כבר אמרנו שבחירות 2016 הן המטורפות ביותר בתולדות ארה"ב בעידן המודרני? בהחלט. אז הנה עוד משהו כמעט חסר תקדים המסתמן בהן: העשירים יתמכו במועמדת הדמוקרטית.

מאז שנות ה-50, למעט כמה יוצאים מן הכלל נקודתיים, עשירי אמריקה מצביעים בעד המועמד הרפובליקני. לפני ארבע שנים תמכו 61% מהמיליונרים (בעלי נכסים מושקעים במיליון דולר ומעלה) במועמד מיט רומני - בעצמו מיליונר. ארבע שנים קודם לכן נהנה ג'ון מקיין מתמיכתם של שלושה רבעים מבין המיליונרים.

ככלל הרפובליקנים נתפסים כימין הכלכלי, בעוד הדמוקרטים הם יותר לכיוון השמאל (הכל יחסי; אנחנו מדברים על המעצמה הקפיטליסטית המובילה בעולם). העשירים תומכים במדיניות של פחות מיסים וממשלה יותר קטנה - עמדות מסורתיות מאוד של הרפובליקנים. תראו את דונלד טראמפ: הוא התחיל במפלגה הדמוקרטית, אבל ככל שהלך והתעשר - התקרב יותר ויותר למפלגה הרפובליקנית. זו המפלגה שמינתה לסגן נשיא ב-1974 את המיליארדר נלסון רוקפלר, זו המפלגה ששלחה לבית הלבן את האב והבן ג'ורג' בוש - גם הם מיליונרים.

השנה זה שונה. ניו-יורק טיימס מצטט (יום א', 23.10.16) נתונים מסקר שנערך ביולי האחרון. מבין משקי הבית המשתכרים למעלה מ-100,000 דולר בשנה (בעיקר רבע ממשקי הבית בארה"ב), 45% אמרו שיתמכו בהילרי קלינטון, ורק 28% תמכו בטראמפ. בין המשתכרים 250,000 דולר ומעלה (5% מכלל משקי הבית), התמיכה בקלינטון הייתה גדולה עוד יותר: 53% לעומת 25% בלבד לטראמפ. יכול להיות שהנתונים השתנו בארבעת החודשים האחרונים, אבל הפער היה כה גדול - עד שקשה להאמין שהוא נסגר. ויש עוד נתון ברור וחד-משמעי: קלינטון מגייסת תרומות גדולות בשיעור כפול מזה של טראמפ.

הממצאים הללו מפתיעים עוד יותר לנוכח המדיניות עליה מצהירים שני המועמדים. קלינטון מתכננת להעלות את המס למאיון העליון ב-170,000 דולר לשנה, ולאלפיון העליון - ב-800,000 דולר לשנה. היא גם מבטיחה להעלות את המיסים על חלק מרווחי ההון, לסגור פרצות במס ההכנסה ולהעלות את המיסים על נדל"ן. טראמפ, לעומת זאת, מדבר על הפחתה של 25% במיסוי של המאיון העליון - כך שבכיסיהם יישארו עוד 215,000 דולר בשנה. הוא גם התחייב לבטל את מס הרכוש, להקטין את מס רווחי ההון ולצמצם את הרגולציה.

מה קורה כאן? הציניקנים יאמרו, שהעשירים יודעים שעם קלינטון אפשר לגנוב סוסים. הם יצביעו על הדלת הפתוחה במשרד החוץ, ממנה נהנו חלק מתורמי קרן קלינטון כאשר היא שימשה כמזכירת המדינה. התשובה היותר-נכונה היא, שהעשירים מפחדים מטראמפ. אולי הם יודעים שהתוכנית שלו בלתי אפשרית, אולי הם מכירים אותו אישית, אולי הם מזהים את הטיפוס (It takes one to know one).

השאלה הגדולה, ממשיך ניו-יורק טיימס, היא האם מה שמתחולל כבר כעת בקלפיות ויגיע לשיאו ב-8 בנובמבר מצביע על שינוי יסודי במפה הפוליטית האמריקנית, או שמא זוהי רק עוד אחת מהא-נומליות של בחירות 2016. התשובה, מפיו של פרופ' אנדרו גלמן מאוניברסיטת קולומביה, מומחה לדפוסי הצבעה: לא ברור (או כפי שטראמפ היה אומר: "נחזיק אתכם במתח").

עם זאת, דומה שמה שמצטייר כעת הוא יותר אנטי-טראמפ מאשר פרו-קלינטון. גם היא, כידוע, לא בדיוק המועמדת הפופולרית ביותר בהיסטוריה (וזה בצורה מאוד-מאוד מנומסת). משקי הבית המשתכרים למעלה מ-100,000 דולר נחלקו בשווה בין קלינטון לבין ברני סנדרס - המועמד הכמעט-סוציאליסטי שעשה לה חיים קשים בבחירות המוקדמות. בצד הרפובליקני הם התחלקו בין טראמפ, טד קרוז ומרקו רוביו. בעוד קלינטון הצליחה לקבל את תמיכתם של אוהדי סנדרס, טראמפ לא הצליח להעביר לצידו את כל תומכי קרוז ורוביו.

מסכם סטיבן קראוס ממכון המחקר Ipsos: "אני לא חושב שמישהו מהמועמדים רוצה להיראות כמי שנהנה מתמיכת המאיון העליון, למרות ששניהם משתייכים אליו". אז אולי הם לא רוצים להיראות ככאלה, אבל הם בטח רוצים את התמיכה ובוודאי את הכסף - ועושה רושם שבכך קלינטון מנצחת בגדול.