשים קץ פירושו לקום ולעשות מעשה כגון לתבוע בדין את אונסקו בהאג בעוון המשך עלילות הדם כנגד העם היהודי על לא עוול בכפו והתרת דמו. ההחלטה האונסקית ההזויה שאין לנו כביכול שום זיקה להר-הבית? זו הסתה גלויה והתרת-דמו של העם היהודי כאן ובעולם. החלטה זו מנציחה את עלילת דם 'הכיבוש', כשיהודים מעולם לא היו 'כובשים' בארצם-עובדתית!
ולשיטת הפלשתינים החד"שים: אם היהודים 'כובשים'=הערבים 'צודקים' ולשם חותר אונסקו בגלוי, ואין פשע גדול מזה לאחר השואה והסכמי תרמית פשע אוסלו!
במשפט כזה אין ספק שידה של ישראל תהיה על העליונה ולא בגלל שאנחנו חכמים יותר - ממש לא! - רק בגלל שאנחנו צודקים עובדתית וביכולתנו להוכיח את צדקתנו בנקל על-ידי תילי-תילים של ראיות שיגרמו לאונסקו להתבייש ולבקש סליחה ומחילה!
המשיך לנהוג 'דיפלומטיה' מזויפת עם אנטישמים לא מוביל לשום מקום,נהפוך הוא- וביתר-שאת להמשיך ו"לעשות כאילו, יוביל ליותר תוהו ווהו - צריך להתחיל עם האמת - כי אפשר להחליף 5,000 שנה של זכויות נצח עם גיבוי אדיר של הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות בטענות (והכרזות) שווא שמוציאים שם רע לאמת, לשלום ולאינטליגנציה" (ההיסטוריון-עיתונאי הערבי-אמריקני ג'וזף פראח")!
זעקי ארץ אהובה ונבגדת - זעקו שמיים וארץ!
והפעם - מלך הקרב, בוקה ומבולקה, מלשינים ונכשלה 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
