"שום דבר לא באמת מכין אותך לדרישות של החדר הסגלגל, עד שאתה יושב ליד השולחן הזה, אתה לא יודע מה זה לנהל משבר עולמי או שלשלוח צעירים למלחמה.
אבל הילרי הייתה בחדר, היא הייתה חלק מאותן החלטות. היא יודעת מה מונח על הכף עם החלטות שהממשל שלנו מקבל עבור המשפחה העובדת, הקשיש, בעל העסק הקטן, החייל.
אפילו בעיצומו של משבר היא מקשיבה לאנשים, שומרת על קור רוח ומתייחסת לכולם בכבוד. לא משנה עד כמה הסיכויים מרתיעים וכמה אנשים מנסים להפיל אותה, היא אף פעם לא מוותרת. זו ההילרי שאני מכיר, זו ההילרי שלמדתי להעריץ.
בגלל זה אני יכול לומר בביטחון שמעולם לא היה גבר או אישה, לא אני ולא ביל, שראוי יותר מ
הילרי קלינטון לשרת כנשיאת ארה"ב של אמריקה" (
ברק אובמה, נשיא ארה"ב ה-44).
פחות מחודש לבחירות שתוצאותיהן יקבעו את הנשיא/ה ה-45 של ארה"ב, והמרוץ לבית הלבן מסמן נכון לעת זו כי אם לא יחולו שינויים דרמטיים לטובת המועמד הרפובליקני
דונלד טראמפ, מי שתהיה ככל הנראה הנשיאה הבאה והראשונה אי-פעם בארה"ב היא הילרי קלינטון.
באם תיבחר, קלינטון תקבע למעשה היסטוריה נוספת ודומה במאפייניה לעת היבחרו של ברק אובמה בשנת 2008. אובמה קבע היסטוריה בכך שלאחר 140 שנה בערך מאז ביטול העבדות בארה"ב (רוב רובם של העבדים היו ממוצא אפריקני), נבחר נשיא אפרו-אמריקני ראשון.
מזכירת המדינה
תחילת כהונה של הילרי קלינטון תקבע היסטוריה לאחר 96 שנים שלפניהן לא הייתה לנשים זכות בחירה והיבחרות, בה אישה עומדת בראשות הפדרציה האמריקנית. לא רק זה, היא גם תיקבע היסטוריה נוספת המעמידה אותה כמי שנכנסה לבית הלבן כגברת הראשונה של ארה"ב כאשר בעלה
ביל קלינטון נבחר בשנת 1993, וכמי שלאחר 23 שנים חוזרת לבית הלבן "מהדלת הראשית".
מערכת הבחירות הנוכחית מאפיינת עד כה סה"כ בשני מועמדים שמילאו יותר את העיתונות "הצהובה", מאשר העצימו את מעלותיהם ואת תרומתם האפשרית לחברה האמריקנית. עם זאת, ניסיונה המינסטריאלי של הילרי קלינטון גם כמזכירת המדינה (שרת החוץ) בכהונה הראשונה של ממשל אובמה וגם כמי שהייתה הגברת הראשונה בשנות ממשל בעלה, מוסיף לעדיפותה על פני הניסיון בעולם העסקים וההון של יריבה חסר הניסיון הפוליטי המספק.
כהונה כמעט וודאית של קלינטון כנשיאת ארה"ב, תמשיך למעשה את הקו רציף של מדיניות ממשל אובמה. הילרי אומנם מצטיירת כידידה של לא מעט מעשירי ארה"ב, אך הרושם הוא שחזונה הכלכלי דווקא מיטיב עם מעמד הביניים והשכבות החלשות יותר בחברה האמריקנית.
"אנחנו חזקים יותר כשאנחנו צומחים יחד, וכולנו תורמים לשגשוג שלנו ומתחלקים בפירותיו. אנחנו חזקים יותר יחדיו כשיש לנו כלכלה שעובדת בשביל כולם, לא רק בשביל אלו שלמעלה ... " כך נאמה קלינטון באחד מכנסי הבחירות, שנערכו במסגרת הקמפיין שלה.
בעלי ההון
קלינטון מציבה יעדים ברורים לחזון הכלכלי חברתי שלה עבור ארה"ב, חזון שלא שונה בהרבה ממה שהציב בזמנו ברק אובמה.
- חיזוק העבודה המאורגנת, מתוך ראייה רחבה הרואה בעובדים האמריקנים כנכס וכשותפים פעילים ברווחים שהם מייצרים.
- חתירה לשינוי חוקי המס, על-מנת שבעלי ההון הגדולים ביותר ישלמו את חלקם בצורה הוגנת.
