מרדכי גילת מ
ישראל היום שולח מסר ברור לבוס של הבוס שלו (כלומר ל
בנימין נתניהו, שמושך בחוטי ה"ביביתון" שלו); הוא כותב שאם היינו חיים במדינה מתוקנת, לא היה נופל תאגיד השידור הציבורי עוד בטרם קם.
מי הפיל את תאגיד השידור הציבורי עוד בטרם קרם עור וגידים? לדעת גילת:
"גיל עומר ואלדד קובלנץ גייסו מאות עיתונאים צעירים וותיקיים, מתוך
רשות השידור הישנה ומחוצה לה, אבל בלי השתוללות שכר, בלי מכונית צמודה למנופחים, בלי כרטיס כניסה לעיתונאים שהפכו לעסקנים, והעיקר: בלי פרזיטים.
אוי, כאן הם "חטאו". כאן הם הרגיזו כמה נפוחי אגו שהחליטו לחסל אותם, להפוך את התאגיד לאויב, להסית נגדו ברשעות, לגייס לעזרתם מקורבים לבנימין נתניהו. כאן חשפה
מירי רגב בישיבת ה
ממשלה את הסיבה האמיתית לניסיונות להרוג את הרך הנולד ("לא יכול להיות שהממשלה תזרים כסף ולא תשלוט בתוכן המינויים והשידורים"); כאן נולדה במקרה הצעת החוק של יו"ר הקואליציה,
דוד ביטן, לביטול התאגיד".
גילת תולה תקווה בכחלון, שלא ייתן ידו להרס התאגיד אשר הוא עצמו נתן יד להקמתו. אבל ביננו, זה נשמע קצת הזוי שהוא מוריד את האחריות מכתפי ביבי, ומטיל אותה על "כמה תאבי בצע" שגייסו לטובתם את נתניהו, כאילו שביבי אינו ראש ממשלה דעתן, אלא בובה סחיטה על חוט.
ובעצם, אחרי שביבי נסחט על-ידי
יריב לוין ושות' - שותפיו לקואליציה מימין, שלא לצרף את בוז'י לקואליציה, אלא את
אביגדור ליברמן, אולי ביבי הוא באמת בובה סחיטה על חוט.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
