השיח בנושא כן או לא
תחבורה ציבורית בשבת, לא התחיל מהיום. כבר לפני כשמונים שנים הגיח נושא זה לסדר היום הציבורי, כשאלה מושכים לכאן ואלה מושכים לכאן.
דומה כי מה שהבינו החילונים של אז לא ממש מבינים תומכי התחבורה הציבורית בשבת היום, לאו-דווקא החילוניים שבהם. לאו-דווקא, כי היום פחות ניכרת הדיכוטומיה בין המחנה הדתי למחנה החילוני בנושא זה. יש חילוניים שמתנגדים לתחבורה בשבת ויש דתיים שדווקא תומכים.
הטעות העיקרית של תומכי התחבורה הציבורית בשבת היא הלבשה על מתנגדי המהלך דעה שכלל לא נטענה על-ידם, וממילא גם נסיונות הפתרונות המוצעים אינם נותנים פתרון אמיתי. הטענה אותה מייחסים התומכים למתנגדים היא כאילו עיקר התנגדותם נובע מכך שהאוטובוסים שעוברים מפריעים למנוחת בשבת. ולכן הפתרון שמוצע הוא בהתאם - האוטובוסים יעברו רק באזורים מעורבים, אך לא יעברו בריכוזים דתיים וחרדיים. אם אכן זו הייתה הבעיה - הרי שזה אולי עשוי היה לפתור את המחלוקת.
כדי להבין שלא עושים משהו דווקא לאחר, לא צריך יותר מדי יצירתיות. זו דרך ארץ בסיסית. הרי אין הלכה כזו שבשכונה שלי מותר לנסוע בשבת ובשלך אסור. הוויכוח הוא על הפרהסיא הציבורית, על רשות הרבים ועל כך שהתחבורה, באשר היא שייכת לכלל הציבור, מחללת שבת.
אולם תומכי התחבורה הציבורית בשבת עושים לעצמם עבודה קלה. הם מחפשים את המטבע מתחת לפנס, ובורחים מבירור הנושא. הם אינם מנסים להבין באמת מדוע ההתנגדות לתחבורה ציבורית בשבת כה עיקשת וממילא מחפשים פתרונות ברמה הטכנית שלא יצריכו אותם לעומק מחשבתי, ולתודעת "אויב".
ברשת הפייסבוק יש כמה וכמה קבוצות של תומכי תחבורה ציבורית בשבת. רובן התחילו כקבוצות חברתיות, אך עד מהרה יצא המרצע מן השק, וקבוצות אלה שימשו פלטפורמה להפצת שנאה נגד דתיים או נגד כל מי שסבור אחרת. לא חלף זמן רב עד לבירור המטרה האמיתית של תחבורה ציבורית בשבת - חילון המדינה והפיכתה ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה.
קבוצות אלה התקשו להתמודד עם טענות הנוגדות את דעתם. ייחסו את ההתנגדות לשליטה דתית, לפוליטיזציה, לניתוק מהעם ועוד סיבות שרק נועדו להכפיש את מי שחושב אחרת. כאשר מאן דהו העלה נתון או השמיע דעה שקצת נוגדת את דעתם, חששו מוגי הלב המנהלים קבוצות אלה להתעמת ולהתווכח, וחסמו גולשים על ימין ועל שמאל. זו אינה דרך שבה פועל מי שמעוניין להביא לשינוי.
הניסיון לכפות בכוחניות את עמדתם, מבלי להיכנס לשאלה אם היא צודקת, באמצעות שיח מיליטנטי שמילות ההתחשבות בזולת בו הן רק מס שפתיים לצאת ידי חובה, רק תגרום לכך שהמצב הנוכחי רק יונצח.
הגישה החד-צדדית בה נוקטים מצדדי התחבורה בשבת מזכירה את זו של ארה"ב, מדינות אירופה והשמאל - הרואות את מתווה "שתי מדינות לשני עמים" (או במילים אחרות: מדינה פלשתינית לצד ישראל) כפתרון הבלעדי והמוחלט לסכסוך הישראלי-ערבי. חוסר היכולת לצאת מן הקופסה ולהכיר בכך שעל השולחן מונחים רעיונות טובים לא פחות עומד בעוכרם וגורם לתקיעות.
כל עוד יישאר הצד שכנגד שבוי בקונספציה ולא ינסה למצוא פתרונות בני מימוש, שמצד אחד יענו על הדרישה לניידות של חסרי רכב ומצד שני לא יפגע בציבוריותה היהודית של מדינת ישראל - תימשך העמידה במקום.