- חתירה לשוויון הזדמנויות במערכת החינוך, כבסיס לכך שכלכלה סולידרית מחזקת את ההזדמנות השווה לכל אזרח/ית אמריקני/ת להתקדם בחיים.
אלו רק חלק מהרפורמות שכבר החלו בהתקדמות יחסית בתקופה הנוכחית של ממשל אובמה, אך עדיין מצריכות המשך של הטמעה יסודית.
גם מבחינה מדינית ביטחונית ויחסי חוץ, הילרי אינה מציגה הבדלים מהותיים מהעקרונות המדיניים אותן התווה אובמה. היא מאמצת את הגישה האסטרטגית שנקראת "העוצמה החכמה" - the smart power שבה ישנו שילוב בין עוצמה צבאית, דיפלומטיה ויכולות הגלובליזציה הכלכלית חברתית של ארה"ב.
זכויות נשים
מניסיונה כמזכירת המדינה, הילרי הייתה בד"כ בעלת קול ניצי ביותר בממשל אובמה ובשנת 2012 דחפה למעורבות חזקה יותר של ארה"ב במלחמת האזרחים שבסוריה.
גם מבחינה פמיניסטית, קלינטון נוקטת בגישת הממשל לשימוש ברשתות החברתיות על-מנת להעביר מסרים, ולהרחיב את התקשורת בינה לבין כלל האזרחים לקידום העצמת כוחן ורווחתן של נשים וילדות ברחבי העולם בכלל, ובארה"ב בפרט.
קלינטון הצהירה כי היא רואה ברמת הביטחון הכללית כבסיס לזכויות נשים, וכאינטרס ביטחוני ישיר של ארה"ב. לא פעם קשרה קלינטון בין את רמת האלימות כנגד נשים במדינה כלשהי, לבין חוסר היציבות שבה.
כלל הציפיות והשלכות המדיניות שצפויות בממשל הילרי קלינטון במידה ואכן תיבחר, אלו הנוגעות ומשליכות על המשך המדיניות הישראלית צריכות להתבסס על שיתוף פעולה מעמיק במקום התרחקות הדרגתית נוספת (בדומה לתקופה הנוכחית עם ממשל אובמה) של הממשלה בישראל מהבית הלבן.
התרחקות מארה"ב תחת הנהגתה של קלינטון, תהווה למעשה סוג של התרחקות נוספת מהמערב הליברלי והפרו דמוקרטי לעבר המזרח השמרני והפרו דיקטטורי. אומנם ישראל לא תהפוך למדינת דיקטטורה, אבל מדינה סמי-דמוקרטית (מדינה דמוקרטית שהממשלה שבה מערבבת מרכיבים אוטוריטאריים ואנטי ליברליים בחקיקה חד-צדדית), בהחלט כבר נמצאת על הפרק.
אהבה בלתי מתפשרת
קלינטון שבאמתחתה ביקורים ביותר מ-100 מדינות בעולם כמזכירת המדינה האמריקנית, מודעת מאוד למצבה הנוכחי של ישראל. ידידה הקרוב, איש העסקים היהודי אמריקני
חיים סבן מעיד עליה כמי שיש בה תמיכה ואהבה בלתי מתפשרת לישראל זה יותר מ-30 שנה.
אך עם זאת בהיבט של פרספקטיבה רחבה, קלינטון מציגה את ישראל בצורה פסימית ביותר לעתידה הדמוקרטי ליברלי של המדינה.
לא פעם כבר הצהירה והזהירה את ההנהגה הישראלית על כך, כי ההגנה על עתידה של מדינת ישראל אינה שאלה עבורה והיא מחויבת לכך. אך על ישראל, "להציל את עצמה מעצמה". מכיוון שיום אחד עלולים הישראלים לעמוד למבחן בין השמירה על המדינה הדמוקרטית שלהם לבין השמרנות למולדת היהודית, ושום הגנה כולל צה"ל החזק לא יבטיח את עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית של העם היהודי יותר מהסכם שלום מדיני ואמיץ מול הפלשתינים.
קלינטון אומנם הביעה לא פעם בחדרי חדרים, חוסר אמון בנתניהו ובכלל עם
אביגדור ליברמן נמנעה מלהיפגש, אך להבדיל מהנשיא אובמה היא אינה דוגלת בעימותים תקשורתיים מול ישראל, אלא סבורה שיש להתנהל בנושא ב"דלתות סגורות".
בכל הקשור לישראל כמדינה דמוקרטית, הצהירה קלינטון כי הממסד האמריקני ימשיך לתמוך ולסייע ללא הקשר כלפי מי שנמצא בהנהגה הישראלית, והיחסים מבחינתה ישארו יציבים.
